שופט בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, אברהם אברהם, קיבל השבוע החלטה לדחות עתירה של פעילים חברתיים וראשי יישובים בעמק חרוד כנגד הקמת 16 טורבינות רוח בגובה 200 מטרים (כגובה מגדל עזריאלי העגול) בשטחים חקלאיים בעמק. יש לציין שהחלטה זו באה זמן קצר אחרי שבית המשפט בבאר שבע קיבל החלטה דומה בעניין הקמת 10 טורבינות רוח ביער יתיר.
בחודש אוגוסט 2014 אושרה תוכנית המתאר הארצית לטורבינות רוח תמ"א 10/ד/12. מיד לאחר מכן החלו חברות יזמיות לקדם תוכניות למתחמי טורבינות רוח בשטחים החקלאיים. כך, התוכנית בשטח של כ-236 דונמים, בחלקו הצפון-מזרחי של יער יתיר-ביוזמת חברת אנלייט אנרגיה מתחדשת וחברת אוירם, ו-3 תוכניות בשטחי הקיבוצים גבע ועין חרוד והמושב כפר יחזקאל, ביוזמת חברת אי.די.אף אנרגיות מתחדשות ישראל וחברת בלו-סקיי.
הטיעונים של המתנגדים לשתי התוכניות נגעו בעיקר לפגיעה בערכי נוף וטבע ומורשת. מתוך העתירה: "השאלה שצריכה להכריע אם יוקמו טורבינות רוח במכלול נוף", נכתב בעתירה, "אינה אם הטורבינות פוגעות בייעוד החקלאי של הקרקע או בנוף החקלאי והופכות אותו ליפה יותר או פחות, אלא האם הטורבינות משנות את הסיפור הויזואלי של נוף חקלאי ייחודי של ראשית ההתיישבות, אשר, כמתואר בנספח לתמ"א 35, 'שינתה את פני הארץ לבלי היכר'". טענות נוספות נגעו לחשש מקרינה ולהעדר שיתוף ציבור ראוי.
ביהמ"ש: לא נפל כל פגם בתוכניות
בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, שדן בעתירות לטורבינות בעמק חרוד, דחה את טענות העותרים נגד החלטות ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז צפון, שאישרו את התוכניות להקמת הטורבינות, וקבע כי לא נפל בהן כל פגם. בית המשפט קבע כי טענות העותרים נשמעו על ידי מוסדות התכנון באריכות, וכי אין בסיס לטענתם בדבר פגיעה בזכות הטיעון.
כמו כן נקבע, כי טענות העותרים לגבי פגיעה נופית, מפגעים סביבתיים, וגרימת סיכון לבעלי כנף, נבחנו בצורה מעמיקה על ידי מוסדות התכנון וגורמי המקצוע המוסמכים, שבדקו את הדברים לגופם ודחו את טענות העותרים בהחלטות ארוכות, מפורטות ומנומקות, שאין כל עילה להתערב בהן.
בית המשפט גם קבע כי שאלת מיקום הטורבינות והתאמתו לתנאים הקבועים בתוכנית המתאר הארצית, הנה שאלה מקצועית מורכבת, שההחלטה לגביה נומקה ועולה בקנה אחד עם החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שהנה מוסד התכנון העליון האמון על העניין, וכי בנסיבות אלה אין להתערב בה.
את יזמיות הפרויקט ייצגו עורכי הדין רונן ירדני ורם מוסרי ממשרד המבורגר-עברון. לדבריהם, "קידום ייצור האנרגיה ממקורות מתחדשים, ובכלל זאת באמצעות אנרגיית רוח, הוא אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה. התוכניות הנדונות נבדקו באופן מדוקדק ואושרו על ידי כל הגורמים המקצועיים המוסמכים, לרבות המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים".
"האנרגיה שהופכת לאנרגיה אדומה"
עו"ד חיה ארז שייצגה את העותרים מעמק חרוד טוענת כי "אפשר לסכם את פסק הדין בעתירה, שאישר את התוכניות להקמת טורבינות בעמק חרוד, במשפט אחד - ניצחון של שיקולי רווח קצרי טווח של היזמים על השיקול של פגיעה קשה, בחלקה בלתי הפיכה, בטבע, בנוף ובמורשת של ראשית ההתיישבות ובאיכות החיים של תושבי העמק. במסגרת התוכניות הארציות עומד להיעלם ולהתחלף בנוף של טורבינות בגובה של יותר מ-200 מטר שיבלטו לעין מכל נקודה בשטח.
טורבינות רוח מייצרות לכאורה אנרגיה ירוקה, לא מזהמת, אלא שבישראל בגלל גודלה ובגלל המגוון העשיר של עופות ועטלפים שחיים כאן או נודדים דרכנו, האנרגיה הזו הופכת לאנרגיה אדומה - כשלהבי הטורבינות קוטלים את העופות שנקלעים לטווח הלהבים, שאורכם מתוכנן להגיע לכ-70 מטר. כמו שקורה ברמת סירין, עם טורבינות קטנות בהרבה ממה שמתוכנן עכשיו, אבל עם 'הישגים' מרשימים, בקטילת עופות ועטלפים, כולל מינים בסכנת הכחדה. מספר העופות והעטלפים שנקטלים ברמת סירין גבוה בהרבה ממה שנחזה במודלים שהריצו לפני אישור התוכניות. אותם מודלים שהריצו גם כאן. וכל זה, כדי לייצר חשמל בעלות שהיום היא כבר גבוהה מעלות חשמל סולרי ומהווה רק שבריר מצריכת החשמל בארץ (הטורבינות של העמק יספקו חשמל לכ-0.85% מבתי האב בישראל)".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
