ההיסטוריה לא מספקת דוגמאות, והכלכלנים מבולבלים מול "הבום" הכלכלי

הרכב הכלכלה היום מאוד שונה ממקרים בעבר לאחר מיתון • מה שהכלכלה תעשה ב-2021 עשוי להיות מפתיע, לא בגלל שזה לא צפוי אלא בגלל שעבר זמן כה רב מאז שהכלכלה גדלה מהר כפי שנראה כעת אפשרי

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP
אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

הכלכלה האמריקאית צפויה לצמוח בקצב הכי מהיר מזה כמה עשורים, כשהמניעים לזה הם גל של ביקוש שנבנה במהלך המגפה וטריליוני הדולרים של סיוע ממשלתי שהאזרחים קיבלו בשנה האחרונה.

אבל איך תיראה הפריחה: כמה זמן תימשך, מה היא עשויה לעשות לתעסוקה, כמה אינפלציה תייצר - כל זה לא ברור. בהיסטוריה אין הרבה דוגמאות זכורות היטב בהן התוצר הלאומי הגולמי גדל מהר כפי שכלכלנים חוזים לשנה זו, והיכן שקיימות דוגמאות מהעבר הן קרו כשהרכב הכלכלה היה מאוד שונה מאשר היום.

כלכלנים שענו על סקר של חברת IHS Markit מעריכים בממוצע שהתל"ג הריאלי, או המווסת לאינפלציה, יהיה גבוה ב-6.7% ברבעון הרביעי של 2021 מאשר ברבעון הרביעי של שנה שעברה. אם הם צודקים יהיה מדובר בצמיחה הכי חזקה בשנה אחת מאז 1983 כאשר הכלכלה, כמו בימינו, יצאה ממיתון עמוק. אפילו הערכה זו עשויה להתגלות כשמרנית, מפני שיש עדיין מידה של זהירות בתחזיות הנוכחיות, המשקפות את האפשרות שהקורונה תתפרץ שוב.

בהתחשב בסבירות של צמיחה חזקה השנה, השאלה הגדולה איתה מתמודדים משקיעים, חברות, קובעי מדיניות ואנשים רגילים היא מה יקרה הלאה, אבל התשובה הכנה לכך היא ככל הנראה משיכת כתפיים.

ישנם כלכלנים, כולל שר האוצר לשעבר ויועץ כלכלי לבית הלבן בזמן אובמה לורנס סאמרס החוששים שכמויות הכסף שהממשלה שופכת לכלכלה במסגרת הסיוע מוגזמות. אכן, בזמן שכלכלנים חוזים שהכלכלה תצמח בעוד 3.3% בשנה הבאה, עד סוף 2022 התל"ג עשוי להיות 2.7% מעל ההערכה של משרד התקציב של הקונגרס של ה"פוטנציאל" שלו, או הרמה בה הוא יכול להיות בלי להתחמם מדי. בפעם האחרונה שהתל"ג היה כל כך הרבה מעל הפוטנציאל שלו הייתה ב-1973, כשארה"ב סבלה מבעיית אינפלציה רצינית שלא נפתרה עד ראשית שנות ה־80.

זרעי החוויה של שנות ה־70 נזרעו בשנות ה-60, כשההוצאה על תוכניות חברתיות ומלחמת וייאטנם דרבנה את הצמיחה. עם זאת, ההוצאה בגובה 5 טריליון דולר בסיוע שהוציאה הממשלה מאז החלה מגפת הקורונה היא תופעה קצרת טווח יותר מההוצאה הממשלתית בתקופה ההיא. בגלל זה, אנלוגיה מתאימה יותר עשויה להיות הדחיפה לכלכלה שקרתה בזמן מלחמת קוריאה, כך טוען ג'וזף גניון, כלכלן בכיר בפדרל ריזרב לשעבר וכיום חוקר במכון פטרסון לכלכלה בינלאומית.

ארה"ב כבר הייתה בעיצומו של שיקום מהיר ממיתון שנגמר ב-1949 כשצפון קוריאה פלשה לדרום קוריאה ביוני 1950, והתכוננות למאמץ המלחמתי הכניסה את הכלכלה במהרה למצב של הילוך יתר. עד הרבעון הרביעי של 1950, התל"ג היה גבוה ב-13.4% מהרמה שלו שנה קודם לכן. האינפלציה זינקה אבל מיד ירדה בחזרה.

אבל כיום הסביבה הכלכלית מאוד שונה. ארה"ב אינה מונעת על ידי ייצור כפי שהיה בעבר. שירותים, שהיו בשנות ה־50 בעלי נתח של כ־40% בתל"ג, הם היום בעלי נפח של 60% ממנו. הרבה מההשפעות הכלכליות של משבר הקורונה גם הן ייחודיות, כמו למשל האופן בו פגע בשירותים כמו תיירות ומסעדות אך פגע בייצור הרבה פחות.

זה מאפשר לטוות סיפורים אמינים אם הדברים ישתבשו. לדוגמא, מהפכת העבודה מהבית שהמשבר עזר להתחיל עשויה לעזור לחברות לפעול יותר ביעילות, להגביר את הפריון, להעלות את התל"ג הפוטנציאלי ולאפשר לכלכלה לעבוד מהר יותר לאורך זמן בלי להתחמם מדי. או שאולי מגוון הבעיות בשרשראות אספקה שהמשבר יצר, והקושי להגדיל את הייצור כדי לעמוד בביקוש עשויים לגרום לאינפלציה גבוהה יותר ממה שרוב הכלכלנים צופים. ישנן אי וודאויות רבות אחרות, כולל כמה יצליח הנשיא ביידן בהעברת תוכניות המס הנוספות שלו.

בינתיים, מה שהכלכלה תעשה ב-2021 עשוי להיות מפתיע לא בגלל שזה לא צפוי אלא בגלל שעבר זמן כה רב מאז שהכלכלה גדלה מהר כפי שנראה כעת אפשרי. הרבה אמריקאים בגיל העבודה היו רק ילדים בזמן הפריחה הכלכלה של 1983, אם בכלל נולדו. הם הולכים לחוות משהו חדש.

צרו איתנו קשר *5988