למה אף אחד לא מבקש ממבקר המדינה לחקור את אירועי השנה האחרונה?

מדינת ישראל הקימה עם היווסדה מוסד מפואר שתכליתו היחידה לבדוק במקצועיות, ללא תלות וביושרה אירועים משבריים • היעדר הדרישה כיום ממבקר המדינה לבדוק את האירועים מצביע לכאורה ובמשתמע על "מחיקתו" מהתודעה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר

בדינמיות האירועים במדינה, אירוע רודף אירוע, כך שהאירוע של שלשום נראה לנו כאילו קרה לפני שנים הרבה. בשנה החולפת חווינו את "מכת" הקורונה; המחדל והאסון הנורא בהר מירון; הירי הכבד של רקטות לעבר ישראל ומבצע "שומר החומות" נגד חמאס בעזה; ההתנגשויות, האלימות והאירועים הקשים באזורי מחיה מעורבים, יהודים וערבים, בישראל.

בטוחני כי אין ספק בליבו של כל אזרח במדינה שאירועים קשים אלה חייבים להיחקר ברמה המערכתית עד תום, מהמסד עד הטפחות - על כל מרכיבי המערכת. חקירה ובדיקה שבראש וראשונה נלמד ממנה, כאן ועכשיו, מה יש לתקן ואיך להימנע מאסונות שעלולים לעלות שוב, מחר, בחיי נפש ובדם יקר, ולא פחות להצביע על מחדלים, על נושאים באחריות וכן - על אשמים ועל אלה שראויים לשבח.

הקריאה הציבורית לבדיקה מתחברת מיד בתרגומה הציבורי בדרישה לוועדת חקירה או ועדת בדיקה ממלכתית. אם נשתמש בכלי ייחודי זה, נמצא את עצמנו "שטים" בים של ועדות, ועוד לא שכחנו את הדרישה לבדיקת "פרשת הצוללות", שנראית בדינמיות המתגלגלת כהיסטוריה של העת העתיקה.

מדינת ישראל הקימה עם היווסדה מוסד מפואר שתכליתו היחידה, עם מאות עובדיו ותקציב של מאות מיליוני שקלים, לבדוק במקצועיות, ללא תלות וביושרה אירועים כאלה. כך היה בעבר, וכך נתפסו מבקרי המדינה בעיני הציבור.

היעדר הדרישה כיום ממבקר המדינה לבדוק את האירועים מצביע לכאורה ובמשתמע על "מחיקתו" של המבקר מהתודעה וההבנה הציבורית ואולי האמון הציבורי שהוא באמת זרועו הארוכה של המחוקק לבצע את הבדיקה הראויה, לבדוק תהליכי קבלת ההחלטות והיישום מהדרג המדיני העליון ועד לדרגי הביצוע, להצביע על נושאים באחריות ובמקרים מתאימים על פגיעה בטוהר המידות. בדיקה שתהיה בזמן אמת, בסמוך לאירועים, וכשתהליך קבלת ההחלטות הסתיים מזה כבר.

ברור שכל ארגון צריך וחייב לבדוק את עצמו, ויש להניח שכך גם נעשה, אבל החובה על המדינה והמחויבות כלפינו האזרחים בכל אחד מהאירועים שהוזכרו היא בדיקת המכלול המערכתי, הבין-ארגוני כולו ובזמן אמת.

בדרך-כלל נמצאים הליקויים המהותיים, ב"שטחים האפורים" שבין המערכות הארגוניות ובין גבולות הגזרה שעליהם מופקדת ההובלה של כלל המכלול בראיית ניצול כל היכולות. חובה בדיקה שכזאת הייתה יכולה להיות מבוצעת בזמן אמת על-ידי מבקר מדינה שמאמין כי זה תפקידו ושזוכה לאמון הציבור.

ברירת המחדל היא ריבויי ועדות בדיקה וחקירה ואולי, כפי שלדאבון הלב מסתמן - לתת לזמן לעבור, לא לבדוק מערכתית עד האירוע הבא הדומה, שלצערנו יקרה, ושוב נכתוב מאמר.

עו"ד אביה אלף היא יו"ר התנועה לטוהר המידות; אלוף (מיל') יעקב (מנדי) אור הוא חבר הוועד המנהל של התנועה לטוהר המידות