האתגר הגדול של האוניברסיטאות בישראל: שילוב ערבים

לפני עשור אי אפשר היה לדמיין את זה: 18.5% מהסטודנטים שהתחילו תואר ראשון ב־2020 היו ערבים, וזה ממש מתקרב לשיעורם באוכלוסייה. העלייה בשיעור הסטודנטים הערבים מבטאת שילוב של גורמים חברתיים, מאמצי המוסדות, והטמעת תוכנית ממשלתית מוצלחת, אך הדרך לשילוב מלא ארוכה. ככל שעולים ברמות ההשכלה, כך פוחת שיעור הערבים, ורק 7.3% מתלמידי הדוקטורט הם ערבים, בסגל האקדמי שיעורם נמוך עוד יותר - רק 3.5%.

מינויים שיעודדו גיוון

חלק משמעותי מהשינוי הוא תוצר של התוכנית להנגשת האקדמיה לערבים, דרוזים וצ’רקסים - תוכנית לאומית עקבית ומושקעת, הפועלת בכל האוניברסיטאות ומעניקה לסטודנט כלים ושירותים כדי להיות בעלי תנאי פתיחה דומים לעמיתיו ללימודים ברמה האינסטרומנטלית, כמו שיפור כישורי שפה, מיומנויות למידה, ומלגות. בנוסף, פועלת במוסדות האקדמיים תוכנית מבית הנשיא "תקווה ישראלית באקדמיה" המובילה תוכניות המקדמות גיוון והכללה.

לאחרונה, שני מוסדות אקדמיים החליטו למנות בעלות תפקיד האחראיות על תחום הגיוון וההכללה, ובכך האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ת"א מצטרפות לאוניברסיטאות המובילות בעולם המטפלות בסוגיות של שוויון, ייצוג והכללה כחלק מהאסטרטגיה של המוסד.

יחסים מתוחים בקמפוס

באונ' ת"א מונתה פרופ’ נטע זיו לראשות יחידה שתרכז את כלל תחומי המגוון והשוויון בקמפוס. באונ' העברית, מונתה פרופ’ מונא חורי-כסאברי כסגנית נשיא לאסטרטגיה ומגוון ותהיה אחראית על שילוב אוכלוסיות בקמפוס, עם התמקדות בקידום אוכלוסיות שאינן מיוצגות דיין.

שתי הנשים הינן בעלות רקורד מרשים - יש סיכוי גבוה שהן תובלנה תהליכים רציניים. המינויים מבטאים החלטה של ראשי המוסדות שמבינים שללא אסטרטגיה סוגיות כמו שוויון וגיוון עלולות להישאר כמילים ריקות. נציבת שוויון וגיוון יכולה להציב יעדים מדידים ולכנס את היחידות הרלוונטיות לפעולה שתיצור שינוי. בתוך מושג הגיוון מסתתרות קבוצות שונות - מעמדית, מגדרית, אתנית, דתית ולאומית. האתגר החשוב והקשר הוא אתגר שילוב ערבים. מדובר במיעוט הסובל מאפליה ממסדית, המגיע בנקודת התחלה פחותה ונדרש ללמוד בשפה שאינה שפת אימו. כשיש כ"כ הרבה חסמים, יש חשש שההתמודדות לא תקבל את המשקל הראוי.

כדי להגיע לשילוב משמעותי של ערבים בהשכלה גבוהה, יש שורה של יעדים שיש להשקיע בהם. הראשון הוא הגדלה ניכרת של חברי וחברות סגל אקדמי הערבים, שיהוו עמוד שידרה מדעי שאיישו תפקידים בכירים ויהיו שותפים בהנהגת האקדמיה.

בנוסף, אחת הסוגיות הבוערות המונחות לפתחן של בעלות התפקיד החדשות היא יחסי הסטודנטים הערבים והיהודים, וההפרדה בין הקבוצות היא חסם מרכזי בשילוב וגיוון. כדי להתמודד עם האתגר, על המוסדות לנקוט בשורת צעדים אקטיביים, בהם: השקעה במסרים המקדמים קירבה בין הקבוצות, השקעה בלמידה משותפת, הרחבת גבולות השיח, עידוד חופש ביטוי, הגברת תחושת השייכות של כל הסטודנטים לקמפוס, ועוד.

מינויין של נציבות הגיוון והשוויון הוא הזדמנות לתת את מלוא תשומת-הלב לנושא ויש לקוות שמוסדות נוספים ילכו בדרכן. על הנציבות להתוות מדיניות במוסדות לשילוב מהותי של ערבים.

הכותבת היא מנהלת מיזם אקדמיה, יוזמות אברהם