הייטק | פיצ'ר

רוצים לעבוד בהייטק? חדי הקרן קוראים לכם, מאיילון

לפחות שלושה קמפיינים של חדי קרן שמכוונים לעובדים עלו החודש בחוצות תל אביב וכבשו את המרחב הציבורי • מי עומד מאחורי שלטי החוצות בשפה האנגלית, למי הם מיועדים ואיך כל זה קשור לאוויר החם שממלא את ענף ההייטק?

קמפיין חברת Rapyd / צילום: Rapyd
קמפיין חברת Rapyd / צילום: Rapyd

בחודשים האחרונים עלו לאוויר לא פחות משלושה קמפיינים של שלטי חוצות לאורך איילון, דרך נמיר ומבואות הרצליה פיתוח. השלטים נשאו ססמאות באנגלית, הציגו עובדי הייטק צעירים, ולרגע היה אפשר לחשוב שתל אביב היא סן פרנסיסקו.

חברות היוניקורן סימילרווב ופלייטיקה, וקרן גרופ 11 של המשקיע דובי פרנסס, המושקעת בעצמה במספר חברות חד קרן, רכשו שלטי חוצות במיליוני שקלים. בחודש שעבר ריפדה ענקית האינטרנט סימילרווב את רחובות תל אביב עם תמונות של מאות מעובדיה המלווים בשלטי תודה, ובחודש פברואר מילאה חברת רפיד, עד אז חברת פינטק אלמונית המעסיקה יותר מ-200 עובדים, תחנות אוטובוס ושלטי חוצות בתמונות של צעירים עדכניים.

פלייטיקה מגייסת עובדים דרך שלט חוצות, אצטדיון שלמה / צילום: איל יצהר
 פלייטיקה מגייסת עובדים דרך שלט חוצות, אצטדיון שלמה / צילום: איל יצהר

לרגע נראה שהיוצרות התהפכו: עובדי ההייטק של תל אביב הפכו למצרך החם ביותר, ושלטי הפרסום - לחלון הראווה של ענף ההייטק המקומי. הפרסום באיילון ובשלטי החוצות של תל אביב והרצליה אינם מנותקים מהמתרחש בענף: הם במובנים רבים סיבה ומסובב. נדמה שחברה שאיננה מגייסת הון בשווי משמעותי או שאינה שייכת למועדון חדי הקרן, תתקשה להתחרות על העובדים האיכותיים.

כפי שאמר רק השבוע לגלובס יזם ההייטק מיקי בודאי, מנכ"ל טרנסמיט סקיוריטי שגייסה כחצי מיליארד דולר: "הרגשנו שבסיטואציה הנוכחית בשוק, העובדה שלא גייסנו כסף מקשה עלינו בגיוס עובדים, כי המועמדים לא ידעו להשוות אותנו לחברות אחרות שהן חדי קרן והיינו צריכים להשקיע משאבים כדי להסביר למה גם אנחנו חברה חמה. גם התקשורת התעלמה מאיתנו כי לא גייסנו הון והרבה לקוחות שאלו מי הקרנות הון סיכון שעומדות מאחורינו".

שלטי חוצות גיוס עובדים של חברת Jfrog, קניון עזריאלי / צילום: Jfrog
 שלטי חוצות גיוס עובדים של חברת Jfrog, קניון עזריאלי / צילום: Jfrog

תדמית, פרסום, יוקרה והון נכרכים במהלך אחד: חדי הקרן מגייסים מאות מיליוני דולרים לא רק בכדי לגייס עובדים, אלא בכדי לקבל מעמד במועדון חדי הקרן, יוקרה ונראות, מה שבתורו אמור לשפר את יכולותיה להתמקח על העובדים.

הדרישה לעובדי הייטק היא תופעה כרונית שגדלה עם השנים. מכ-8,000 משרות פנויות לפני עשור בתעשיית הטכנולוגיה, ל-18,500 משרות ערב התפרצות מגיפת הקורונה בסוף 2019. על פי רשות החדשנות, הדרישה אמנם ירדה מעט ל-13 אלף משרות פנויות, אך המחסור מורגש בתעשייה והחברות מתקוטטות על הטאלנטים.

קמפיין חברת Rapyd / צילום: Rapyd
 קמפיין חברת Rapyd / צילום: Rapyd

בנוסף, כ-75% מכלל חברות ההייטק הישראליות מכל הגדלים הכפילו פי 2-3 את כמות המשרות הפתוחות מתחילת 2021, לפי חברת Gloat, סטאטר-אפ ישראלי שפיתח הטכנולוגיה לגיוס טאלנטים וניהול קריירות בהייטק וגייס בעצמו 57 מיליון דולר לפי שווי של מאות מיליוני דולרים לאחרונה.

הגורמים לכך הם רבים: פתיחת שערי שוק ההון ואווירה של אופטימיות בשנה שעברה הובילו חברות רבות לבחור מהלך של הנפקה, וכן המעבר של שירותים רבים לדיגיטל בעקבות הקורונה וכסף נזיל עם ריבית נמוכה, שמחפש חברות טכנולוגיה כדי להתנקז אליו.

קמפיין חברת Rapyd / צילום: Rapyd
 קמפיין חברת Rapyd / צילום: Rapyd

לא כל שלטי החוצות המטרגרטים את עובדי ההייטק משדרים אווירה של חד קרן, וחלקם בוחרים לשדר מסרים הכרוכים בהגשמה עצמית, תרבות ארגונית בריאה, והיכולת להשפיע על סדרי עולם. בעוד שוסימילרווב מסתפקת באמירת תודה לעובדים בסמוך לגיוס הון או הנפקה, הקמפיין של גרופ 11 מדבר על גיוס "העובדים הטובים ביותר", ואילו פלאריום, למשל, בקמפיין מ-2019 עודדה את המועמדים הפוטנציאלים "לכבוש את העולם" - כפל משמעות הפונה לגיימרים. פלייטיקה, שמפתחת משחקי הימורים, מדברת על חיבור לחזון החברה של הצורך האנושי במשחק, עם הסלוגן "Life needs play" שפונה לקהלים רחבים.