בריטני ספירס נלחמת על חירותה. מה היה קורה אם היא הייתה ישראלית?

הזמרת המפורסמת מנהלת בימים אלה מאבק על העצמאות שלה בבית המשפט ודורשת לבטל את האפוטרופסות שקיבל אביה • אם ספירס הייתה חיה בישראל, מצבה המשפטי היה טוב יותר באופן ניכר

בריטני ספירס / צילום: Associated Press, Jordan Strauss/Invision
בריטני ספירס / צילום: Associated Press, Jordan Strauss/Invision

על הבמות מגיל 12, דומה כי הזמרת האמריקאית בריטני ספירס בת ה-39 עברה כל התמוטטות נפשית אפשרית. לבעלה הראשון היא הייתה נשואה במשך 55 שעות רצופות. עם בעלה השני התחתנה כחצי שנה לאחר מכן, והפעם סיום הנישואים לווה בהתמכרות לסמים ואלכוהול, עבירות תנועה חמורות, התנהגויות קיצוניות כמו גילוח כל שיער ראשה, תקיפת צלמי פפראצי ועוד. כתוצאה מהסחרור הקשה אליו נקלעה, בשנת 2007 ספירס איבדה את המשמורת על ילדיה, אושפזה בכפייה ואף איבדה את חירותה האישית, כאשר הוכרזה כחסויה, ואביה מונה כאפוטרופוס גם על גופה וגם על רכושה.

מאז חלפו 14 שנה, ונראה כי ספירס השתקמה במידה ניכרת וחזרה להיות זמרת מצליחה, אולם באופן תמוה מעמדה כחסויה נותר על כנו, והיא אינה מצליחה להשתחרר מאפוטרופוסותו המחניקה של אביה, למרות מאמציה הרבים. בשבוע שעבר ספירס העידה בבית המשפט כי אביה מכריח אותה לעבוד, אינו מאפשר לה כל גישה לכספה, ואף דאג שבגופה יותקן התקן תוך-רחמי בניגוד לרצונה.

תביעתה של ספירס נגד אביה מעלה שתי שאלות מהותיות: האם במצבה הנוכחי, בהיותה אדם מתפקד ומתקשר, בכלל יש מקום להמשיך את מינוי האפוטרופוס עבורה; ואם כן, האם אביה הוא האדם המתאים לכך. דומה כי אם ספירס הייתה חיה בישראל של שנת 2021, מצבה המשפטי היה טוב יותר באופן ניכר.

בישראל יש משקל רב לרצונו של החסוי 

בשנים האחרונות הדין הישראלי רואה במינוי אפוטרופוס מעשה כמעט אלים. הכרזת אדם כחסוי לוקחת ממנו את זהותו העצמית, ונשללות ממנו הזכויות היסודיות ביותר, לקבל החלטות עצמאיות וחופשיות הנוגעות לאורח חייו, לגופו ולרכושו. לכן בטרם יאשר בית המשפט מינוי אפוטרופוס, הוא יעשה מאמץ למצוא חלופות פוגעניות פחות. כך למשל, ייתכן שאם בית המשפט בישראל היה מתרשם כי ספירס זקוקה ליד מכוונת ומשגיחה בניהול ענייניה הכספיים, ניתן היה למנות עבורה "תומך החלטות". אדם שייעץ לה כיצד להתנהל, אך ייקח בחשבון את רצונותיה ויכבד את החלטותיה, גם אם אינן הטובות ביותר, כל עוד אין בהן נזק ממשי או סיכון עבורה.

גם אם בית המשפט היה ממנה אפוטרופוס עבורה, תיקון החוק בשנת 2016 מטיל על האפוטרופוס חובות ברורים באשר להתחשבות ברצונות החסוי: "שמירת כבודו של האדם בדרך שתגביל זכויותיו וחירותו במידה הפחותה ביותר", וכן "פעולה בדרך שתאפשר לאדם לממש את יכולותיו ולשמור על מרב עצמאותו האפשרית, בהתאם ליכולותיו והתחשבות בשינויים במצבו או בהבנתו של החסוי, לרבות לעניין שמיעת דעתו, התייעצות עמו, התחשבות ברצונותיו ועידודו לקבל החלטות ולנהל את העניינים הנוגעים לו בעצמו בזמנים או בעניינים שבהם הוא מסוגל לכך". שלילת גישה למקורות הכספיים וכפיית התקן המונע הריון אינם עולים בקנה אחד עם הוראות אלה.

הדין הישראלי נותן משקל רב לרצונו של החסוי גם בבחירת האדם שישמש כאפוטרופוס עבורו. למעשה, לכל אדם קיימת כיום אפשרות להודיע למדינה מראש על זהות האדם שהוא רוצה שימונה לתפקיד מקבל ההחלטות ומנהל העניינים הרכושיים, במקרה שבו הוא יזדקק לעזרה כזאת, באמצעות "ייפוי-כוח מתמשך". כמו כן, בית המשפט ישתדל להימנע ממינוי אדם שהחסוי מתנגד לו באופן מפורש. בוודאי שבית המשפט גם יימנע ממינוי אדם החשוד בניגוד עניינים, אשר קיים לגביו חשש שינצל את החסוי ואת כספו לטובתו האישית, כפי שטוענת ספירס לגבי אביה.

עם הון מוערך של 200 מיליון דולר, יש להניח כי ניתן היה למצוא אדם מקצועי ואובייקטיבי מתחום הפיננסים, שיוכל לנהל את כספיה ואת רכושה של ספירס לטובתה, מבלי לתת לה את ההרגשה שהיא ניצבת ב"סיפורה של שפחה". שחררו את בריטני.

 עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה