עסק ביום | פיצ'ר

"אני טובה בלעשות דברים טעימים, ולא בענייני כספים. בהתחלה לא היה לי נעים לקחת כסף מלקוחות"

תינא ח'טיב, בעלת "בית המלבי" בעכו העתיקה • בת 45, גרושה ואם לשלושה • קודם לכן עבדה בענף הביטוח • "בזכות הסגרים הייתה לי שנה של הרצה. זה נתן לי ללמוד את המקום, את האנשים, איך להכין כמויות. להיבלע לתוך זה" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

תינא ח'טיב, בעלת "בית המלבי" בעכו העתיקה / צילום: אושרי כהן
תינא ח'טיב, בעלת "בית המלבי" בעכו העתיקה / צילום: אושרי כהן

תינא ח'טיב נולדה וגדלה בעיר העתיקה של עכו. רק כשהתחתנה עברה לעיר עצמה, וכעבור כמה שנים, כשהתגרשה, האפשרות לחזור למקום האהוב עליה קרצה לה. "לאבא שלי יש מחסן מתחת לבית, והחלטתי לפתוח שם חנות", היא מספרת. "אם עד אז גרתי בבית גדול בשכירות, בעיר העתיקה שכרתי יחידת דיור קטנה יחסית, וצמצמתי בהוצאות כדי שאוכל לשפץ - זו הייתה ממש חירבה. בכל ערב כשהילדים נרדמו ירדתי למקום, ושיפצתי. העבודה נמשכה יותר משנה, כי עשיתי הכול לבד. השקעתי בזה את כולי".

לא רק על שיפוץ המקום עבדה זמן רב - גם למתכון המנצח של המלבי שהיא מוכרת הגיעה אחרי כמעט שנה. "בכל מקום בארץ שבו אכלתי מלבי, הרגשתי שזה לא מלבי אמיתי. גם לא משתמשים במי ורדים אמיתיים, אלא בסירופ קנוי. רציתי מתכון שיתאים למכירה, והיום אני עושה מלבי מנגו, סולת, מטוגן או אפוי. מבחינתי המלבי זו יצירה".

בנוסף, היא גם מציעה מלבי טבעוני, ומלבי ללא סוכר (המתיקות מגיעה ממי הוורדים, היא מסבירה). את הפיסטוק היא כותשת במקום, "כל אחד לצלחת שלו". בעיניה, מדובר ב"קינוח במתיקות מעודנת, עם ערך תזונתי גבוה. אני מבשלת בסירים קטנים של 3 ליטר, כמו בבית, זה לא תעשייתי בכלל. ההגשה לוקחת זמן, אבל לדברים טובים מחכים".

מהיכן הידע לנהל עסק?

"עשיתי קורס במעוף (מערך השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, ג"ח), אבל זה לא מספיק בשביל לדעת לנהל מקום. במשך חודשיים עשיתי הרצה רק בשבתות, ואז באה הקורונה בגדול. מצד אחד זה גרם לזה שזרקתי המון סחורות כמו פיצוחים, שלא יכולים לשמור על טריות. מצד שני זה היה גם טוב, כי לא ידעתי לנהל עסק ובזכות הסגרים הייתה לי שנה של הרצה. זה נתן לי ללמוד את המקום, את האנשים, איך להכין כמויות. להיבלע לתוך זה".

החשיבה החיובית הייתה מהרגע הראשון?
"לא. בהתחלה התייאשתי, לא ראיתי את זה כהרצה. הרי רק התחילו להכיר אותי ולהתלהב, והנה כבר יש סגרים. אבל יש לי משפחה מאוד תומכת וכולם עזרו לי, כי הם ראו כמה עבדתי קשה. אגב, אני העצמאית היחידה במשפחה".

בית המלבי נמצא כאמור בעיר העתיקה של עכו, בין הנמל לשוק. הוא פתוח כל השבוע חוץ מימי שני, וחטיב עושה שם פחות או יותר הכול. "אני זו שמבשלת ומכינה, זו שעושה את כל הקניות וזו שמוכרת. לאחרונה בת של חברה התחילה לעזור לי, כי צריך גם לטפל בילדים וזה מאוד קשה. אבל כשיש לך יעד מול העיניים, ואת רואה את התגובות של אנשים, את מקבלת כוח. אנשים מתעלפים ממש".

הצד הכלכלי עדיין קשה לה, ולאחרונה החלה לקבל ייעוץ עסקי. "אני טובה בלעשות דברים טעימים, ולא בענייני כספים. בהתחלה הייתי מדברת עם הלקוחות, ואז לא היה לי נעים לקחת מהם כסף. זו הסיבה שלקחתי יועץ, שילווה אותי ויעזור לי לדעת לעשות את זה נכון. אגב, כל עסק הוא לא רווחי בהתחלה, את שמה מהכיס. אבל אני רואה את הפוטנציאל".

מה הדבר הכי משמעותי שלמדת בשנה האחרונה?
"שהכול אפשרי. היו לי כל הסיבות בעולם לא לפתוח בזמן שפתחתי, כולל זה שהילדים היו בבית בגלל הסגר. אבל אחרי שסיימתי לשפץ את המקום אמרתי 'אני פותחת, לא מעניין אותי'. בהסתכלות על הסגרים בדיעבד, הם היו טובים לי מכל הבחינות. בזכות סגירת השמיים קיבלתי חשיפה מאוד גדולה תוך זמן מאוד קצר".

איך את רואה את העתיד הקרוב?
"כבר מדברים איתי על זכיינות, אבל אני לא ממהרת. אני רוצה להיות רק בעכו, שאנשים יבואו לפה בשביל זה כי חשוב לי שהעיר תתפתח. אני שמה אותה ואת ונציה באותו מקום. הבעיה של עכו היא שיש פוטנציאל אדיר, אבל היא לא חשופה מספיק. בקורונה הייתה יותר תיירות פנים, אנשים גילו את עכו מחדש".

 עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il