ליברמן במסר לחרדים: "חייבים תיעדוף ברור בתקציב לאלה שמשרתים בצה"ל, עושים מילואים, עובדים ומשלמים מסים"

בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה התייחס שר האוצר לביקורת נגדו בציבור החרדי ואמר: "העסקנים החרדים רוצים להחזיק את הצעירים בני-ערובה; מה שחשוב בנושא החרדי זה לתת לצעירים השכלה ומקצוע, אחרת לא נוכל להוציא אותם מעוני" • עוד הכריז ליברמן כי "אנחנו הולכים לתגמל בצורה משמעותית גם חיילי סדיר", והבהיר כי בכוונתו לבטל כפילויות במשרדי הממשלה

שר האוצר אביגדור ליברמן בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
שר האוצר אביגדור ליברמן בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

"יש אסכולה חדשה באקדמיה שאומרת: 'בוא נתעלם מהדברים הישנים, מיחס חוב-תוצר ומהגירעון, כרגע צריך להוציא כסף'. אנשים לא מבינים שאנחנו שחקן קטן במשק גלובלי עולמי, והכול כלים שלובים, ואם אנחנו נשתולל ביחס חוב-תוצר ובהוצאה, נתחיל לחטוף דוחות שליליים מקרן ההון, מה-OECD ובוועידת דאבוס, ואחרי שנחטוף דוחות שליליים מכל המקומות האלה, חברות האשראי יתחילו להוריד את הדירוג של ישראל, ומכאן עד לאובדן השליטה על כלכלת ישראל הדרך קצרה מאוד. אז אני אומר שתהיה פה מדיניות אחראית. בלי גזרות ובלי מסים, אבל קודם כל מדיניות אחראית, ולא נשתולל, עם כל הלחצים הפוליטיים שישנם".

כך אמר שר האוצר אביגדור ליברמן הבוקר (ג') בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2021 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כשהוא מבהיר כי הוא מסכים עם גישת גורמי המקצוע במשרד האוצר הסבורים כי אסור לאמץ את האסכולה החדשה, לפיה ניתן להעלות עוד את יחס החוב-תוצר בישראל כדי להשקיע בתשתיות ובפרויקטים גדולים אחרים. 

"יש כמות כסף מסוימת, וצריך לעשות תיעדוף. קיבלנו דרישות של כ-40 מיליארד שקל מכל מיני גופים, וכל אחד צודק, וצריך להחליט למי לתת ובאיזה סדר. אין לנו 40 מיליארד שקל, אין לנו גם 14 מיליארד שקל וגם לא 4 מיליארד. צריך להתחשב בממדי התקציב ולתת מה שאנחנו יכולים לתת, ולא ליצור גירעון נוסף", אמר שר האוצר.

ליברמן הבהיר כי מדובר בתקופה לא פשוטה של גיבוש תקציב מדינה אחרי שנים של ואקום. "אנחנו באים אחרי יותר משלוש שנים שלא היו לא דיוני תקציב, לא רפורמות ולא חקיקה. התקציב האחרון התקבל במרץ 2018, ומאז בעיקר היינו עסוקים במשבר פוליטי עמוק, ולמעשה כל המשק נכנס לטייס אוטומטי או במקרה היותר גרוע לסטגנציה בכמה ענפים. כשאני מוסיף את זה לקורונה, כשכל העולם עבר קורונה, אבל רק אנחנו עברנו את התקופה עם משבר פוליטי מזעזע ועם כל מה שהתלווה אליו - אז זה משפיע. ראינו גם ביחס חוב-תוצר וגם בהוצאה נתונים מטרידים ומדאיגים". 

במהלך הדיון נשאל ליברמן על-ידי פרופ' יוג'ין קנדל, שהנחה את הפאנל, למה להיות שר אוצר, וליברמן השיב בהומור המאפיין אותו כי "זו דרך טובה לסיים קריירה פוליטית". ליברמן הוסיף כדוגמה את השר לשעבר יצחק מודעי, ואמר: "אחרי שהוא היה שר אוצר, הוא לא עבר את אחוז החסימה". 

"שלא נפתח שיגעון גדלות. אנחנו לא יפן" 

במשך שעה ארוכה פרש ליברמן את ה"אני מאמין" שלו כשר אוצר, שעובר דרך תקציב מהודק, צמצום הוצאות מיותרות בממשלה, חיזוק אוכלוסיות חלשות, יישום פרויקטים של תשתיות בשיתוף-פעולה עם השוק הפרטי והורדת הרגולציה למגזר העסקי.

בתחילת דבריו חזר ליברמן שוב על דברים שאמר ביומו הראשון בתפקיד, כי הוא לא מתכוון לפזר כספים ללא בקרה. "לא הייתה ממשלה, ולא היה בעל בית, אז לא היו דרישות. כשנכנסתי לתפקיד, הגיעו כולם מכל הכיוונים, דרישות מכולם - נכים, עובדים סוציאליים, רופאים ועוד - כולם באו עם דרישות, וכל הדרישות צודקות, אבל צריך לעשות תיעדוף ולראות מה האפשרויות שלנו.

"אנחנו לא ארה"ב, אין לנו מכונה שמדפיסה דולרים, ואנחנו גם לא יפן או בריטניה שמאחוריהם עומדת כלכלה ענקית עם החברות הגדולות בעולם. כל הזמן אומרים לי 'תסתכל איזה גירעון יש ביפן ארה"ב ואנגליה'. ואני אומר שלא נפתח שיגעון גדלות. אנחנו לא שם. יפן היא הכלכלה השלישית בעולם. אז בוא נדע את מקומנו". 

ליברמן התייחס לאתגרים במלאכת גיבוש התקציב שמתבצעת בימים אלה, ואמר: "אנחנו כרגע עומדים בפני משימה בלתי אפשרית. עדיין אין חוק שמאפשר לנו תוך 140 יום לאשר תקציב, וזה כולל את כל חגי תשרי, ויש לנו מגבלה ראשונה של זמן ומגבלה שנייה שזו קואליציה צרה, וקשה להתנהל כשהרוב הפרלמנטרי צר מאוד".

באשר לפרסומים בנוגע לתוכניות שלו, ליברמן הבהיר כי עד שהוא לא מודיע על הדברים באופן רשמי, אסור להאמין למה שקוראים בעיתונים. "אני קורא בעיתונים שפעם החלטנו על אגרת גודש ופעם החלטנו על הטלת מס על קניות באינטרנט. אנחנו נפגשים עם הרבה גופים כל הזמן, וכל אחד מהם יוצא מהפגישה ומנסה להפוך את הדיונים להצהרות ולעובדות בשטח. שום דבר לא הוכרע. אני לא יודע לשלוף מהמותן.

"לגבי מס על הקניות באינטרנט - יכול להיות שזה צעד נכון, ויכול להיות שלא, ולכן אנחנו עושים עבודת מטה ובוחנים את הנושא. בעוד שבועיים בדיון בהנהלת האוצר יהיה דיון עומק על כל הנושאים. לא שולפים נושא אחד. יהיו שורה של צעדים בתחום הפיסקלי שאנחנו נדון ונחליט ונוציא הודעה מסודרת. כל מה שרואים בתקשורת שזה לא הודעה של משרד האוצר - זה באחריות המפרסם בלבד".

באשר למדיניות שלו ביחס לתוכניות בינלאומיות, ליברמן הבהיר כי הוא מתכוון לצעוד יחד עם יוזמות גלובליות של הארגונים המובילים בעולם. בתקופה האחרונה המתינו כולם לראות האם ישראל תצטרף למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית של ארגון ה-OECD, ובין היתר תטיל מס חברות גלובלי אחיד בשיעור 15%, לקראת אישור המתווה בוועדה הייעודית ב-OECD ב-30 ביוני 2021. ימים ספורים לאחר שנכנס לתפקיד, ליברמן הודיע כי ישראל תצטרך ליוזמה.

"אני רואה את מדינת ישראל כחלק מכלכלה גלובלית, ולכן חשוב מאוד גם לאמץ סטנדרטים של קהילה בינלאומית, ולכן כשראינו הב-G20 החלטה להטיל מס אחיד על כל התאגידים הבינלאומיים בגובה 15%, אז אנחנו נאמץ את זה, ואותו דבר במס פחמן", אמר ליברמן.

ליברמן התייחס גם ליוזמה להטיל מס פחמן, יוזמה שנויה במחלוקת, ואמר כי "אנשים לא מבינים שאין לנו ברירה עם מס פחמן. מי שלא ישלם מס פחמן במדינת המקור, יגבו ממנו במדינת היצוא. במקום שנשלם במדינות אחרות, עדיף לשלם אותו כאן במדינת ישראל. לא נעשה את זה יום לפני אחרים וגם לא יום אחרי אחרים. ברגע שה-OECD יקבלו אותם כללים או ה-G7, אנחנו נאמץ אותם".

באשר להפחתת הרגולציה במדינת ישראל - דרישה שעולה במשך שנים ארוכות מקרב המגזר העסקי - הבהיר ליברמן כי הוא מתכוון לבצע מהלכים משמעותיים בנושא. "אני שונא את המילים 'הפחתת הרגולציה', אני קורא לזה ההתייעלות הממשלתית. ואני אומר כאן למכון התקנים שאני לא מבין למה אנחנו צריכים לבחון מוצרים שיש להם אישור בארה"ב, בקנדה, בגרמניה או בבריטניה. כל מה שקרוי 'יבוא מקביל', מבחינתי אנחנו שואפים להגיע כבר בחוק ההסדרים לקבוע שכל מוצר שיש לו אישור במדינות ה-OECD, יהיה לו אישור גם אצלנו, ולא נבדוק אותו. לא צריך מראש לשים חסמים כאלה ואחרים". 

עוד אמר השר בהקשר זה כי "המטרה היא להקפיא רגולציה חדשה עד סוף התקציב הזה. אנחנו רואים דברים אבסורדיים, למשל מפרט אחיד לפתיחת בית אוכל - יש פה 40 עמודים והרבה סעיפים, כולל רוחב של כיור שצריך להתקין במסעדה, ויש אינספור רגולטורים שצריכים לעבור דרכם - משרד הבריאות, רשות הכבאות, פיקוד העורף, רשות מקומיות ועוד - ופשוט אי-אפשר ככה. חייבים לעבור לרישוי עצמי גם בתחום פתיחת עסקים וגם בתחום הבנייה, כי עם כל הוועדות המקומיות והארציות והמועצות הנוספות, וכל מיני אנשים שהספורט הלאומי שלהם זה להגיש הסתייגויות ולהתדיין בבית המשפט - אי-אפשר להתקדם. אבל המשימה כרגע היא תוך 140 יום לאשר תקציב.

"אני לא רוצה להשלות את עצמי ולא אף אחד אחד - בתוך 140 יום ברוטו, שזה כולל חגים וחופשות בית ספר ופתיחת בתי ספר, נשארים מעט מאוד ימים לעבוד, ולכן הדרך הנכונה היא לאשר תקציב דו-שנתי, כשבפועל זה 14 חודש ואז להתארגן לדברים הבאים".

ליברמן הוסיף כי "אם אני רוצה להגדיר את המדיניות הכלכלית בתפיסה שלי, זה צמיחה, התייעלות ממשלתית וחמשת המ"מים של ז'בוטינסקי - לתת את אותה ערבות שאנחנו מקדשים ביהדות ולתת סיוע לחסרי הישע. אנחנו חייבים להשקיע בתשתיות, ובפריון אנחנו נמצאים מתחת לכל ביקורת".

ליברמן התייחס גם לפרויקט המטרו המתוכנן כאחד הפרויקטים שבו ישקיע משרד האוצר מאמצים, כשהמטרה היא לחוקק חקיקה שתאפשר את קידומו. "אנחנו מדברים בימים אלה על השקעות שטרם ראינו בישראל. הפרויקט הכי גדול שיהיה כאן זה המטרו, שכל יום ישתמשו בו 20 מיליון אנשים. מטרו שעובר ב-24 רשויות. להתניע פרויקט כזה חייבים רק בחקיקה. פרויקטים גדולים במדינת ישראל ניתן לממש אך ורק בחקיקה מאוחדת. תארו לכם שלכל אחת מ-24 הרשויות יש יכולת לשים ברקס ולדרוש דרישות. אם רוצים ליישם את הפרויקט הזה, חייבים להכניס אותו בחקיקה מאוחדת. ויש עוד שורה של פרויקטים גדולים".

ליברמן הבהיר כי רבים מהפרויקטים ימומנו גם בשיתוף השוק הפרטי. "מדובר על מאות מיליארדים שאנחנו מתכוונים להוציא לשוק הפרטי. קודם כל המוסדיים, שמאגדים 2 טריליון שקל שכבר היום שליש מזה הולך לחו"ל, והכסף החדש - 50% ממנו הולך לחו"ל, כי הכסף הזה לא מוצא כתובת בישראל. תפקידנו לייצר לכסף הזה כתובת בישראל. הסקטור הפרטי חייב להיות שותף פעיל. מדינת ישראל לא תוכל להביא כסף מהיקב ומהגורן. 150 מיליארד שקל מטרו - חלק ייפול על המדינה וחלק על הסקטור הפרטי".

בתכנון: פיטורים של עובדי משרדי ממשלה רבים

דבר נוסף אותו הגדיר ליברמן כ"קריטי" הוא הכפילויות בממשלה. אמש (ב') החליט שר האוצר לסגור מיידית את מטה התשתיות הלאומיות ומטה ההכשרות המקצועיות שנפתחו בתקופתו של ישראל כ"ץ במשרד האוצר, בטענה כי לא היה כל צורך בהקמת אגפים אלה, וכי מדובר בכפילויות תפקידים מיותרות, כיוון שתפקידים דומים קיימים כבר בגופים ממשלתיים אחרים. בעקבות הודעה זאת, 18 עובדים פוטרו.

ליברמן הבהיר כי הסגירה של שני המטות הללו היא רק תחילת הדרך בביטול כפילויות קיימות בממשלה. כלומר: הפיטורים של עובדים רבים במשרדי ממשלה שונים עוד בדרך. "אז קודם כל, משרד האוצר נאה דורש ונאה מקיים. אני מגלה במשרד האוצר שיש מטה תשתיות ומינהלת הכשרות, ואין שום צורך בהם. אתמול ישבתי עם המנכ"ל, והחלטנו שאנחנו סוגרים אותם. יש במשרד התשתיות מטה תשתיות. לא צריך מאבק בין רשויות בתוך אותם משרדים.

"אם תסתכלו כמה דברים דומים יש בממשלה, זה פשוט מדהים. למשל בנושא סייבר יש ישראל דיגיטלית ורשות התקשוב, ושני הגופים האלה עוסקים באותו דבר. בנושא צרכנות ישנן הרשות לסחר הוגן והרשות להגנת הצרכן, ואין שום סיבה לכך. אם אני לוקח את כל הגופים שעוסקים בתפוצות או בהסברה, יש הרבה מאוד גופים. יש אינסוף כפילויות. אם נבטל כפילויות, נרוויח מיליארדים כל שנה, נוריד בירוקרטיה ונפשט תהליכים".

ליברמן המשיך והתייחס כ"קריטי" גם לנושא ההכשרות המקצועיות. "מה שבאמת קריטי זה הנושא של ההכשרות המקצועיות, ועל זה לא נוותר. זה חייב להיות במקום אחד, ואני מקווה שארנון (בר-דוד) וההסתדרות יהיו איתנו בנושא הזה. אנחנו רוצים להגיע לעסקת חבילה במשק, ונפגשנו עם כל הגורמים לטובת הגעה לעסקת חבילה".

באשר לחוק החל"ת שנמצא כיום בכותרות, ורבים דורשים כי ליברמן יחזור בו מכוונתו לבטל את רשת הביטחון לעובדים מתחת לגיל 45, אמר שר האוצר: "מראש חוק החל"ת חוקק כחוק קצוב בזמן, ואם לא היינו עושים כלום, ב-1 ביולי זה היה מסתיים ,וכולם היו סטודנטים חופשיים. אבל החלטנו שיש ענפים שצריך לעזור להם, כמו ענף התיירות ותעשיית התעופה, נשים בהריון שצריך גם בהן להתחשב, ויש את גילאי 67 פלוס שלהם. כרגע, כשהמשק חזר לתפקד לפני 4 חודשים, להמשיך אותו (את החל"ת, א' ל"ו) בצורה כוללת זה לא נכון.

"כבר אמרתי שאני לא סנטה קלאוס, ואני מתכוון לקבל החלטות לא פופולריות לטובת המשק. נכון שלבטל עד גיל 45 זו החלטה לא פשוטה, יחד עם זאת יש במשק 130 אלף משרות שלא ניתן למצוא להם עובדים. בישראל המקצוע הכי מבוקש זה רתך שמרוויח מעל 20 אלף שקל. כל התעשיינים אומרים תיכנס לקורס, ניתן לך חוזה עבודה ל-5 שנים, ואין דורש. אותו דבר נהגי אוטובוס, רכב כבד, ציוד מכני - משכורות מתחילות מכפולות משכר המינימום, ואין דורש".

"מאחז כזה או אחר לא מעניין אותי. רק כלכלה"

ליברמן התייחס גם לשאלות שהופנו אליו בנושאים הפוליטיים ואמר כי הוא לא מתעניין כרגע בפוליטיקה אלא בכלכלה. "נשאלתי מה אתה חושב על מאחז כזה ומפלגה כזאת - לא מעניין אותי. אני מתמקד בדבר אחד בלבד - כלכלה. כל שר צריך להיות אחראי רק על הנושא שהוא מופקד עליו. אני לא רוצה לקבוע לשר הבריאות או שר המשפטים או שר הביטחון מה לעשות. הקואליציה הזאת - הסיכוי שלה לשרוד תלוי אך ורק בכך שכל שר ייתן גיבוי לשר שאחראי על הנושא שלו. זו הנורמה בעולם".

לשאלה מה הוא עונה לביקורת מצד הציבור החרדי על כך שהוא מתכוון להטיל עליהם גזירות וקיצוץ קצבאות, השיב ליברמן כי "מה שחשוב בנושא החרדי זה לתת לצעירים השכלה ומקצוע, אחרת לא נוכל להוציא אותם עוני. במודיעין שיעור הזכאות לבגרות הוא 90%, ובמודיעין עלית - רק 5%. אותו הדבר בני ברק לעומת רמת גן. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו פערים כאלה.

"העסקנים החרדים רוצים להחזיק את הצעירים האלה בני-ערובה. צעיר שלא למד מעולם מתמטיקה, עברית וכדומה - הסיכוי שלו להשתלב בשוק העבודה אפסי, ואז נשאר לו מסלול אחד - ללכת לכולל. זכותם לבחור ללכת לישיבה, אבל המדינה חייבת לתת להם מורים וידע. אדם שעצמאי כלכלית - אף אחד לא יכתיב לו איזה פתק לשים בקלפי. מי שתלוי בגמח"ים ובקצבאות, לא ישתחרר מאחיזה. זה כל הוויכוח".

עוד התייחס ליברמן לחוק הגיוס ולעובדה שצריך לחזק את חיילי הסדיר. "אנחנו מגבשים בעסקת החבילה חבילה חברתית לכל חסרי הישע. אני התחייבתי לממש את אותה ההחלטה מ-2018 בנושא הטיפול באלימות במשפחה. אישרו תקציב, עשו מסיבות עיתונאים, רק לא העבירו את הכסף.

"בתקציב הזה מופיע כסף שהוא צבוע ונממש אותו. ואותו דבר בנושא החיילים - אצלנו החבר'ה שמתגייסים לצה"ל מרגישים יותר ויותר שהם פראיירים. אנחנו צריכים שהם ירגישו חלוצים. אנחנו הולכים לתגמל בצורה משמעותית גם חיילי סדיר. אנחנו צריכים להוכיח להם שאנחנו לא מעלים אותם רק על ראש שמחתנו אלא גם על ראש תקציבנו. אותו דבר בסיוע לבני זוג בנושא מעונות היום - חייבים תיעדוף ברור בתקציב הזה לאלה שמשרתים בצה"ל, עושים מילואים, עובדים ומשלמים מסים". 

באשר להתמודדות עם החשש מגל נוסף של מגפת הקורונה, אמר ליברמן: "אנחנו עובדים על דפוס עבודה קבוע. אם בעוד 5-7 שנים תתגלה פנדמיה חדשה שלא ידענו, לא צריך להמציא עוד פעם את הגלגל. צריך לקבוע דפוסי עבודה ולפעול לפיהם. הבעיה אצלנו שלא מיישמים. אצלנו ממנים ועדות חקירה, הן מביאות מסקנות, ואף אחד לא קורא אותן אחר-כך. החוכמה היא ליישם".

צרו איתנו קשר *5988