השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "הסכם קצא"א נחתם ללא התייעצות איתנו"

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אמרה היום (א') בפתח ועדת מנכ"לים הדנה בהתמודדות עם תרחישי אסון ימיים, כי ההסכם לשינוע הנפט מאיחוד האמירויות דרך מפרץ אילת ואשקלון, לא אושר במשרד להגנת הסביבה, ולא הובא לידיעתו מראש. למרות שההסכם עליו חתמה קצא"א עשוי להגדיל את כמות מכליות הנפט שיגיעו למפרץ אילת וכך גם את הסיכון לתרחישי דליפות נפט, דווקא המשרד האמון על שמירת הסביבה הימית - הודר מההליך.

הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה לא עודכנו מראש על חתימת החוזה אלא רק בדיעבד, לאחר החתימה עליו. כל גורמי המשרד למדו על קיומו של ההסכם מהתקשורת, "בהפתעה מוחלטת", כך לפי המשרד להגנת הסביבה. עד לרגע זה פרטי ההסכם לא הובאו לידיעת המשרד - לא לפני החתימה וגם לא אחריה. הסכמי קצא"א הם חסויים מתוקף חוק. יתר על כן, מסוף קצא"א באילת פעיל מאז שנות ה-60 ולמשרד להגנת הסביבה אין סמכות רגולטורית ישירה להגביל את מספר המכליות הפוקדות את המסוף.

עד כה, לא ידוע כמה מכליות יוסיף הסכם קצא"א והאמירויות לתנועה הימית באזור ישראל, ובמשרד להגנת הסביבה לא יכולים לחשב את תוספת הסיכון בשל ההסכם, אך נערכים לקליטה של עשרות אוניות ענק הנושאות נפט. לאחרונה, מדווחים תושבי אילת על תנועה ערה של מכליות רבות יותר, השטות ממש לצד המתרחצים על החוף. ארגוני הסביבה ובהם החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וצלול, עתרו לבג"צ נושא בשבוע שעבר.

"יהווה איום על הסביבה"

"הסכם קצא"א נחתם ללא התייעצות איתנו; אני מצפה מיתר משרדי הממשלה לעמוד לצידנו ולהתנגד להסכם המאיים על הסביבה", אמרה היום גמליאל. "אירוע זיהום הים הבא מאיים להגיע בעקבות סיכונים חדשים המאיימים על הסביבה הימית, כדוגמת התוכנית להגדלת נפח ופעילות שינוע הנפט הגולמי של קצא"א. הסכם קצא"א יוביל לכניסה של כ-50 מכליות נפט למפרץ אילת מדי שנה ויהווה איום על הסביבה. אני מצפה מיתר משרדי הממשלה לעמוד לצידנו ולהתנגד להסכם קצא"א. הנורות האדומות כבר דולקות ממזמן, ועלינו לפעול בנחישות ובמהירות על מנת למנוע את האירוע הבא. כמשרתי ציבור, עלינו לעמוד יחד לצד האינטרס הסביבתי והציבורי, אל מול בעלי ההון שרואים לנגד עיניהם את רווחיהם האישיים בלבד".

דבריה מגיעים בעקבות אירוע זיהום החופים בזפת ובהתאם להחלטת הממשלה להקים ועדת מנכ"לים שתמליץ לממשלה על דרכי ההתמודדות עם תרחישי אסון ימיים, לרבות המשמעות התקציבית ותוספת כוח אדם.

הוועדה תדון בנושאים הבאים אשר זוהו כדרושים לצורך השלמת הפערים: מערך מודיעין ימי לגילוי והתראה מוקדמת; מערך זיהוי ומעקב אווירי; השלמת היערכות רשויות מקומיות חופיות על פי תוכניות חירום מקומיות; היערכות לקליטת כוח אדם התנדבותי; השלמת מערך טיפול ופינוי פסולת שמנית; שדרוג תוכניות חירום מפעליות; השלמת חקיקה; והשלמת מערך המוכנות לטיפול בזיהום ים בשמן ביחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, כולל גיוס תקני אדם תוספתיים והשלמת תקציב הכרחי שנשאל מהקרן באירוע האחרון, בסך 45 מיליון שקל וסכומים נדרשים נוספים.