הנזק למערכת המשפט חמור, וכולנו משלמים את המחיר

מערכת המשפט מענישה עבריינים, פוסקת פיצויים לנפגעי תאונות ואוכפת חוזים שהופרו • כשאכיפת החוק נפגעת, הנפגעים הישירים הם האזרחים הפשוטים והישרים, אלה שנזקקים להגנת החוק, אלה שנפגעו ממעשי עבירה ומתאונות, אלה שהסתמכו על חוזה ונכזבו

בית המשפט העליון / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
בית המשפט העליון / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

כל מי שעיניו בראשו רואה את המאמץ המרוכז לפרק את השירות הציבורי ואת מערכת המשפט בפרט.

מזה שנתיים אין למדינה תקציב מאושר. שר המשפטים מונה בלחץ בג"ץ לאחר עיכוב ניכר. מפכ״ל משטרה קבוע לא מונה במשך שנתיים. אין פרקליט מדינה קבוע. אין מנכ״ל למשרד המשפטים. הוועדה לבחירת שופטים משותקת. עשרות תקני שפיטה ממתינים למינוי, כולל שניים בבית המשפט העליון, והרשימה עוד ארוכה. מצב חמור זה אינו גזירת שמיים אלא תוצאת פעולות מכוונות.

לנגד עינינו אנו רואים איך המשילות מתפוררת. עבירות חמורות מבוצעות בראש חוצות. התראות היועץ המשפטי לממשלה זוכות להתעלמות. היועץ ובכירי הפרקליטות מאוימים ומאובטחים. פוליטיקאים מתגוללים על בג"ץ.

הנזק חמור, וכולנו משלמים את המחיר. מערכת המשפט מענישה עבריינים, פוסקת פיצויים לנפגעי תאונות ואוכפת חוזים שהופרו. כשאכיפת החוק נפגעת, הנפגעים הישירים הם האזרחים הפשוטים והישרים, אלה שנזקקים להגנת החוק. אלה שנפגעו ממעשי עבירה ומתאונות. אלה שהסתמכו על חוזה ונכזבו. הם מבקשים צדק וסדר ציבורי.

הכלכלה נפגעת. קמפיין הממשלה היוצאת נגד מערכת המשפט לא נעלם ממשקיעי החוץ, אלה שמממנים את ההייטק הישראלי. הם שואלים את עצמם (ואותנו, עורכי דינם), האם ישראל היא מדינת חוק? האם יש בה הגנה חוקית על הקניין הפרטי? האם היא נוהגת שוויון בזרים? הם דורשים ביטחונות כדי לפצות את עצמם על היעדר היציבות, ואת המחיר כולנו משלמים, בדמות ירידה בגביית מסים, פגיעה בהכנסות מט"ח למדינה ועוד.

הדמוקרטיה נפגעת. גם כך היא שברירית. היא תלויה בכך שכולם יכבדו את כללי המשחק. כאשר ראשי השלטון מפרים את החוק, כאשר נעשים מאמצים לדכא הצבעה, להלך אימים על מועמדים ולשנות את שיטת הבחירות לאחר קיומן, נפגעת זכות הציבור לבחור ולהשפיע.

בנוסף, השיח הרעיל נגד מערכת המשפט גובר על השיח הענייני לגבי שינויים נדרשים בחוק. חברי הכנסת שמתחרים זה בזה בזעקות שבר נגד מערכת המשפט, לא עושים את המלאכה שלשמה הם נבחרו: חקיקת חוקים. רפורמות שאין חולק על נחיצותן מוזנחות שנים.

מה עלינו לעשות?

עלינו לקומם את השירות המשפטי הציבורי. ישראל משופעת בצעירות וצעירים נפלאים. עלינו לשכנע אותם שאת השינוי עושים בבתי המשפט. שם נאבקים באלימות, בשחיתות, בעבריינות הכלכלית המתוחכמת. עלינו לשכנע אותם בשליחות של הבחנה בין רע לטוב, והשלטת הטוב.

עלינו לחזור ליסודות ולהשקיע בחינוך הדור הצעיר. עלינו להסביר מקטנות כיצד המשפט מקדם חברה צודקת, ללמד מהו שלטון החוק ומהי ממלכתיות.

עלינו להתניע סוף-סוף את הרפורמות הדרושות באמת: לעגן בחוק את זכויות הנאשמים, לרענן את פקודת הראיות המנדטורית, להתאים את המשפט הפלילי והאזרחי למאה ה-21, לרתום את הטכנולוגיה לטובת המשפט.

עלינו לתקצב כראוי את מערכת המשפט: לשפר את תנאי הכליאה, להוסיף תקני שפיטה, תביעה וסנגוריה ציבורית, לבנות אולמות שיפוט, למנות עוזרים משפטיים לכל שופט. עלינו להקטין את מספר התיקים לשופט כדי לאפשר יחס אישי וצדק מהיר.

עלינו לקבוע סדר עדיפות נכון לאכיפה, לגלות רגישות לנפגעי עבירה, לחתור לשיקום עבריינים, להתמקד בעבירות ליבה ואותן לעקור משורש.

ולאחר כל זאת, כאשר יגליד הפצע וירפא השסע בחברה הישראלית, עלינו לכונן חוקה לישראל, המדינה היהודית והדמוקרטית. חוקה שתעגן את זכויות היסוד ומעמדן. חוקה שתגדיר את רשויות המדינה והיחס ביניהן, את שיטת המשטר ודרכי הבחירה. חוקה שתתקבל בהסכמה רחבה, ולא ניתן יהיה לשנותה בקלות בהתאם לאינטרס פוליטי רגעי.

מערכת המשפט חשובה. אסור לנו להשלים עם הנזק. אין סיבה שנשלם את המחיר.

הכותב הוא שותף במיתר עורכי דין