מפקד צבא ארה"ב בקונגרס: "קראתי מרקס ולנין - זה לא הופך אותי לקומוניסט"

"חשוב שאנשים במדים ילמדו את תיאוריית הגזע הביקורתית", אמר ראש המטות המשולבים, מארק מילי, אתמול (ד') בקונגרס בעודו דוחה האשמות של מחוקקים רפובליקאים שטוענים כי לימוד התחום מזיק לאחדות הצבא. "קראתי את מאו דזה-דונג, קראתי את קארל מרקס, קראתי את לנין", אמר מילי בשימוע. "זה לא הופך אותי לקומוניסט. מה לא בסדר בלמידה או בכך שיהיה לנו ידע לגבי מדינה שאנחנו צריכים להגן עליה?", שאל הגנרל את המחוקקים.

בהצהרה מאולתרת בשפה מלאת תשוקה, אמר מילי בוועדת הכוחות החמושים של בית הנבחרים שהוא דוחה את התפישה לפיה תיאוריית הגזע הביקורתית ולימודים דומים עשויים להזיק, ואמר למחוקקים ש"הרבה מאתנו צריכים ללמוד הרבה יותר על התיאוריה, תהיה מה שתהיה".

"אני רוצה להבין את 'הזעם הלבן'"

"אני כן חושב שזה חשוב, דווקא לאלה מאתנו הלובשים מדים שיהיה לנו ראש פתוח ונקרא הרבה... וחשוב שנתאמן ונבין", אמר מילי. "אני רוצה להבין את 'הזעם הלבן', ואני לבן. החיילים שלנו מגיעים מכל קצוות החברה וחשוב שהמפקדים שלנו יבינו מאיפה הם באים", הסביר מילי.

"מה גרם לאלפי אנשים להתקיף את הבניין הזה ולנסות להפוך את חוקת ארה"ב? מה הביא לכך? אני רוצה לדעת. אני רוצה לשמור על ראש פתוח ואני רוצה להיות מסוגל לנתח את זה... חשוב שמנהיגים כעת ובעתיד יכירו את התיאוריות האלה".

המושג "זעם לבן" חדר לשיח הציבורי בארה"ב בעיקר אחרי מאמר שכתבה הפרופסורית קרול אנדרסון ב"וושינגטון פוסט" ב-2014, שהיה המאמר הכי נקרא בעיתון באותה שנה ומאוחר יותר הפך לספר, שהפך לרב מכר ב-2016. בקצרה, אנדרסון טענה כי הגזענות המבנית בארה"ב הביאה להגברת הכעס והטינה של הלבנים כלפי השחורים. על פי התזה שלה, בכל פעם שהשחורים בארה"ב השיגו התקדמות או כוח חברתי כלשהו בהיסטוריה האמריקאית, הייתה לכך תגובה חריפה ומשמעותית מצד הלבנים.

בכלל, תיאוריית גזע ביקורתית - תפישה אקדמית חדשה יחסית בעיני הציבור אם כי היא כבר בת יותר מ-40 שנים - מקדמת את הרעיון שהגזענות היא נושא הנמצא בכל מקום בחברה האמריקאית ובמערכות החוק שלה.

בעבר רפובליקאים ניסו להפוך את הרעיון לפוליטי ולאסור או להגביל את לימוד התיאוריה בבתי ספר, בייחוד לאחר ההסתערות של תומכי הנשיא לשעבר טראמפ על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר בניסיון לבטל את הניצחון בבחירות של הנשיא ג'ו ביידן.

"אני באופן אישי לא נעלב שאנחנו מאשימים את צבא ארה"ב, את הקצינים שלנו, הרס"רים, בכך שהם WOKE (מונח פוליטי המתייחס למודעות לנושאים הנוגעים לצדק חברתי וצדק גזעי - ר"ב) או משהו כזה בגלל שאנחנו לומדים את התיאוריות שמסתובבות בחוץ", אמר.

מילי הגיב לכמה שאלות שנשאלו מוקדם יותר על ידי חבר בית הנבחרים מאט גץ (רפובליקאי מפלורידה) שטען שכמה אנשי צבא שלא נקב בשמם, אמרו לו שניסיון  להתמודד עם דעות קיצוניות בקרב חיילים מוקדם יותר השנה "פגע ביכולת לקבל החלטות כקבוצה אחידה". גץ אמר גם שבישופ גאריסון, היועץ הבכיר החדש של שר ההגנה לויד אוסטין לענייני הון-אנושי, גיוון ושוויון היה בעצמו "תאורטיקן של תורת הגזע ביקורתית".

לאחר מכן חבר בית הנבחרים מייקל וולץ (רפובליקאי מפלורידה), ששירת ביחידת העילית "הכומתות הירוקות", מתח ביקורת על האקדמיה הצבאית בווסט פוינט שבה הצוערים לומדים על תיאוריית הגזע הביקורתית. לדבריו, עצם הלימוד של הנושא הינו "מפלג". וולף התייחס בדבריו לסמינר בווסט פוינט שעוסק ב"הבנת הלבנים והזעם הלבן".

מילי התייחס לדברים ואמר כי לא רק שאינו רואה בעיה בכך, אלא שיש בכך חשיבות להבנת ההיסטוריה וההווה של ארה"ב. "הנושא הזה נחקר באוניברסיטת הרווארד לפני שנים ושם הגיעו למסקנה שבארה"ב היו חוקים שקדמו למלחמת האזרחים, שהובילו לפערי שררה עם הקהילה האפרו-אמריקאית, שחבריה נחשבו באותם ימים לשלושה רבעי בן אדם כשהמדינה הזו נוצרה".

"ואז הייתה את מלחמת האזרחים והצהרת שחרור העבדים שנועדו לשנות את זה, ואז לקח עוד מאה שנה והגיע חוק זכויות האזרח ב-1964. אז תראו, אני כן רוצה לדעת... וזה חשוב לצבא שלנו, למשמעת ולאחידות של הצבא", אמר מילי והודה למחוקקים על ההזדמנות לומר את הדברים הללו.

שר ההגנה האמריקאי שם את המאבק בקיצוניות בעדיפות גבוהה

היחס ליחסי שחורים-לבנים בצבא כבר הועלה באחרונה על ידי מחוקקים רפובליקאים. המחוקקים ניהלו דיון עם בכירים בפנטגון על מאמצי משרד ההגנה להגדיל את הגיוון והשוויון בצבא.

בשימוע מ-10 במאי של ועדת הכוחות החמושים של הסנאט, טען הסנאטור טום קוטון (רפובליקאי מארקנסו) מבלי שהביא לכך הוכחה כלשהי ש"המוראל בצבא צונח ואי האמון בין הגזעים והמינים גובר בגלל האידאולוגיות WOKE האלה".

אוסטין, שהוא שר ההגנה השחור הראשון של ארה"ב, שם את ההתמודדות מול הקיצוניות בעדיפות גבוהה לאחר שהתגלה שלכמה אנשים שנעצרו בקשר למתקפה על הקפיטול יש רקע צבאי. ביום רביעי, אוסטין ענה לגץ, והגדיר את טענותיו על כך שמינה תיאורטיקן של תיאוריית הגזע הביקורתית "חסרות שחר". "אני סומך על שדרת הפיקוד שלי מלמעלה למטה והם נותנים לי ביקורת מאוזנת ולא מקושטת או מרוככת", אמר אוסטין.

גץ רמז גם שאולי אוסטין מקבל משוב טוב לגבי מאמציו להבין טוב יותר פילוג בקרב שורות הצבא בגלל שהוא אומר לפנטגון את מה שבפנטגון רוצים לשמוע. אוסטין עקץ את גץ לגבי המקורות שלו שלא נקב בשמם, ואמר: "אולי הם אומרים לך מה שאתה רוצה לשמוע".