יועז הנדל חוזר למשרד התקשורת, והפעם יש לו הזדמנות אמיתית לחולל מהפכה

בקדנציה הראשונה והקצרה שלו כשר התקשורת, יועז הנדל כבר חולל רפורמות משמעותיות בשוק • כעת בקדנציה השנייה שלו זה הזמן להתמקד בבעיות השורש של ענף התקשורת - בעיות שאם לא יטופלו במהרה, ישבשו את חיינו כמעט בכל תחום

שר התקשורת יועז הנדל. הזדמנות לחולל מהפכה / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שר התקשורת יועז הנדל. הזדמנות לחולל מהפכה / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

יועז הנדל כבר חולל רפורמות משמעותיות בשוק התקשורת בקדנציה הראשונה שלו כשר התקשורת, קדנציה קצרה שנגמרה לאחר פרישתו מכחול לבן. כעת בקדנציה השנייה שלו כשר תקשורת זה הזמן להתמקד בבעיות השורש של הענף. בעיות שאם לא יטופלו במהרה, ישבשו את חיינו כמעט בכל תחום.

בניגוד למקובל לחשוב, החזרה של הנדל לתפקיד שר התקשורת הפעם שונה מאשר הכניסה שלו לתפקיד בשנה שעברה. אז, כשנכנס לתפקיד במאי 2020, המטרה שלו הייתה לשחרר ולהוציא לפועל כמה רפורמות מהירות שהיו תקועות, מתוך ידיעה שמה שהוא לא יספיק לעשות בחצי השנה הראשונה שלו בתפקיד, כנראה לא יספיק.

הנדל פעל נכון. הקדנציה הראשונה שלו הייתה חלומית במונחי שוק התקשורת, כיוון שהוא באמת גרם למפעילים לצאת מקיפאון. עם זאת, הוא לא פתר את בעיית המשבר הקשה והשורשי שמלווה את שוק התקשורת במשך כעשור: השקעות נמוכות ורווחיות נמוכה שלא מאפשרת לפרוץ קדימה.

התוצאות של המפעילים (מלבד בזק) מלמדות שהם מגרדים כמה מיליוני שקלים. גם זה בקושי. אם התוצאות היו נמוכות, ולעומת זאת היינו רואים השקעות - ניחא. אבל הדור החמישי שהנדל הוציא את המכרז שלו לפועל, הביא אולי רשמית את התדרים, אבל בשטח אין השקעות אמיתיות בדור חמישי. ללא פתרון בעיית השורש של השוק הסלולרי, גם לא יהיו השקעות, והסיפור די פשוט.

מפעילים משקיעים כדי להשיא רווחים, ובמצב של שוק הסלולר, אף מפעיל לא רואה כיצד הוא מחזיר את ההשקעה שלו. אז אפשר להמשיך ולהניח שהמודל העסקי יגיח בקרוב, אבל כרגע ישראל ממשיכה לפגר בדירוג העולמי, ואנחנו לא סוגרים את הפער (מקום 60 בדירוג OOKLA בסלולר ו-28 בנייח), אם כי השתפרנו בחודשים האחרונים במעט.

לתת לחברות סוכריה בתמורה להשקעות

מכיוון שבסלולר התחרות ממשיכה להיות עזה, והמחירים ממשיכים להיות נמוכים, הסיכוי שנראה פריצת דרך הוא נמוך, בהיעדר החזר השקעה. קשה לראות שר תקשורת שיאשר מיזוגים נוספים בשוק הסלולרי אחרי שהנדל אישר את מיזוג סלקום וגולן טלקום. צריך להיות ריאלי בעניין הזה - אין שר שיכול להרשות לעצמו פוליטית מהלך כזה, גם אם מקצועית הדבר מתבקש.

לכן הדבר שצריך לבחון - והוא אינו תלוי רק בהנדל, אלא גם במפעילים עצמם כמובן - הוא מעבר לשתי רשתות תקשורת משותפות בתמורה להאצה בהשקעות. זה לא משהו שבמשרד התקשורת לא שמעו עליו. כאשר הוחלט לאפשר שלוש רשתות תקשורת בעשור הקודם בתקופת גלעד ארדן, היו מי שהציעו לו ללכת למודל של שתי רשתות אם רוצים תחרות בריאה. היום אנחנו רואים שמדיניות שיתוף הרשתות יצאה מאיזון לגמרי, וסלקום ופלאפון פועלות עצמאית, כל אחת מסיבותיה היא. פרטנר והוט מובייל ממשיכות את שיתוף-הפעולה ביניהן, ולמרות שעלות ההשקעה מתחלקת בין שתיהן, אף אחת לא פורצת קדימה בדור החמישי ומאיצה השקעות. זה מצב שמחייב דרשני.

סיבים אופטיים זה חשוב, אבל חשוב שיהיו לכולם

בשוק הנייח המציאות לא פחות בעייתית. גם קפיצת המדרגה שנעשתה בתחום הסיבים האופטיים לא מספיקה. הרפורמה שהנדל בעצמו קידם בתחום בקדנציה הראשונה בעייתית בעיניי, וצריך לראות כיצד היא תתמודד עם אחת הבעיות הקשות ביותר, שהיא הוויתור של מדינת ישראל על חובת הפריסה האוניברסלית בבזק ועל הוט.

מתחת לרדאר התקשורתי ובלי מחאה ציבורית, בזק ויתרה על פריסת סיבים בשכונות חרדיות וביישובים ערביים רבים. זה אירוע שאמור להרעיד את אמות הספים, אבל במשרד התקשורת מעדיפים לשמור על אדישות. בימים הקרובים המשרד אמור לפרסם קול קורא במסגרת הניסיון שלו לפתור את הבעיה באמצעות הוצאת מכרזים למפעילים שיתמודדו על פריסה באזורים שבזק ויתרה על חובת הפריסה בהם.

מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שיהיו אזורים שלא ייפרסו בהם סיבים. פשוט לא יכולה. הרפורמה הזו במתכונתה הנוכחית מלאה חורים. אם לא יהיו מתמודדים על פריסה בבית"ר עלית או בעראבה, זו תהיה בכייה לדורות.

ומכיוון שבתוך עמנו אנו חיים, הסיכוי שהרפורמה הזו תשונה הוא קלוש. לכן יש לקוות שהנדל יבין מהמכרז הראשון שאם אין ביקוש באזורי פריפריה, חובה עליו לפעול מיידית ולתקן. לא להיאחז בקרנות המזבח.

להקים ועדת מומחים לעתיד הענף

אך הדבר היותר חשוב היום לעשות בשוק הוא לא רק לטפל בכשלי השוק הנקודתיים. רפורמות כמו ביטול תעריפי קישור הגומלין, ביטול הפיצול בין ספק לתשתית באינטרנט, טיפול בשידורים וכו' הם דברים חשובים, אבל חשוב יותר להקים ועדה ציבורית שתציע אסדרה ארוכת-טווח בשוק התקשורת.

הניסיון עם ועדות כאלה שנוי במחלוקת - ראו למשל את הוועדות שהמליצו על השוק הסיטונאי. אך מנגד היו ועדות מאוד מוצלחות בעבר שחוללו שינויים גדולים.

הנדל נכנס לתפקיד, ויש לו עכשיו יותר זמן לעסוק בטווח הארוך, אחרי שקידם את מרבית הרפורמות בטווח הקצר. כעת עליו לתכנן כיצד ייראה שוק התקשורת בעשור הבא, ואין טוב מאשר להקים ועדת מומחים שתעשה זאת מיד עם כניסתו לתפקיד. במשרד התקשורת אין יכולות להתמודד עם עבודה כזאת. היא חייבת לקבל הכשר חיצוני, ויפה שעה אחת קודם.