עומדים בפני החלטה חשובה? תפסו מרחק!

מה זה מרחק פסיכולוגי ואיך הוא יכול לעזור להכריע בשאלות ניהוליות • ניהול וקריירה

רועי בן דור כהן / צילום: Netanel Tobias
רועי בן דור כהן / צילום: Netanel Tobias

נניח שאחד מאנשי ההנהלה הוותיקים בארגון שלכם לא עומד ביעדים שלו. עשיתם כל שביכולתכם כדי לעזור לו להשתפר, אך לאכזבתכם הרבה, אתם לא רואים התקדמות. אתם הופכים בדעתכם שוב ושוב, מתלבטים איך לפעול. מדובר בהחלטה קשה ומורכבת. לפטר או לא לפטר? זאת השאלה.

לא בטוח שזאת השאלה, ומיד תבינו מדוע. אתנחתא תיאורטית תחילה.

איך אתם חושבים על סיר מרק

בני אדם תופסים, מפרשים וזוכרים את המציאות באמצעות ייצוגים מנטליים, שנעים בין שתי רמות של הפשטה: גבוהה (אבסטרקטית) ונמוכה (קונקרטית). רמת הפשטה גבוהה מאפשרת לנו לראות את "התמונה הגדולה", את המבנה הכללי של הסיטואציה ומערכות היחסים בין המרכיבים בה. רמת הפשטה נמוכה ממקדת אותנו בפרטים הספציפיים - בצבעים, בצורות, בטעמים ובריחות.

חישבו על סיר מרק. ברמת הפשטה גבוהה אפשר לחשוב על כלי קיבול לנוזלים, וברמת הפשטה נמוכה אנחנו יכולים לחשוב על הסיר האדום שבו סבתא שלנו בישלה מרק ירקות כתומים. רמת ההפשטה שבה אנו מבנים את הסיטואציה במוחנו משפיעה בדרכים מעניינות על ההתנהגות שלנו.

לפי תיאוריית רמת ההבניה והמרחק הפסיכולוגי שפותחה על ידי נירה ליברמן ויעקוב טרופ, יש ארבעה ממדים המשפיעים על רמת ההפשטה שבה אנו חושבים: מרחק בזמן (אירוע שמתקיים מחר לעומת אירוע שיתקיים בעוד שנה); מרחק פיזי (אירוע שמתקיים בעיר מגוריי לעומת התרחשות במדינה אחרת); מרחק חברתי (חבר קרוב לעומת אדם זר); ומרחק היפותטי (מקרה ודאי לעומת תרחיש שסבירותו נמוכה). כל ממד מייצג סוג של מרחק מה"אני". ככל שהמרחק גדול יותר, רמת ההפשטה גבוהה יותר.

מתיאוריה זו נגזרים ניבויים מגוונים בנוגע לדרך שבה אנשים חושבים ופועלים, ולכן יש לה שימושים רבים. עד היום נערכו מחקרים המאששים את התיאוריה הזאת בתחומים של קבלת החלטות, חשיבה יצירתית, פתרון בעיות, שליטה ובקרה עצמית, תכנון, משא ומתן, שכנוע, יישוב סכסוכים, סטריאוטיפים, שיפוט והערכה ועוד.

לדוגמה, במחקר שנערך ב-2004 חולקו נבדקים לשתי קבוצות: חברי קבוצה אחת נדרשו לדמיין את חייהם בעוד שנה וחברי הקבוצה האחרת התבקשו לדמיין את עצמם מחר.  לאחר מכן, שתי הקבוצות התמודדו עם מטלות הבוחנות חשיבה מסתעפת (Divergent Thinking) ובעיות הדורשות מסגור מחדש לצורך פתרונן (Insight Problems). הקבוצה הראשונה הפגינה ביצועים טובים יותר מהקבוצה האחרת. אחד ההסברים לכך הוא שכשאנחנו חושבים על נושא באופן קונקרטי, אנו מתמקדים במאפיינים הייחודיים של אותו עניין, אך כאשר אנחנו חושבים עליו באופן אבסטרקטי, עולים הסיכויים לזהות מאפיינים דומים עם סיטואציות אחרות, שלכאורה אינן קשורות, אך עשויות להאיר את הנושא באופן אחר.

לפטר או לא לפטר?

אם נחזור למנהל שלנו, רמת הפשטה נמוכה ממקדת אותנו בדוגמאות ספציפיות של אי-הצלחה ובאי-התאמתו לתפקיד. רמת הפשטה גבוהה מאפשרת לנו לראות תמונה רחבה יותר, כלומר, מיומנויות ויכולות של אותו איש הנהלה לצד פערים שקיימים בארגון. פתרון אפשרי יהיה להעביר אותו לתפקיד אחר שמתאים לו, או אפילו ליצור תפקיד שיאפשר לו למצות את הפוטנציאל שטמון בו. 

מחקר מ-2013 הראה שאנשים הנתונים במצב של מרחק פסיכולוגי מקבלים החלטות טובות יותר כאשר מדובר בהחלטה מורכבת שמערבת הרבה מידע ומגוון משתנים. רמת הפשטה גבוהה תעזור לנו לבחון את שאלת הפיטורים בצורה "קרה" - הארגון, הדינמיקה ומערכת היחסים בטווח הארוך יקבלו יותר משקל מרגשות קצרי טווח.

למען הסר ספק, אני לא ממליץ לנתק את הרגש מקבלת ההחלטות, אלא להכיר בכך שניתן לבחון החלטה בשתי רמות שונות של הפשטה.

הנה תרגיל מחשבתי פשוט שפיתחה עיתונאית עסקית בשם סוזי וולץ': דמיינו איך תרגישו לאחר קבלת החלטה מורכבת בעוד 10 דקות/ 10 חודשים/ 10 שנים. התרגיל הזה עוזר לנו להגדיל את המרחק (הזמני) שלנו מהסיטואציה, לבחון אותה ברמת הפשטה גבוהה וכתוצאה מכך לבחון את הדברים באובייקטיביות רבה יותר מזו שהיינו בוחנים במצב של הפשטה נמוכה.

הכותב הוא מייסד חברת Q Behavioral Thinking, בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית, מנחה תהליכי חשיבה בחברות ובארגונים ללא מטרות רווח, עם סקרנות בריאה בתחומים של חשיבה וחשיבה על חשיבה 

צרו איתנו קשר *5988