הערכות: חוסר השוויון בארה"ב יגדל, אם המדיניות הכלכלית של ביידן תגרום לאינפלציה

יוקר המחיה עולה בקצב מהיר יותר מהשכר, על אף ניסיונותיהם של ממשל ביידן והפדרל ריזרב למנוע זאת

הנשיא ביידן. מגביר את אי־השוויון? / צילום: Associated Press, Evan Vucci
הנשיא ביידן. מגביר את אי־השוויון? / צילום: Associated Press, Evan Vucci

הפדרל ריזרב ובכירים בממשל ביידן אומרים שחוסר השוויון הכלכלי חמור ומכוונים חלק מהמדיניות של הבית הלבן להקטין אותו. אולם נראה שבטווח הקצר, לפחות, עשויה המדיניות הזו דווקא להגדיל את חוסר השוויון ולא להקטין אותו.

בחודשים האחרונים, לחצים אינפלציוניים גרמו ליוקר המחיה לעלות בקצב מהיר יותר מהמשכורות והמשמעות היא שהשכר כבר לא קונה כל מה שהיה קונה פעם. האינפלציה במדד המחירים לצרכן באפריל עלתה ב־4.2% לעומת שנה קודם לכן, בעוד שהתשלום השעתי לעובדי ייצור עלה ב־1.2%, כך נמסר בשבוע שעבר ממשרד התעסוקה.

מהמשרד נמסר גם שלאחר התאמה לאינפלציה, שכרם של עובדי ייצור ועובדים שאינם מנהלים ירד ב־3.3% באפריל לעומת שנה קודם לכן, הירידה הגדולה ביותר מסוג זה לאחר ההלם האינפלציוני והמיתון של 1980.

כלכלנים, קובעי מדיניות ורבים מהמצביעים הם בעלי דעות שונות לגבי חוסר השוויון בשכר וריכוז ההון הגדל בידי ה־1% העשירים ביותר. ישנם כאלה הרואים את חוסר השוויון כסימן היכר של מערכת כלכלית לא הוגנת שהממשלה צריכה לטפל בה; ויש אחרים שטוענים כי זה מאפיין של כלכלה קפיטליסטית בריאה, שמי שמרוויח ממנה הכי הרבה הם האזרחים החרוצים ביותר.

"ברוב הבתים חיים מהיד לפה"

ירידה בשכר מותאם‏־לאינפלציה פוגעת במיוחד במשקי בית עם הכנסה נמוכה ובינונית בגלל שהם מקדישים חלק גדול יותר ממשכורותיהם לכיסוי עלויות החיים ביומיום. הנתונים הנוכחיים עשויים להיות מטעים באופן זמני, אבל אם האינפלציה תמשיך והמדיניות של ממשל ביידן או של הפד יניעו אותה, זה עשוי להעלות שאלות לגבי העלות והתועלת של מדיניות כזו עבור אמריקאים עובדים.

כלכלנים מתארים אינפלציה כמס רגרסיבי - כלומר הפוגע הכי הרבה בעובדים בשכר נמוך. " מנקודת מבט של אי־שוויון כלכלי אני לא רואה שום דבר טוב שיקרה", אומרת קרן פטרו, אנליסטית פיננסית ומחברת הספר "מנוע של אי־שוויון", ביקורת על מדיניות הפד. "רוב משקי הבית בארה"ב חיים מהיד לפה", לדבריה.

לטענת פטרו, עשור של מדיניות הריבית הנמוכה של הפדרל ריזרב עזר בעיקר לעשירים בכך שהוא דחף את מחירי המניות שלהם מעלה. ההשפעה הזו התגברה לאחרונה: בעוד שהשכר ירד באפריל לעומת שנה קודם לכן בחישוב בהתאמה לאינפלציה, מדד דאו ג'ונס התעשייתי עלה ביותר מ־40% באותו הזמן. נתון מעניין בהתחשב בכך שהעשירון העליון בארה"ב מחזיק ב־88.5% מכל המניות, על פי נתוני הפדרל ריזרב.

"תנודות זמניות בלבד"

יש כמה סיבות לכך שהשינוי היוצא דופן במשכורות אפריל עשוי להיות חריג: בגלל הקורונה, הכלכלה באפריל 2020 הייתה כמו חולה בחדר המיון, עם סימני חיים הנעים במהירות לכל הכיוונים. המשבר גרם לירידה במחירי ארוחות במסעדות, שהייה במלונות וכרטיסי טיסה בזמן שעסקים ברחבי המדינה נסגרו.

מחסור עולמי בשבבים גרם לצווארי בקבוק בייצור מכוניות חדשות וגרם למשקי בית לרכוש מכוניות משומשות, מה שהעלה את מחירי המכוניות המשומשות. מחירי הנפט, הדלק והתבואה גם הם עולים. באופן ריאלי המשכורות ירדו בשלושה מארבעת החודשים האחרונים, אם כי הן גבוהות יותר לעומת לפני שנתיים.

לא משנה איך מודדים זאת, הירידה בעת האחרונה בשכר בפועל מצביעה על סיכון לכך שהמגמות האלה יימשכו. מאמצי הממשלה להגביר את הפעילות הכלכלית ואת ההעסקה - דרך שיעור ריבית נמוך וטריליוני דולרים בסיוע פדרלי - עשויים להגביר את חוסר השוויון אם יובילו להמשך עלייה ברמת החיים.

מארי דיילי, נשיאת הפדרל ריזרב של סן פרנסיסקו, אמרה שנוח לה עם הגישה של הבנק הפדרלי. היא רואה את עליית המחירים לצרכן כזמנית, ומונעת בחלקה על ידי "אפקט הבסיס" המוזר המתקבל מהשוואות לשנה שעברה ועל ידי צווארי בקבוק זמניים באספקה שייפתרו, להערכתה, במשך הזמן. באזור המפרץ, ציינה, ישנו מחסור בחסה במסעדות, שהיו סגורות חודשים רבים. היא אומרת שבסופו של דבר החסה תחזור למטבחי המסעדות ומחיר הסלט בתפריט יירד. "הביקוש חוזר במכה אחת והאספקה מתחדשת לאט", היא אומרת ומוסיפה כי "אלה תנודות זמניות בלבד".

"האינפלציה הייתה נמוכה מדי"

האינפלציה רק תהפוך לבעיה מתמשכת אם ספקים ועובדים יכניסו את עליות המחירים לחוזים לטווח ארוך יותר בגלל שירגישו שהעליות קבועות, אמרה. בינתיים, היא לא צופה שזה יקרה, והיא אומרת שהשווקים מחזקים את עמדתה. בשוק אגרות החוב של האוצר לניירות ערך המוגנים בפני אינפלציה, TIPS, משקיעים רואים אינפלציה של 2.3% חמש שנים מהיום. מדובר ברק מעט יותר מהמטרה של הפד של 2% ופחות מהאינפלציה בזמנים אחרים מהעת האחרונה, למשל 2011 ו־2012.

לפני 40 או 50 שנה, המשכורות נטו לעלות באופן אוטומטי בגלל שינויים הקשורים בהתאמה ליוקר המחייה שאיגודי עובדים דרשו וחוזי העסקה אחרים, אמרה דיילי. שינויים כאלה כבר לא קורים היום לעתים קרובות. יש טרייד־אוף והיתרון הוא שהאינפלציה נוטה לעלות באופן ספירלי כפי שעשתה בשנות ה־70; החדשות הרעות הן שעובדים עשויים לספוג מכה זמנית בתקופות מסוימות כמו עכשיו.

להערכת קובעי מדיניות רבים בפד, האינפלציה הייתה נמוכה מדי במשך זמן רב מדי ולא כיוונה למטרה של 2% שהבנק קבע. רוב הפקידים בפד רואים שיעור ריבית נמוך כדרך לצמיחה חזקה יותר בשכר: בכך שהם עוזרים להגביר את הביקוש ודוחפים את האבטלה כלפי מטה, טוענים הפקידים, הם נותנים לעובדים כוח מיקוח מול המעסיקים לדרוש הגדלות שכר קבועות שיהיו גבוהות משיעור האינפלציה. זה מה שקרה ב־2018 וב־2019, לפני משבר הקורונה.

כסף שנשפך למשק לא מגיע רק מהפדרל ריזרב. חבילת סיוע בגובה 1.9 טריליון דולר נחתמה על ידי הנשיא ג'ו ביידן במרץ ושלחה למשקי בית צ'קים בגובה 1,400 דולר, הגדילה דמי אבטלה והרחיבה את זיכוי המס לזוגות עם ילדים.

ג'ארד ברנסטיין, חבר במועצת היועצים הכלכליים לנשיא ביידן, אמר שמדיניות הממשל גם יוצרת הזדמנויות לעובדים בשכר נמוך על ידי עידוד הביקוש. "אנו יוצרים הזדמנויות העסקה והשתכרות לעובדים שנותרו מאחור", אמר. "חשוב להפריד בין אירועים זמניים לתמונה הגדולה שהיא, שהכלכלה חזרה לנוע", אמר. אינפלציה, הוסיף, צריכה להיות בעיה זמנית, בזמן ששיעור האבטלה יורד במהירות.

צרו איתנו קשר *5988