הצעד הראשון של ליברמן באוצר: גיבוש עסקת חבילה למשק

שר האוצר הנכנס מחזיר את פגישות השולחן העגול עם המגזר העסקי וההסתדרות לקראת העברת התקציב • במשרד האוצר מקווים שאמירות ליברמן ומינוי בלינקוב יחזירו את המושכות לדרג המקצועי, אחרי כהונת כ"ץ • האם החיוכים במסדרונות האוצר ישרדו את הלו"ז הדחוק?

פגישת עבודה ראשונה של ליברמן עם נגיד בנק ישראל, יו"ר ההסתדרות וראשי המגזר העסקי / צילום: דוברות משרד האוצר
פגישת עבודה ראשונה של ליברמן עם נגיד בנק ישראל, יו"ר ההסתדרות וראשי המגזר העסקי / צילום: דוברות משרד האוצר

שר האוצר הנכנס אביגדור ליברמן, שמקבל בירושה משק עם גירעון ענק של 10.5% מהתוצר (149.2 מיליארד שקל) כתוצאה ממשבר הקורונה, סיים את פגישתו הראשונה עם חברי השולחן העגול הכלכלי, לקראת תחילת דיוני תקציב הממשלה. "אני חושב שזה קריטי להגיע לתוכנית לייצוב המשק, כולל עסקת חבילה. אנחנו במצב מאוד מורכב מבחינת יוקר המחיה ומחירי הדיור", אמר ליברמן. "נדהמתי לראות את הקפיצה במחירים בחודשים האחרונים. צריך לנהל את האירוע בצורה ממלכתית ואחראית".

ליברמן נפגש עם נגיד בנק ישראל אמיר ירון, יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר ויו"ר נשיאות המגזר העסקי בישראל דובי אמיתי. בפגישה הודיע השר על החזרת השולחן העגול.

הנגיד הגיש בפגישה את התוכנית הכלכלית שגיבש בנק ישראל, ששמה דגש על עידוד הפריון במשק. "היציאה מהמשבר מחזירה אותנו להתמודדויות החשובות העומדות בפני המשק: הגדלת הפריון, הקטנת אי השוויון, והכנסת אוכלוסיות נוספות למעגל התעסוקה", אמר ירון. "למשק הישראלי יש פוטנציאל אדיר וזו הזדמנות פז לייצר התאמה למציאות החדשה שנוצרה בחלק ממקטעי הכלכלה והמשק, תוך התייחסות במקביל גם לסוגיית המימון של צעדי מדיניות שיינקטו". בניגוד לימי משבר הקורנה, שבה נתניהו פחות נהג להיעזר בנגיד, התקווה של הנגיד היא כי הפעם ההצעות של בנק ישראל לממשלה יובאו בחשבון.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד שהשתתף בפגישה אמר: "בניית האמון מחדש בין נציגי המעסיקים, ההסתדרות ושר האוצר נדרשת כדי להוציא את ישראל מהשיתוק הכלכלי שנכפה עליה, ולהזניק כאן תהליכים שתקועים כבר למעלה משנתיים. הנכונות של הצדדים לשתף פעולה תאפשר לחזק את התעשייה המקומית, לקדם את מעמד האדם העובד ולהעלות את רמת החיים בארץ. כמו שידענו לגלות אחריות ולרתום את המגזר הציבורי במשבר הקורונה, כך ההסתדרות תמשיך להיות שותפה מובילה לכל מהלך שיעזור לשקם את המשק ולשפר את השירות לאזרחי ישראל".

פגישה עם בכירי המשרד

יומו הראשון של שר האוצר החדש אביגדור ליברמן היה עמוס למדי, כשפתח בשרשרת פגישות ארוכה. הוא התחיל את היום בשמונה בבוקר כשערך מפגש ראשון כשר האוצר עם הנהלת משרדו. השתתפו בפגישה חמד עמאר שמונה לשר נוסף במשרד האוצר, מנכ"ל משרד האוצר הנכנס, רם בלינקוב, החשב הכללי, יהלי רוטנברג, הממונה על השכר, קובי בר נתן, הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג, מ"מ הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, מנהל רשות המסים, ערן יעקב ויו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה. (השר הדגיש כי ישיבות הנהלת המשרד יתקיימו כל שבוע בימי שלישי בשעה 7:30 בבוקר וביקש להקפיד על הזמנים).

"מבחינתי אין מושג כזה 'פקידי האוצר', אלא הדרג המקצועי של האוצר והמשימה הראשונה שלי היא לשקם את המורל, גאוות היחידה ורוח הקרב שלו", כך פתח שר האוצר הנכנס, אביגדור ליברמן, את המפגש הרשמי הראשון שלו עם הנהלת משרדו. "אני לא מתכוון לעבוד אצלכם, אבל אני כן מתכוון לעבוד איתכם". נאום הפתיחה הזה העביר לדרג המקצועי את המסר לו חיכו תקופה ארוכה - תם עידן הפקידות.

רבים מעובדי המשרד שקלו בחודשים האחרונים לפרוש, אבל דבריו של ליברמן החליפו את הרהורי העזיבה בקריאות שמחה והקלה. כעת, כולם מקווים שמאחורי האמירות הללו יעמדו מעשים.

אחרי שנתיים שנדרשו ליישם את מדיניות השר הממונה עליהם ללא עוררין, הם רואים את כניסתו של ליברמן למשרד ושורת המינויים עליהם הכריז ומקווים שזו תחילת תקופה שבה יוכלו לחזור לעשות את מה שהם אמורים - לספק את הזווית המקצועית למהלכים הכלכליים הצפויים של השר הנכנס.

סוף עידן הפקידות

בכל הנוגע ליחסי השר והדרג המקצועי, תיזכר כהונתו של שר האוצר היוצא ישראל כ"ץ כתקופה של התנגשויות והתפטרויות דרמטיות. בראשן התפטרותה של המנכ"לית לשעבר קרן טרנר-אייל שהייתה אשת אמונו של כ"ץ בתקופתו במשרד התחבורה, וכן התפטרות הממונה על התקציבים שאול מרידור.

השניים פרשו על רקע חילוקי דעות מרים עם כ"ץ, חילוקי דעות שהפכו לעימות חזיתי לעיני הציבור. מרידור וטרנר טענו שכ"ץ רמס את הדרג המקצועי ולא איפשר לו לעבוד או לבקר את מהלכיו, גם אם אלה היו לדעתם מופקרים מבחינה תקציבית.

ישראל כ"ץ / צילום: רפי קוץ
 ישראל כ"ץ / צילום: רפי קוץ

על הרקע הזה, גם מינויו של רם בלינקוב למנכ"ל משרד האוצר נתפס ככזה שיאפשר לדרג המקצועי לעבוד. גורם במשרד האוצר מקווה בשיחה עם גלובס כי המינוי הוא סימן לבאות. "מדובר במינוי מקצועי, וזה טוב. נראה שאחרי תקופה של זלזול בדרג המקצועי, סוף סוף אפשר יהיה לעבוד".

לדברי בכיר לשעבר באוצר, "אצל בלינקוב הדברים מאוד ברורים, על השולחן והוא לא מוותר ולא מעגל פינות. היו לא מעט אירועים עם שרי אוצר קודמים שעשו כל מה שהם יכולים כדי להפיל את הפקידים, והמינוי הנוכחי זה האיתות הכי חזק שהפקידות מקבלת בחזרה את המושכות".

התדמיות ששופצו

נדמה כי בהשפעת ענני האופטימיות נשכחו כמה דברים שעלולים להעיב מעט על החגיגות במסדרונות האוצר. ליברמן הוא דמות שנויה במחלוקת והחיבוק החם שהוא מקבל כעת באוצר נולד על רקע הקושי של גורמי המקצוע בהתמודדות מול כ"ץ והצורך בשינוי. לאורך ההיסטוריה הפוליטית שלו הותיר אחריו ליברמן שובל של חשדות פליליים בכמה פרשיות, חלקן אף בחשד לשוחד, עם זאת, כולם נסגרו.

ומעבר לכך, ואולי החשוב מכל, צריך לזכור שהתדמית הישנה של ליברמן, בתחילת הקריירה שלו, הייתה של שר כוחני, המזלזל בדרגים המקצועיים ובשומרי הסף. התדמית החדשה של פוליטיקאי ממלכתי שמשדר הערכה לדרג המקצועי עדיין צריכה להיבחן במבחן המציאות.

גם המנכ"ל שליברמן מינה נחשב לדומיננטי מאוד ובעל דרישות מאוד גבוהות מהעובדים תחתיו. בלינקוב נחשב גם לאדם שעומד על דעתו ולא פעם הגיע להתנגשויות עם בכירים אחרים שעבדו לצידו, באוצר ובחברות הציבוריות בהן כיהן בתפקידים בכירים.

רם בלינקוב / צילום: ענבל מרמרי
 רם בלינקוב / צילום: ענבל מרמרי

ליברמן גם הבהיר עם כניסתו לתפקיד כי מבחינתו, יש מנכ"ל אחד למשרד האוצר, למרות שהאגפים השונים עצמאיים לכאורה כמו אגף התקציבים או החשב הכללי. "אני יודע שבמשרד האוצר יש הרבה מנכ"לים", הוא אמר. "כל ראש אגף הוא למעשה מנכ"ל בפני עצמו אבל מבחינתי יש מנכ"ל אחד - מנכ"ל המשרד ושמו רם בלינקוב". למרות כל זאת, משיחות עם עובדים באגפים השונים עולה כי הם לא חוששים מהדרישות המקצועיות הגבוהות, והמינוי נתפס אצלם ככזה שישנה את המצב במשרד לטובה בלבד.

הדברים האלה מתיישבים עם המלצות ועדת קוצ'יק שמונתה על ידי השר לשעבר משה כחלון לבדוק את מבנה הסמכויות בהנהלת האוצר ובכלל זה המנכ"ל, ראשי האגפים וראשי יחידות הסמך, והמליצה על חיזוק מעמדו של המנכ"ל. המלצות הוועדה לא אומצו על ידי הממשלה, אך נראה שליברמן פועל להוציא אותן מהמגירה.

המטרה: תקציב מדינה

אחרי שלוש שנים בהן לא עבר חוק הסדרים, הצטברו אצל האוצר לא מעט רפורמות ושינויים מבניים שמחכים לתקציב, במשרד האוצר כבר לא זוכרים כמעט איך נראים 100 הימים הלחוצים של בניית תקציב וחוק הסדרים חדש. כניסת השר החדש לתפקיד החלה את הספירה לאחור והפכה את שעון החול.

ליברמן הבהיר לדרג המקצועי כי הישיבות הבאות עמו יתקיימו בכל יום שלישי בשעה המוקדמת 7:30 בבוקר. אמנם שנת הקורונה אילצה רבים מהם לבלות לילות כימים במשרד, בבניית תוכניות הסיוע וקופסאות הקורונה, אך מזה חודשים שאין תוכניות משמעותיות חדשות. בישיבה הראשונה עם בכירי האוצר ליברמן סימן את המטרה, "המשימה הכי חשובה כרגע היא להעביר את התקציב ולדאוג שיהיה מאוזן, אחראי וממלכתי".

בהמשך היום, בישיבת הסיעה בכנסת, הוא פירט מה החזון הכלכלי שלו, ואלו רפורמות צריך לקדם. "לא תהיה העלאת מסים", הבטיח. "לא תהיה השתוללות בנושאים כלכליים". באשר לניהול גיבוש התקציב, ליברמן יודע שבלוח הזמנים הנוכחי, תקציב 2021 כבר אבוד ולכן ביקש "להתרכז בתקציב 2022".

לוח הזמנים מציאותי?

ב-100 הימים הבאים אמורים במשרד האוצר לספק תקציב וחוק הסדרים שיסייעו למשק לצאת מהבור הכלכלי אליו נקלע, יצמצמו את הגירעון ויובילו לצמיחה. ליברמן הקציב לדרג המקצועי 140 יום, אך עד שלא יעבור החוק המצויין בהסכמים הקואליציוניים שיספק הארכה, יש להם בפועל רק 100 ימים. מתוכם 45 ימים לאישור התקציב בממשלה ועוד 55 ימים לאישור הסופי בכנסת. מדובר בלוח זמנים משוגע למדי, במיוחד אם מתחשבים בחגי תשרי שישבשו את העבודה בספטמבר.

במהלך החודש הקרוב אמורים עובדי אגף התקציבים לגבש את התקציב, לקבוע מסגרת תקציבית ויעדי גרעון וכן להציג את הרפורמות שיכנסו לחוק ההסדרים בפני השר ליברמן. לאחר מכן יגיע תור הפינג-פונג בין ליברמן לראש הממשלה נפתלי בנט, ושוב תפוח האדמה החם יחזור לאוצר למקצה תיקונים ושיפורים, ורק אז ניתן יהיה להעביר את התקציב לאישור הממשלה ובהמשך לכנסת ולאישור הסופי.

האם ניתן לעשות זאת בלוח הזמנים הקיים, ולאשר את התקציב בממשלה לפני החגים בספטמבר? זה אפשרי אבל יהיה מאוד קשה. מה שבטוח, במשרד האוצר חייבים להעלות הילוך. לאחר תקופה ארוכה שבה הם כתבו בעיקר תוכניות ורפורמות למגירה, עדכנו ורעננו אותן מחדש בכל סבב בחירות, הם נדרשים כעת לעבוד בטורים גבוהים מאוד כדי לעמוד בלוח הזמנים להעברת התקציב. בהקשר זה אמר גורם באוצר לגלובס, כי הם צריכים "להעלות כעת הילוך, מהילוך שני לחמישי".

תגובת כ"ץ

תגובת שר האוצר לשעבר, ישראל כ"ץ: "משרד האוצר בהובלתי פעל בשנה האחרונה, שהייתה הקשה ביותר בתולדות הכלכלה הישראלית, באופן מיטבי והגיע להישגים יוצאי דופן ביחס לכלל מדינות העולם. חוקי הרפורמות והתחרות שהוכנו בתקופת כהונתי, ממתינים להגשה במסגרת התקציב וחוק ההסדרים וכן ההחלטות והחוקים להפחתת הרגולציה, הגברת התחרות בשוק הפיננסים, האצת תשתיות וביטול חסמים בהתחדשות עירונית ובנייה. הפעילות הזאת הובלה על ידי בשיתוף ועבודת צוות עם בכירי משרד האוצר, למעט אחד שפעל משיקולים פוליטיים והורחק מתפקידו".

צרו איתנו קשר *5988