האם ישראל באמת אחראית למצב ההומניטרי בעזה?

לדעתי צריך לרענן את הכלים המשפטיים ולהפסיק את אספקת החשמל והדלק לעזה • מהניסיון הרב שלי בפרקליטות, כל עוד ארגוני הטרור משתמשים באזרחים כחומת מגן אנושית, זה גם אפשרי מבחינה משפטית וגם מידתי יותר

תחנת הכוח בעזה, טרם סבב הלחימה הנוכחי / צילום: Reuters, MOHAMMED SALEM
תחנת הכוח בעזה, טרם סבב הלחימה הנוכחי / צילום: Reuters, MOHAMMED SALEM

בימים אלה נקלעה ישראל שוב שלא ברצונה למעגל דמים הכולל ירי אלפי טילים על ישראל ומנגד מאות התקפות מן האויר של ישראל על אזורים צפופי אוכלוסייה בעזה, שבה מסתתרים ארגוני הטרור המשתמשים באזרחים כחומת מגן אנושית.

ב"סבב" הנוכחי נורו טילים לעבר ירושלים בירת ישראל תוך אילוץ חברי הכנסת להפסיק דיון בפרלמנט, נורו טילים לעבר נתב"ג באופן שהשבית ושיבש את התעופה האזרחית, נורו טילים לעבר תל אביב תוך הכנסת ארבעה מליון איש למרחבים מוגנים ושיבוש הכלכלה, ונורו טילים לעבר מתקנים אסטרטגיים.

הגיע אם כן הזמן לחשיבה מחוץ לקופסא ולרענון הכלים המשפטיים והמבצעיים העומדים לרשותה של מדינת ישראל. צעד מיידי וראשון שיש לנקוט בו הוא הפסקה טוטאלית של אספקת החשמל והדלק לרצועת עזה כל עוד נורים משם טילים. בנוסף יש כמובן להפסיק ולאפשר את הכנסת מזוודת הכסף מקטר שהם למעשה "דמי שתיקה" לרקגוני הטרור, ולא באמת כספים הומניטריים.

שאלה זו כבר נדונה בבג"ץ כאשר העמדה שהוצגה שם על ידי המדינה היא כי אינה חולקת על קיומן של חובות הומניטריות המחייבות את מדינת ישראל לאפשר מעבר של אספקת מוצרים הומניטריים חיוניים לרצועת עזה, ולהימנע מפגיעה מכוונת במתקנים הומניטריים. העתירה שם נדחתה לאחר דיון שארך מספר שנים ומספר דיונים.

זאת, לאחר שבית המשפט קבע כי נוכח מכלול המידע שהוצג בפניו ביחס לאספקת החשמל לרצועת עזה, כמות הסולר התעשייתי שהמדינה הודיעה כי יש בכוונתה לספק, כמו גם החשמל המסופק באופן שוטף באמצעות קווי החשמל מישראל, יש בהם כדי לענות על הצרכים ההומניטריים החיוניים של רצועת עזה לעת הזו.

הפסקת החשמל מידתית יותר מהפצצות

ראשית, אני מבקש לערער ולהרהר בשאלה האם באמת ישראל אחראית למצב ההומניטרי בעזה? בעזה קמה מדינה דה פקטו המונהגת על ידי ארגון טרור. אין לדעתי ולדעת רבים כל הגיון עוד בעמדה המשפטית שהייתה נכונה כל עוד היה בתוקפו מצב של תפיסה לוחמתית מצד ישראל. כל ספרי המלומדים במשפט הבינלאומי לא חזו מצב שכזה, ויש על כן כיום לפעול ולגייס תמיכה בינלאומית לעמדה משפטית מקורית לפיה ודאי כל עוד מדינת עזה תוקפת בטילים את ישראל, אין ישראל נושאת בשום אחריות לרווחת תושביה של "מדינת עזה".

אך גם אם לא תתקבל עמדה זו. קשה לראות כיצד הגבלת יכולתה של ישראל להפסיק את הספקת החשמל והדלק לעזה מקדמת את המצב ההומניטרי בעזה. הסבל הנגרם לתושבי עזה כתוצאה מההפצצות הלגיטימיות של ישראל גדול פי כמה מן הסבל הנקודתי שייגרם כתוצאה מהפסקה למספר ימים של אספקת החשמל והדלק. מהלך שהוא לדעתי מידתי יותר מהפצצות מסיביות והחרבתם של בתים רבי קומות שיביא יש לקוות להפסקה מהירה יותר של הלחימה.

ומעל הכל. לישראל עומדת על פי כללי המשפט הבינלאומי זכותה להגנה עצמית. כאשר חמאס משבית את החיים התקינים בישראל באופן כה מהותי, משבש את התעופה האזרחית, ומביא לפגיעה במתקנים אסטרטגיים, הפסקת הספקת החשמל והדלק מהווים צעד מידתי במסגרת זכות ההגנה העצמית. שום מדינה בעולם לא הייתה מסכימה להשלים ולו יום אחד עם מצב של ירי טילים על אזרחיה, ובוודאי שלא היתה ממשיכה בהספקת חשמל ודלק למדינה היורה. יש להכריז מיידית על מדיניות זו, ולפעול למימושה תוך גיוס הסכמה בינלאומית לכך, בתקווה שפעולה מידתית יותר זו תביא גם להפסקה מהירה יותר של פעולות האיבה.

הכותב שימש בעבר כמשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית)