ההסכמות וסימן השאלה: כל מה שצריך לדעת על הפסקת האש

הפסקת האש האמורה להתחיל הלילה מוגדרת "ללא תנאים" ו"דו-צדדית". הנימוקים לאישורה, כפי שהוצגו בפני השרים, היו כי המטרות הושגו: חמאס ספג כמה וכמה מכות קשות, רוב מערך ייצור הרקטות הושמד, כמו גם רוב מערכת המנהרות והמתחמים התת-קרקעיים, וגם אמל"ח מיוחד כמו הכתב"מים והצוללות המתאבדות. מחצית ממלאי הרקטות נורה או הושמד, וכ-150 מחבלים נהרגו, רבים מהם מהדרגים הבכירים ביותר בחמאס ובג'יהאד האיסלמי.

בהיבט המדיני - תמיכה מרשימה ואולי אף מפתיעה מצד מדינות רבות באירופה, שמנעו החלטה נגטיבית של האיחוד האירופי, ומקצתן גם שלחו נציגים בכירים לכאן להביע תמיכה - יותר מסמלית. אצל האמריקאים התמונה מורכבת מעט יותר: תמיכה מוצהרת של הממשל בזכות להגנה מפני הרקטות, אך קוצר רוח בדרך להפסקת האש וביקורת על הרג הילדים במתקפות צה"ל.

ישראל מדגישה כי אין שום תנאי להפסקת האש למעט ההדדיות שלה, בעוד דוברים מטעם חמאס מכריזים ניצחון בעניין ירושלים, כאילו ישראל התחייבה להימנע מכניסה להר הבית ולהקפיא את פינוי התושבים הערבים משיח' ג'ראח.

בישיבת הקבינט שאישרה פה אחד את הפסקת האש נשאלה השאלה, "אוקי, עד כאן, מה הלאה?" לכך לא ניתנה תשובה ברורה, והשרים הונחו שלא להתראיין ולא לדבר עם עיתונאים על הישיבה.

הפוגה, תנאים ופערים

ובכל זאת - לפי המידע שהגיע אלינו, מדובר בהפסקת אש זמנית שהתקבלה גם מסיבות הומניטריות כדי לאפשר הפוגה לתושבי הרצועה, והכנסת אספקה חיונית. במהלכה יחל מו"מ עקיף, בתיווך מצרים בעיקר, אבל עם גורמים נוספים.

תנאי חשוב שישראל הציבה וזוכה לגיבוי אירופי צמוד הוא שלא יהיה שיקום הרצועה, הכנסת מלט וחומרי בנייה וחידוש פרויקטים של תשתית, במקביל לחידוש הכוח הצבאי של ארגוני הטרור.

יש עוד תנאים שהוצבו, ועל השולחן גם ההצעה הישראלית שחשפנו בגלובס, להעביר את השליטה ברצועה לגורמים בינלאומיים. הפערים מול חמאס גדולים, וסביר שהארגון לא יסכים ויעקוף הגבלות - אם יהיו - על חידוש הכוח הצבאי שלו.

במהלך המו"מ יתכן גם חידוש של ירי הרקטות, ומבחנה של ישראל יהיה התגובה להן ולהפרות שיגיעו של כל הסכמה שתהיה. בסופו של דבר חמאס הוא ארגון טרור המבקש לחסל את ישראל, ורק הפלתו מהשלטון ברצועה תוריד את האיום האסטרטגי שהוא מהווה על ישראל.