המועצה המפקחת על פייסבוק תמליץ על מדיניות בנושא תפקיד העיתונות באזורי סכסוך - כמו הישראלי-הפלסטיני

המועצה המפקחת על פייסבוק הודיעה שתבחן מקרה הקשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני • המועצה מבקשת מהציבור להגיש תגובות בנושא • מתוך חברי המועצה השונים, רק ארבעה אנשים ישתתפו בפאנל שיעסוק בסוגיה, וביניהם עשויה להיות אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר

פייסבוק / צילום: Shutterstock, Ink Drop
פייסבוק / צילום: Shutterstock, Ink Drop

המועצה המפקחת על פייסבוק, ה-Oversight Board, מודיעה היום (ד') על מקרה חדש שהיא לוקחת על עצמה לבחון, והפעם המקרה קשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בחודש מאי 2021 משתמש במצרים שיתף פוסט של חשבון אל-ג'זירה (החשבון של גוף התקשורת והוא מאומת) על "האלימות הגוברת בישראל ובשטחים הפלסטינים הכבושים בעזה ובגדה המערבית", כך לשון הודעת המועצה.

הפוסט של אל-ג'זירה פורסם בשפה הערבית. בפוסט הוצג איום מדובר גדודי אל-קסאם על כוחות ישראל אם לא ייסוגו ממסגד אל-אקצה. על פי הודעת המועצה, "The Izz al-Din al-Qassam Brigades - הם הזרוע הצבאית של חמאס ומוגדרים כקבוצת טרור על ידי מספר מדינות, חלקן מגדירות אותה באופן פרטני וחלקן כחלק מחמאס".

"שאלות חשובות אודות המדיניות ונהלי האכיפה של פייסבוק"

המועצה מציינת כי הפוסט עדיין זמין בפייסבוק. אך מה שקרה, זה שפייסבוק הסירה את הפוסט ששיתף המשתמש בגין הפרת תנאי השימוש לגבי ארגונים מסוכנים. בערעור של המשתמש הוא אמר כי מדובר במשבר מתפתח וכי זה נושא חשוב שצריך להעלות אליו את המודעות. המשתמש למעשה טען שהוא רק שיתף את התוכן ולא פירסם בעצמו את הדברים.

המועצה מציינת בהודעתה כי היא פנתה לפייסבוק וביקשה ממנה אישור על כך שלדעתה הפוסט של אל-ג'זירה אכן לגיטימי מבחינתה. בעקבות הפנייה של המועצה, פייסבוק שיחזרה את הפוסט שהוסר ואמרה שמדובר בטעות אכיפה. המועצה בחרה להמשיך בבדיקה למרות השבת התוכן מכיוון שהוא "מעלה שאלות חשובות אודות המדיניות ונהלי האכיפה של פייסבוק".

השלב כעת במקרה הוא פתיחה להערות הציבור. המועצה מבקשת מהציבור להגיש תגובות בנושא הזה, על ידי ארגונים ומשתמשים פרטיים - כדי שהיא תוכל לקבל תמונת מצב מלאה כמה שניתן ולקבוע כשיש לה את כל המידע הדרוש. מי שמעוניין להגיש תגובה, יכול לעשות את זה בקישור הבא. שלב ההערות מהציבור ייסגר ב-14 ביולי בשעה 18:00 שעון ישראל.

המועצה נתנה כמה שאלות הכוונה: האם ההחלטה של פייסבוק להסיר תוכן שכזה תואמת את תנאי השימוש שלה לדעת הציבור? האם החלטה שכזו היא פגיעה בחופש הביטוי? האם פייסבוק צריכה להתערב בתכנים שקשורים בדיווחי חדשות הממלאים תפקיד משמעותי בחיים הציבוריים? עד כמה יש חופש תקשורתי באזור ועד כמה הדבר קשור לשימוש בפייסבוק ובאינסטגרם על מנת לדון באירועים עכשוויים? אחת השאלות המעניינות שמופיעות בהכוונה, "כיצד המדיניות של פייסבוק משפיעה על היכולת לשתף מידע שקשור להסלמה האחרונה?".

נזכיר - המועצה יכולה לפרסם המלצות מדיניות לצד ההחלטות בנושאי התוכן. אמנם ההמלצות לא מחייבות את פייסבוק, אך היא מחויבת להגיב אליהן תוך 30 יום.

תיק חשוב לישראל

למעשה, המועצה המפקחת על פייסבוק תגיש מדיניות על תפקיד תוכן עיתונאי באזורי סכסוך - בדומה לסכסוך הישראלי-הפלסטיני. המועצה צפויה להגיש מדיניות מוסדרת בתום ההליך ולנסות לקבוע את טיב התפקיד של הדיווחים העיתונאיים בכל הקשור בנושא. מבחינת ישראל, מדובר בתיק חשוב ברמתו.

מתוך חברי המועצה השונים, רק ארבעה אנשים ישתתפו בפאנל שיעסוק בנושא ויקבלו עליהם את המקרה. לא יודעים מי הם הארבעה שיעסקו בתיק, כדי למנוע התערבות זרה במקרים הללו. אך על פי חוקי המועצה, אחד המשתתפים בפאנל חייב להיות מהאזור ממנו מגיע המקרה. כידוע, אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, חברה במועצה - אך היא לא היחידה מהאזור, מכיוון שכלת פרס נובל לשלום לשנת 2011, תוואכול כרמאן, העומדת בראש קבוצת "נשים עיתונאיות ללא כבלים" החברה במועצה, מגיעה מתימן וגם היא מוגדרת מהאזור.

צרו איתנו קשר *5988