מנסור עבאס בעיניים ערביות: מנהיג דגול או עסקן ביום טוב

אין ספק כי ח"כ מנסור עבאס הפך בשנה האחרונה לאישיות הציבורית המעניינת ביותר בחברה הערבית, כאשר הוא עוקף במהירות את אחמד טיבי, איימן עודה ואחרים.

ללא מנסור עבאס היינו הולכים לבחירות חמישיות, ללא כל ספק, ומהלכיו האחרונים הביאו למעשה להקמת ממשלת השינוי וקבעו מי יהיה ראש ממשלת ישראל בעתיד הנראה לעין.

כרגע, בזמן שהאבק שוקע מעל למהלכים האחרונים, ועומדת לנו ממשלה שהושבעה השבוע, יהודים רבים, ובוודאי ערבים רבים, מתחילים לתהות על קנקנו של האיש.

האם נולד לנו מנהיג דגול, שמשנה מציאות שנמשכה מעל 70 שנה ביחסי ערבים יהודים ומצעיד אותנו לעבר עידן חדש, של השתלבות ערבים במרקם החיים הישראלי על-ידי מעורבות אקטיבית בקבלת החלטות גורליות שיופיעו על עתידינו, אחרי שנים רבות שהערבים היו משקיפים מהצד על המתרחש ועסוקים כל הזמן בלקטר על הקיפוח והאפליה, במקום לנסות ולהשפיע על המציאות - או שמא מדובר בעסקן פוליטי שהנסיבות הובילו אותו ושלטו בו, ולא להפך? 

או שמא הוא בכלל משרת אג'נדה כלשהי שחותרת ליעד נסתר כשלהו? הרי בסוף הוא יו"ר התנועה האיסלמיסתית הגדולה במדינה, וכולנו יודעים מי הפטרונים של החברים בתנועתם.

האמת היא שהתשובה לתהיות אלה תלויה את מי אנחנו שואלים.

אם נשאל את בצלאל סמוטריץ' ואת איתמר בן גביר, הרי הם בטוחים שמנסור עבאס משרת אינטרסים זרים, וכל רצונו זה "להחריב מבפנים". הקיצוניים מהצד השני בטוחים שמדובר במשתף פעולה עם "הישות הציונית".

בקרב הציבור הערבי הדעות חלוקות. העובדה שלפי חלק מההערכות, אם היינו הולכים לבחירות חמישיות, רע"ם לא הייתה עוברת את אחוז החסימה, מעידה יותר מכל שמנסור עבאם איננו מנהיג דגול המבשר עידן חדש ביחסים בין יהודים לערבים.

נותרה האופציה שמדובר בעסקן שפגש יום טוב. האמת היא שהחיזור של בנימין נתניהו אחרי מנסור עבאס, משיקולים אופורטוניסטים בלבד, כשנתניהו הבין שמצבו הפוליטי רעוע, והוא חייב תמיכה של הערבים ולו חלקית, והבין שפירוק הרשימה המשותפת יחליש את מחנה המרכז שמאל במספר מנדטים, דבר שיבטיח לו את 61 המנדטים הנכספים על-מנת לשרוד בשלטון, התגבשה אצלו ההחלטה להפוך מביבי ל"אבו יאיר". הוא היה צריך פרטנר אצל הערבים, והחוליה החלשה אצל הערבים הייתה מנסור עבאס.

למנסור עבאס זה התאים, מאחר שהוא חיפש לבדל את תנועתו מחברי הרשימה המשותפת מסיבות פנים ערביות ובשל מאבקי כוח בתוך המשותפת, ועלה על הגל של "הפרגמטיות בהתנהלות מול הממסד הישראלי". אבו יאיר סיפק לו את הסחורה על-ידי הקמת ועדה לטיפול בפשיעה והבטחות לתוכניות חומש בומבסטיות.

כך נשאב מנסור עבאס בין-לילה למגרש של הענקים, ומאותו רגע כל מהלכיו נועדו לעבור את אחוז החסימה, ולאחר הבחירות להבטיח הישרדותו הפוליטית - אחרת תנועתו הייתה עתידה לספוג מכה קשה אם היו מתקיימות בחירות חמישיות.

וכאן נגמלה בלבו ההחלטה שחייבת לקום ממשלה, ולא לתת יד לבחירות חמישיות. וברגע שסמוטריץ' מנע חיבור בינו ובין נתניהו, הוא חבר ליאיר לפיד.

לסיכום, מנסור עבאס איננו מנהיג דגול אלא עסקן פוליטי שנשאב למשחק בין גדולים והיטיב לשחק את המשחק.

הכותב הוא ראש מועצת חורפיש, לשעבר יו"ר פורום הרשויות הדרוזיות