האם אנחנו יודעים איך המבצע בעזה יסתיים?

נראה שהמלצות מבקר המדינה בדוח על "צוק איתן" וראשי ועדות החקירה והבדיקה השונות שהיו לאחר מבצעים ומלחמות אומצו, והדרג המדיני הגדיר מטרות למבצע • השאלה הגדולה היא מה ייעשה כשהמטרות האלה יושגו

פגיעה ישירה של רקטה על בניין בראשון לציון / צילום: דוברות זק״א
פגיעה ישירה של רקטה על בניין בראשון לציון / צילום: דוברות זק״א

מדינת ישראל וצה"ל מנהלים לחימה נגד ארגונים תת-מדינתיים כבר מאז הקמתה של מדינת ישראל. זו חייבה את הנהגת המדינה ואת צה"ל לדון לעומק בהגדרת מטרות הלחימה והיעדים אשר יש להשיג במסגרתה.

מאז הנסיגה מרצועת עזה בקיץ 2005 (ואף שנים רבות לפני כן אבל בצורה של נוכחות בשטח), מדינת ישראל מנהלת סכסוך, ברובו אלים, עם ארגוני הטרור, ומאז עליית החמאס לשלטון, הסכסוך הוא עם "ארגון טרור שיש לו מדינה".

במקרים רבים הוצהרו מטרות ויעדי המבצעים רק לאחר שאלה כבר התנהלו בפועל בשטח, לעתים אלה נקבעו ערב היציאה למבצע, אך נראה כי קשה למצוא מתאם מספק בין המטרות והיעדים שהוגדרו למבצע מסוים לבין הישגיו בפועל.

הצבת מטרות ויעדים למבצע צבאי היא עניין של אומנות, שהרי לישראל אין שליטה על המחשבות של היריב ועל המטרות והיעדים שהוא מציב לעצמו, וכן לאור העובדה שניתן לפרש בצורות שונות את ההישגים של הפעולות הצבאיות בשטח.

כך, לצד יעדים שפרשנותם חד-משמעית ואלה הם נחלת העבר או טקטיים מאוד, ישנן מטרות כמו "ליצור שקט שישרור לאורך זמן" ו"למנוע את יכולת חמאס להתחמש", כפי שהוצבו במבצע "עופרת יצוקה", שלהן יכולה להיות פרשנות רחבה.

בסופו של מבצע "עופרת יצוקה" שוחח מפקד פיקוד הדרום דאז עם תושבי עוטף עזה ואמר להם: "אפשר להגיד שבהתייחס למטרות שהוצבו לנו, מטרות המבצע הושגו. נוצר סדר חדש, לא הייתה לנו תקופה כזו שקטה בעשור האחרון". למרות הצהרה זו, הרי לאחר מבצע "עופרת יצוקה" היו אירועי לחימה שכונו "הסלמה" שארכו כמה שעות עד ימים ספורים, מבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012 ומבצע "צוק איתן" בקיץ 2014.

לפי הדיווחים השונים של הכתבים הצבאיים והודעות הממשלה וצה"ל, נראה כי המלצות מבקר המדינה בדוח על "צוק איתן" וראשי ועדות החקירה והבדיקה השונות שהיו לאחר מבצעים ומלחמות אומצו, והדרג המדיני הגדיר מטרות למבצע, ביניהן: לפגוע פגיעה קשה והרסנית ביכולות הלחימה הרקטיות והאחרות של חמאס; לפגוע פגיעה הרסנית ביכולת של חמאס לשקם את המערכים הצבאיים, ביכולתם ובמוטיבציה שלו להתעמת עם ישראל למשך שנים; שיקום ההרתעה מול הארגונים העזתיים ובראשם חמאס.

נראה כי ניתן כבר כעת להעלות כמה תמיהות על ניסוח מטרות המבצע, לפחות על אלה הקשורות בניסיון לנבא את המוטיבציה של החמאס וארגונים אחרים בעזה וכן בעניין "שיקום ההרתעה", שגם הוא עניין תודעתי פנימי הקשור באמונות, במנהיגות ובראיית עתיד של תושבי רצועת עזה והנהגת חמאס ברצועה ובחו"ל.

אז אנחנו יודעים איך זה מתחיל, וקבענו מטרות ויעדים למבצע, אבל האם אנחנו יודעים איך זה יסתיים? אנחנו יכולים לנסות ולנבא כיצד המבצע יסתיים ואולי את האופן בו יושגו המטרות ויעדי המבצע, אך הדבר כמובן תלוי ביריב ובקהילה הבינלאומית בהקשרים רבים ובעיקר בעובדה הקשורה בלגיטימציה שישראל תקבל לפעולה, כזו שכבר כורסמה עוד טרם המבצע, בתגובת גורמי ממשל בארה"ב לעימותים בירושלים.

מה כן אנחנו יודעים? שסבב הלחימה הזה ככל הנראה יסתיים תוך מספר שעות או ימים, כאשר יושגו חלק מיעדי המבצע ובעיקר לאור הרצון ההדדי של שני הצדדים היריבים שלא להידרדר לעימות רחב-היקף, לפחות לא בעת הזו.

חמאס יחתור להשגת הישגים אחרים למבצע - הקלות בתחומים שונים, קידום האינטרסים שלו בתוך הרצועה ובעיקר בקרב הפלסטינים ביהודה ובשומרון כמנהיג לגיטימי שדואג להם, וזאת לצד ניסיון לשמר את תשתיותיו ואת אמצעי הלחימה שלו ככל הניתן.

מן הצד השני, ישראל תנסה - באמצעות הפעלת עוצמה צבאית משמעותית אך בעיקר של אש וללא תמרון כפי שעשתה פעמים כה רבות בעבר - לפגוע בצורה משמעותית בתשתיות ובאמצעי הלחימה, הרקטיים בעיקר, של חמאס וכן בנכסים נוספים כמו מנהרות ומתקני פיקוד ושליטה, כאלה שיחזירו את חמאס כמה שנים אחורה מבחינת היכולות הצבאיות שלו ובכך יגרמו להשגת היעד של הרחקתה של מלחמה או מבצע רחב-היקף מן האופק הקרוב.

הכותב הוא סגן אלוף (במיל'), מרצה מן החוץ במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית

צרו איתנו קשר *5988