האיחוד האירופי מחפש בהירות בעולם המעורפל של השקעות סביבתיות

בנקים גדולים בארה"ב מתכוננים לתקנות חדשות באירופה ובאמריקה

טורבינות מופעלות רוח בגרמניה. האיחוד האירופי החל לאכוף רגולציה בהשקעות סביבתיות / צילום: Associated Press, Ferdinand Ostrop
טורבינות מופעלות רוח בגרמניה. האיחוד האירופי החל לאכוף רגולציה בהשקעות סביבתיות / צילום: Associated Press, Ferdinand Ostrop

האיחוד האירופי מקדם חבילת צעדים המיועדים להתמודד עם הנתונים הלוקים בחסר לגבי השקעה ביוזמות המעודדות קיימות, אחת מהבעיות הגדולות ביותר בשוק המתפתח הזה.

הזרוע הביצועית של גוש המדינות בבריסל הציעה הצעה במסגרתה חברות יהיו חייבות לדווח באופן סטנדרטי מה ההשפעה שלהן על הסביבה, ועל מדדים חברתיים כמו היחס שלהן לעובדים.

באיחוד האירופי רוצים שהכללים האלה יחולו גם על חברות הנסחרות בבורסות באירופה וגם על חברות פרטיות גדולות, סך הכל של 50 אלף ישויות מסחריות. מוסדות אשראי, כולל הבנקים הגדולים בארה"ב שיש להם יחידות בת באירופה, יצטרכו גם הם לציית להנחיה. גוש המדינות הציג את מערכת הסיווג שתגדיר השקעות ירוקות, והודיע שתיכנס לפעולה בשנה הבאה.

אם ההצעה תתקבל, חברות באיחוד האירופי יצטרכו להתחיל לפרסם גילויים לגבי מדדי הקיימות שלהם, בדומה לדיווחים פיננסיים. ההגדרות החדשות נועדו למנוע מקרים של "הלבנה ירוקה", מונח שנועד לתאר את ההגזמה בדיווח אמצעים שננקטו להגנה על איכות הסביבה. הגרסה הראשונה של ההגדרות מסווגת אנרגיה ביולוגית כירוקה, אך לא אנרגיה גרעינית וגז טבעי, אם כי זה עשוי להשתנות בעתיד.

הקיימות הפכה לנושא חם בתחום הפיננסים. היא מוכרת בראשי התיבות ESG, עניינים סביבתיים, חברתיים והקשורים למשילות (Environmental, Social and governance) - שלושה עמודי התווך לפיהם חברות מוערכות.

אן פינוקיין, סגנית יושבת ראש בנק אמריקה ומובילת יוזמות ה-ESG בבנק, חושבת שרגולטורים אמריקאיים ילכו בקרוב בעקבות האירופאים ויקבעו סטנדרט כזה.

"הנתונים הם אחד הנושאים", אמרה. "אין עקביות. זה אתגר".

פינה של עולם ההשקעות שלא נחשפה לרגולציה

שאלת מפתח לבנקים היא האם יצטרכו לפרסם מידע על ההשלכה החברתית והסביבתית של החברות והפרויקטים שהם מממנים. בנק אמריקה מבנה מדדי ESG אל תוך תהליך ההלוואה שלו מתוך ציפייה לכך, בעוד שבבנק מורגן סטנלי הבטיחו שהפליטות מפעולות פיננסיות יירדו לאפס עד 2050, אבל הבנק עדיין נמצא בשלבים הראשונים לתכנן איך לעשות זאת. נטו של אפס פליטות משמעותו שכל הפליטות הפחמניות מההשקעות של הבנק ביוזמות מזהמות מאוזנות לגמרי על ידי נכסים באנרגיה ירוקה.

הון הזורם לקרנות המשווקות כידידותיות ל-ESG הגיע ל-152 מיליארד דולר בשלושה החודשים האחרונים של 2020, עלייה של 88% מהרבעון הקודם, על פי נתוני Morningstar. יותר מ-700 קרנות חדשות הושקו בשנה שעברה, כשמנהלי נכסים מיהרו לנגוס בנתח מהגל הזה.

מדובר בפינה של עולם ההשקעות שעד לאחרונה לא הייתה בה רגולציה ומנהלי קרנות היו חופשיים לקבוע לעצמם הגדרות לגבי מה מהווה השקעת ESG. לעתים הגדרות אלה היו בסתירה. רגולטורים ברחבי העולם מנסים לשנות זאת.

בארה"ב, רשות הבורסות וניירות הערך הרכיבה כוח משימה במרץ שייעודו לחקור קרנות השקעה המגלות אחריות חברתית. בכירים אמרו גם שהם עובדים על כללים לגילוי נאות ושמצאו כבר מקרים בהם קרנות טענו טענות שעשויות להטעות משקיעים.

ב-2015, רשות ההתנהלות הפיננסית של בריטניה הקימה כח משימה דומה שעודד חברות לעשות גילויים פיננסיים הקשורים לאקלים באופן רצוני. ב-24 במרץ, הכריזה הרשות על דיון בשאלה האם להפוך את הגילויים האלה לחובה.

האיחוד האירופי כבר החל לאכוף רגולציה. ב-10 במרץ קבע כללים המבקשים להכריח קרנות לגבות את טענות ESG שלהן, ולהפוך את הדיווח על סיכון לרמת הקיימות לחובה. מנהלי קרנות חייבים לפרסם את ההשפעה האפשרית של תיקי ההשקעה שלהם על העולם, תוך שימוש במדדים כמו פליטות הפחם של החברות שאת מניותיהן הקרנות מחזיקות. עם זאת, במקרים רבים חברות לא דיווחו את המידע הזה כי הן לא חייבות לפי חוק לדווח אותו, וזו הסיבה להצעה של האיחוד האירופי מיום רביעי.

"אחת החתיכות החסרות הגדולות ביותר כשאנו מסתכלים על הדרישות המגיעות אלינו היא כמות הנתונים הזמינה לנו", אמרה אליזבת גילם, ראשת המחלקה לקשרי ממשל עם האיחוד האירופי ומדיניות ציבורית בחברת ההשקעות Invesco.

"המשקיעים צריכים לעשות את העבודה"

עשרות ספקי מידע מנסים למלא את הבקשה למידע. הם אוספים מידע מכמה החברות שכן מגלות אותו ומשתמשים בנתונים להעריך את המדדים הסביבתיים לגבי שאר החברות. בגלל מתודולוגיה זו, הדיוק של הערכת חברות המידע מוטל בספק.

מובילת השוק בתחום זה CDP מספקת נתוני ESG לגבי 9,600 חברות בכל העולם וחברת Trucsot, חברת בת של S&P Global, עושה מידול של מידע דומה לגבי 80 אלף חברות פרטיות. אבל שתי החברות לא משתמשות באותה מתודולוגיה ועשויות להגיע לתוצאות שונות מאוד זו מזו, וזה מסבך את העניין כולו למשקיעים.

ללא יעדים ברורים למדידה, גם מומחים בתעשיות השונות עשויים להתבלבל. מארק קרני, לשעבר נציב הבנק המרכזי של אנגליה ואחד המייסדים של כח המשימה הפיננסי לגבי גילויים הקשורים באקלים, גרם לפריצתה של סערה תקשורתית כשאמר שחברת Brookfield Asset Management מקנדה, שם הוא מכהן כסגן יושב ראש, פולטת אפס פליטות. קרני אחר כך נסוג מהטענה הזו בציוץ בטוויטר.

ישנם משקיעים שלא חושבים שמידע טוב יותר הוא כל הסיפור ואומרים שהאיחוד האירופי צריך להעניש חברות מזהמות באופן ישיר ולא להישען על תעשיית הפיננסים.

"הרעיון מאחורי זה לקובעי המדיניות: במקום ללחוץ את התאגידים, המשקיעים צריכים לעשות את העבודה", אמר פרדריק סממה, מנהל השקעות אחראיות בחברת Amundi. "אבל אנחנו לא יכולים להחליף אותם. נתונים הם רק חלק מהפתרון".

צרו איתנו קשר *5988