רגע לפני העזיבה מיכל הלפרין עולה למתקפה, וגם רשות שוק ההון ובנק ישראל סופגים אש

"הקורונה לא עשתה רע לעסקים הגדולים בארץ, אבל העסקים הקטנים נפגעו מאד. בנק הפועלים למשל לא סבל מהקורונה אבל לעומת זאת נותני האשראי החוץ-בנקאי כמעט נמחקו. עכשיו, אחרי הקורונה, יש הזדמנות לטפל בעודף הרגולציה המטורף בעסקים בישראל" כך אמרה עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על רשות התחרות שדיברה בכנס לשכת עוה"ד באילת בפאנל שעסק בעידוד הפעילות הכלכלית במשק.

את עיקר דבריה הקדישה הלפרין, שפורשת מתפקידה באוגוסט הקרוב, לבעיות שיוצר לדבריה עודף הרגולציה בארץ. כדוגמה לבעיית הרגולציה הביאה הלפרין את תחום המלונאות. "עבור חדר ממוצע במלון של רשת 'פתאל' בישראל צריך לשלם 900 שקל ללילה ועבור לילה בחדר ממוצע באירופה 550 שקל, אבל הרווחיות של רשת פתאל באירופה גבוהה בהרבה", אמרה הלפרין. לדבריה, "התיירות בארץ יקרה בצורה מטורפת. מה שגורם לזה זה קודם כל עודף רגולציה מטורף שמוטל על התעשיות השונות. צריך לעשות מאמצים להקלות בשירותים האלה כדי שהאזרח ייהנה מיותר תחרות ופחות יוקר מחיה ".

הלפרין התייחסה ספציפית גם לתחום המזון, שבו לדבריה אנחנו סובלים מתחרות מועטה מדי. "מחירי המזון בארץ גבוהים ביחס לאירופה אבל הצרכן לא קושר את זה בהכרח לרגולציה העצומה בישראל שאין במדינות אחרות. משרד הבריאות, משרד החקלאות והרבנות הראשית צריכים לשנס מותניים ולייצר הקלות רגולטוריות שיאפשרו ירידה במחירי המזון", היא אמרה.

הזדמנות לשנות את צורת המחשבה הרגולטורית

מכאן עברה הלפרין לדבר על התחום הפיננסי, שגם הוא סובל לטענתה מבעיות קשות של עודף רגולציה. "רשות שוק ההון מופקדת על כל פוליסת ביטוח שיוצאת. אני לא מכירה שום מדינה אחרת שבה זה קורה. בפיקוח על הבנקים דורשים לאשר כל סגירת סניף וכל שינוי בשעות העבודה של סניף. למה אנחנו צריכים את זה? יש לנו הזדמנות לשנות את צורת המחשבה הרגולטורית. הפכנו כאן את הרגולציה על ראשה, האחריות על קיום החוקים צריכה להיות בראש ובראשונה על העסקים עצמם אבל במקום להטיל את האחריות על העסקים הטלנו את כל האחריות על הפקידים". הלפרין סיכמה: "הפכנו את המערכת הרגולוטורית למאוד כבדה. הטלנו אחריות כבדה על הפקידים ואת העסקים שחררנו מאחריות. צריך להפוך את הסדר ולנהל מערכת אכיפה אפקטיבית ומרתיעה למי שמפר את הכללים".

ח"כ אורית פרקש הכהן, שרת התיירות (כחול לבן) דיברה על הפגיעה הקשה של הקורונה בתיירות וההשלכות הכלכליות של הפגיעה הזו. פרקש הכהן ציינה כי "יש ערים משמעותיות בישראל כמו טבריה, נצרת, חיפה, ירושלים ותל אביב שחיות מתיירות חו"ל אבל בחלק מהמקומות 70% מבתי המלון סגורים. ההשלכות של משבר הן שהתיירות הנכנסת כמעט לא קיימת".

השרה אמרה ש"בענף המלונאות יהיה צריך מעתה לתמוך בפינצטה וגם בענפים שמושפעים מהמשבר כמו מורי דרך וחברות תיירות. אני מאמינה ב'לשים את הרגל בדלת' ולהתיר להביא תיירים. כבר נתנו אישור ל-20 קבוצות ראשונות והייתה כבר קבוצה שהגיעה מארה"ב ובעוד כמה שבועות נרחיב את זה לקבוצות ואח"כ לתייר הבודד.

פרקש הכהן אמרה שמעבר לבעיות הרגולציה, יש בארץ בעיות של חוסר תחרות - בין היתר בבנקאות. "צריך להביא למדינת ישראל תקציב שיוציא אותנו מהמצב ויחזיר את האמון. להתחיל לעבוד", אמרה השרה.

פחות נשים חוזרים לעבודה

השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן מביהמ"ש המחוזי בת"א, דיברה על כך שהקורונה פגעה בנשים הרבה יותר מאשר בגברים. "המגפה ניפצה את המסכה הנוגעת לשוויון לנשים בכלל ולשוויון כלכלי לנשים בפרט", אמרה אגמון-גונן והסבירה: "המגפה הדגישה את הפליית הנשים בעבודה והשיגה את מצבן לאחור. נשים בהריון פוטרו ראשונות והתקנות המגנות עליהן לא היו בתוקף למשך שבועיים. היו הרבה יותר מובטלות ממובטלים, וגם היום פחות נשים חוזרות לעבודה".

לדברי השופטת, בעיה נוספת שהתגברה בקורונה היא גידול הפער בין נשים לגברים במה שמכונה "עבודות שקופות". כלומר העבודה בבית של גידול הילדים הקטנים וביצוע שאר עבודות הבית. "כששני בני הזוג עובדים ויש להם ילדים קטנים, נשים מקדישות 43 שעות עבודה לבית בשבוע וגברים 27 שעות בלבד. הנשים לוקחות את עיקר הנטל ולכן עובדות יותר במשרות חלקיות ופחות שעות, והמודל שנוצר הוא של גבר מפרנס ואישה עובדת בבית", אמרה אגמון-גונן.

אגמון-גונן חשפה נתון שהוא אולי מפתיע ולפיו בתקופת הקורונה, למרות שגברים היו הרבה יותר בבית בשל הסגרים, הפער הזה רק התגבר. "בקורונה היו יותר עבודות בבית, וחלקן של הנשים בעבודות הבית רק עלה", היא אמרה. מה לשיטת אגמון-גונן צריך לעשות כדי לצמצם את הפערים בין המינים?

לדבריה "קודם כל יש לקדם הכשרות מקצועיות לנשים בתחומים כמו הייטק. שנית, לתת העדפה לנשים בקליטה לעבודה ושלישית, להביא לכך שגברים יעזרו בעבודות הבית ובנשיאה בנטל העבודות השקופות". "אם גברים ישתתפו בעבודות הבית זה מה שיביא לשינוי אמיתי ולצמצום הפערים בין נשים לגברים", סיכמה השופטת.

ח"כ קרן ברק מהליכוד אמרה שהאירוע של צליחת משבר הקורונה תוך פגיעה מצומצמת בכלכלה לא קרתה במקרה אלא בזכות ממשלת הליכוד. "שר האוצר ורה"מ הם עם הרבה מאוד ניסיון כלכלי ובתקופת משבר נתנו הוראה מגבוה לחלק כסף ולא לגבות כסף ולא להתעמר בעסקים - זו הייתה ההחלטה הכי משמעותית בקורונה".

עו"ד סיגל יעקבי, האפוטרופסית הראשית וממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים, תמכה בדברי הלפרין ואמרה שיש עודף רגולציה בישראל ושלמשרד המשפטים יש אחריות להפחית נטלים ביורוקרטיים.

עו"ד יעל אלמוג, היועמ"שית של בנק הפועלים, אמרה שמשבר הקורונה הוכיח כמה המערכת הבנקאית חשובה. "המערכת הבנקאית נכנסה מתחת לאלונקה וסייעה לעסקים שנקלעו למצוקה. המערכת הגדילה את ההלוואות ב-30 מיליארד שקל ברבעון הראשון של הקורונה", אמרה אלמוג.