עצת ה-CDC: החיסון לנוער בטוח לעומת חשיפה למחלה

דו"ח מפורט של מרכז השליטה במחלות בארה"ב מפרט מדוע לבני נוער כדאי להתחסן, למרות הסכנה במקרים נדירים לדלקת בשריר הלב • בין השיקולים יש את רמות התחלואה בארה"ב - ככל שהן עולות, כך יש המלצה חזקה יותר לחסן את בני הנוער

בני נוער מתחסנים / צילום: Associated Press, Andreea Alexandru
בני נוער מתחסנים / צילום: Associated Press, Andreea Alexandru

דו"ח מפורט של ה-CDC, מרכז השליטה במחלות בארה"ב, מסביר את ההמלצה של המרכז לחסן בני נוער, למרות ההערכה כי החיסון עלול במקרים נדירים לגרום לדלקת בשריר הלב. 7.9% מבני 18 ומטה בארה"ב כבר קיבלו שתי מנות ו-11.3% קיבלו מנה אחת. מדובר בערך ב-3 מיליון בני נוער. 

ה-CDC מסביר כי מדובר באיזון בין סיכונים, וכי ההמלצה מבוססת על רמות התחלואה הנוכחיות בארה"ב. המסקנה של המרכז היא חד משמעית לחסן את בני הנוער, בנים ובנות, במהירות האפשרית, גם לטובת בני הנוער עצמם ולא רק כחלק מהשליטה במחלה ברמת בריאות הציבור. 

על פי הדו"ח, כיום בארה"ב בני נוער והמבוגרים הצעירים (18-24) חולים בקורונה בשכיחות הגבוהה ביותר מכלל האוכלוסייה. בישראל היה שינוי בהתפלגות, כנראה בעקבות רמות חיסון גבוהות יחסית של המבוגרים הצעירים, ומזה כמה חודשים, בני 11 עד 19 הם הקבוצה בה רמת התחלואה היא הגבוהה ביותר. גם בארה"ב, שיעור תחלואת הנוער נמצא בעליה.

ה-CDC רשם את כמות המאושפזים לשבוע בקרב בני הנוער והצעירים בעקבות הנגיף, וכן את שיעורי התמותה. ככל שהגיל צעיר יותר, כך הסיכון לתחלואת ריאות ולב קלאסית לקורונה וכן הסיכון לתמותה ממחלות אלה יורדת. אולם, ישנה עליה במחלה דלקתית בשם Mis-C, וכן ישנו סיכון לדלקת שריר הלב בגלל המחלה. בנוסף, ישנם סיכונים ל"קוביד ארוך", אך אלה לא נלקחו בחשבון בחישוב בדו"ח.

הדלקת בשריר הלב קורית גם אצל המתחסנים, אם כי בשיעורים נמוכים יותר. כלומר, אין החלטה שהיא בטוחה לגמרי ושתי ההחלטות כרוכות בסיכונים. המזל הוא שמדובר בסיכונים נדירים, וכמעט לעולם לא קטלניים, בשני המקרים.

עבור נערות, על כל 10 מקרים של דלקת שריר הלב - יחסך מקרה מוות אחד

בכל זאת, אחת האופציות עדיפה. ה- CDC כפל את הסיכון לתחלואה בקורונה בקרב בני נוער ברמות התחלואה בארה"ב היום, בסיכון ללקות באחת מתופעות הלוואי הדלקתיות-לבביות של הקורונה במצב של מחלה. אחר כך חושבו מספר המקרים שהחיסון עשוי לחסוך, כאשר לשם הדיון הנוכחי חושבו רק מקרי הקורונה שיחסכו באופן ישיר עבור המחוסן, ולא המקרים שיחסכו בגלל השפעות של ההתחסנות ברמת האוכלוסייה, שעשויות לחסוך עוד יותר מקרים בטווח הרחוק יותר.

התוצאה היא שעבור נערות, עבור כל 8-10 מקרים של דלקת שריר הלב - מחלה שיכולה לדרוש אשפוז אף כמעט אף פעם אינה קטלנית - יחסכו 183 אשפוזים, 38 אשפוזים בטיפול נמרץ ומקרה מוות אחד (ברמות התחלואה של סוף מאי בארה"ב). עבור נערים, כל 56-69 מקרים של דלקת שריר הלב יחסכו 215 אשפוזים, 71 ביקורים בטיפול נמרץ ושני מקרי מוות. עבור שני המינים, ברמות התחלואה של מאי בארה"ב, מדובר ביתרון לטובת החיסון. במקרה של נערות היתרון מובהק יותר.

ומה בישראל? שיעור המאומתים מכלל האוכלוסייה הוא כרבע מכפי שהיה בארה"ב בסוף מאי, אולם הוא נמצא במגמת עליה, בעוד במאי התחלואה בארה"ב הייתה במגמת ירידה. אם בכל זאת נחלק את הסיכון במחלה פי 4, אנחנו מקבלים עדיין תוצאה שהיא לטובת החיסון בנערות, וגבולית בנערים.

הנתונים הללו משתנים מיום ליום. ככל שהתחלואה עולה, כך היתרון של החיסון בולט יותר. לכן כאשר הקורונה הייתה נראית בשליטה מלאה בישראל, משרד הבריאות הצהיר כי כדאי אך לא דחוף לחסן את הנוער, ואילו כעת ההערכה היא שכדאי ודחוף. כל עלייה ברמות התחלואה, מעלה את הסיכון לבני הנוער מן המחלה ואת העדיפות של החיסון.

יש לציין כי בימים האחרונים ניכרת מגמה של התחסנות גם בקרב חלק מן המבוגרים שלא התחסנו, בקצב של כמה אלפי מתחסנים מבוגרים חדשים ביום. להתחסנות זו של המבוגרים, שעבורם הסיכון בדלקת שריר הלב היא נמוכה מאשר בנוער, יש השפעה מאיטה על שיעורי התחלואה, ויכולה להטות את הכף כך שתהיה פחות נחיצות בחיסון הנוער.

כל אחד מן הנתונים שהוצגו מושפעים משיטות בדיקה ספציפיות, ומשתנים עם הדינמיקה של ההתחסנות והמגיפה. הם אינם לוקחים כאמור בחשבון את התופעות ארוכות הטווח של הקורונה, וגם השפעות ארוכות טווח אפשריות של החיסון, אם כי כרגע לא ידוע על כאלה ולא על מנגנון שעשוי לגרום להן.

בנוסף, וה-CDC מציין זאת במפורש, לא נלקחה כאן בחשבון ההשפעה של חזרה אפשרית לשגרה בעקבות שיעורי התחסנות גבוהים של הנוער, וההשפעה על הנוער של שגרה לעומת בידודים לסירוגין. יתרונות אפשריים נוספים של החיסון שלא נכנסו לחישוב, הם הגנה על שכברת המבוגרים וקבוצות סיכון (שעלולים לחלות גם אם הם מחוסנים), וכן האטה בהתפתחות וריאנטים.

צרו איתנו קשר *5988