התמחות | דעה

הארכת ההתמחות במשפטים לשנה וחצי תפגע במקצוע בטווח הרחוק

תנאי כניסה מקלים עם הליך ארוך ומפרך מביאים לדחיקה מהמקצוע של צעירים מוכשרים מאוניברסיטאות אשר בפניהם אלטרנטיבות טובות, לעומת מקביליהם מהמוסדות הנחותים, הנעדרים אלטרנטיבות שכאלה • התוצאה: ירידה מתמדת באיכות הצעירים שהופכים לעורכי דין, דעיכה שתורגש בעוד שנים מספר

עריכת דין / צילום: Shutterstock
עריכת דין / צילום: Shutterstock

ב-1 למרץ באו בשערי משרדי עורכי הדין מאות מתמחים צעירים, באבן-הדרך הראשונה מבחינתם בדרך לקריירה בעולם המשפט, או לכל הפחות בדרך לתעודת עורך הדין. לדאבונם, המזל לא שיחק להם, והם הראשונים לבצע התמחות שאורכה כשנה וחצי, ולא כשנה כפי שהיה נהוג ב-20 השנים האחרונות.

בטור שפורסם בגלובס לאחרונה, כתבה עו"ד טלי אשד-אלומות, מנהלת גיוס מתמחים במשרד אגמון ושות׳ רוזנברג הכהן ושות', על הזדמנות-הפז שטמונה בהארכת משך ההתמחות במשפטים משנה לשנה וחצי. בין היתר ציינה אשד-אלומות כי משך הזמן מהווה כר פורה ללימוד מעמיק יותר, חפיפה עם מתמחים ממחזורים ותיקים שיוכלו לסייע למתמחה הצעיר, כמו גם האפשרות להיחשף לגלגולים רבים יותר של תיקים, אם עסקינן בתיקי ליטיגציה.

עוד הוסיפה הכותבת כי מטרתה המוצהרת של הארכת ההתמחות הייתה להעניק הכשרה מקצועית יותר למתמחים, אולם יש הסבורים כי הארכת משך ההתמחות נועדה לצמצם את כמות המצטרפים למקצוע.

ואכן, משך זמן ההתמחות יש בו כדי לפתור את בעיית ההצפה במקצוע, אך במקום לנקות את התחתית, הוא עלול דווקא לקצץ בשמנת. בוגרי לימודי משפטים מהאוניברסיטאות המובילות הן הסחורה המבוקשת ביותר במשרדי עורכי הדין הגדולים, אך הרקע ההשכלתי שלהם מתאים ואף אטרקטיבי לתפקידים רבים ומגוונים במאות חברות הסטארט-אפ וההייטק שצמחו בישראל בשני העשורים האחרונים.

כאשר מן העבר האחד ניצבת התמחות תובענית וקשה במשרד עורכי דין שאורכה הוא שנה וחצי, ובעבר השני ניצבות אפשרויות תעסוקה מתגמלות ונוחות יותר, הפיתוי לוותר על ההתמחות ולהצטרף למגזר הרווחי בישראל, הוא גבוה במיוחד.

משרדי עורכי הדין הגדולים נאבקים כבר מספר שנים במגמת הנטישה של עורכי דין צעירים לתעשיית ההייטק, וכעת עם הארכת ההתמחות, נוצר זינוק בעלות השולית (Marginal Cost) הכרוכה בביצועה לשם קבלת רישיון עורך הדין, דבר אשר יגדיל בהתאם את כמות הסטודנטים האיכותיים שיוותרו עליה.

אומנם התמחות בת שנה וחצי אכן עשויה להיות מקצועית ומקיפה יותר, אולם עוד לפני שיתרונות אלה ייכנסו לפעולה, צעירים רבים יוצאי האוניברסיטאות יעדיפו לוותר מראש על השלמת ההתמחות ומעבר מבחני הלשכה, ולפצוח בשלב מוקדם בקריירה בעולם הטכנולוגי.

השיקול המכריע הוא העלות האלטרנטיבית (Alternative Cost): בהתחשב בנתונים המצביעים על שיעור נטישה גבוה של עורכי דין צעירים לתחום ההייטק, הם מניחים כי קיים סיכוי סביר שגם הם יעשו את המעבר בשלב מסוים בשנים הבאות, ולכן טוב יהיה עבורם לצבור ניסיון וידע במגזר הטכנולוגי בשלב כמה שיותר מוקדם. כלומר, הזמן שיוקדש לטובת ההתמחות יותיר אותם מאחור בתעשייה בה סביר כי יעבדו בשנים שלאחר מכן.

ניתן במידה מה להסביר את החלטת לשכת עורכי הדין להגביה את חומות המקצוע על-ידי הארכת ההתמחות, בעובדה שרף הכניסה למקצוע המשפטי הונמך ב-30 השנים האחרונות. מכללות רבות קיבלו היתר ללמד משפטים, וריבוי המוסדות הוביל למרוץ לתחתית אשר התבטא בירידת דרישות הסף ללימודי המקצוע.

כך, האבסורד שנוצר - תנאי כניסה מקלים עם הליך ארוך ומפרך - מביאים לדחיקה מהמקצוע של צעירים מוכשרים מאוניברסיטאות אשר בפניהם אלטרנטיבות טובות, לעומת מקביליהם מהמוסדות הנחותים, הנעדרים אלטרנטיבות שכאלה. התוצאה: ירידה מתמדת באיכות הצעירים שהופכים לעורכי דין, דעיכה שתורגש בעוד שנים מספר. במילים אחרות, הניתוח של לשכת עורכי הדין הצליח, חבל רק שהחולה מת.

הכותב הוא יועץ תקשורת ואסטרטגיה, משפטן בוגר אויברסיטת תל אביב