רק אתמול ראש עיריית ר"ג איים לעצור פרויקטי תמ"א. ואז הגיע פסק הדין הזה

בית המשפט העליון פסל את הערעור שהגישה העירייה על קביעת בית המשפט המחוזי, לאחר שהאחרון פסל את מדיניות התכנון שלה ב-2019 • המדינות נפסלה לאחר שהמחוזי קבע כי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כשניסתה להגביל תמ"א 38

תמ"א בבניין ברמת גן / צילום: תמר מצפי
תמ"א בבניין ברמת גן / צילום: תמר מצפי

מכה לעיריית רמת גן: בית המשפט העליון הצטרף לבית המשפט המחוזי ופסל את מדיניות התכנון שלה, שעצרה את תמ"א 38 בעיר. זאת, לאחר שלפני שנתיים בית המשפט המחוזי פסל את המדיניות בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.

רק אתמול (א') הצהיר ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן, כי הוא לא מתכוון לקדם תוכניות תמ"א 38 חדשות, גם אם הממשלה תאשר זאת. שאמה-הכהן היה אחד מתוך חמישה ראשי ערים שיצאו בנחרצות נגד כוונת הממשלה להאריך את התוכנית. "מה שמשותף לכל ראשי הערים שחתמו על הפנייה לשרת הפנים ולשר האוצר היא ההבנה שתמ"א 38 עושה לערים רע", אמר ראש עיריית רמת גן. כעת פסק הדין של העליון בעצם לא מאפשר לעירייה שיקול-דעת בנושא, ומחייב אותה לקדם תוכניות תמ"א 38. 

התאחדות הקבלנים עתרה נגד העירייה

בתחילת 2019 עיריית רמת גן החליטה על מדיניות תכנונית שעניינה תמ"א 38, שלמעשה הגבילה כמעט לחלוטין את היכולת להוציא לפועל פרויקטים מכוח התמ"א. על-פי המדיניות נקבע כי אלה יאושרו רק במקרים חריגים ובכפוף לתנאים רבים; עוד נאמר בה כי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן תיתן עדיפות לתוכניות מתחמיות, מה שצמצם עוד יותר את האפשרות ליזום בעיר פרויקטים לפי התמ"א.

התאחדות הקבלנים בוני הארץ עתרה נגד מסמך המדיניות לבית המשפט לעניינים מינהליים וטענה כי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה שכן תמ"א 38 היא תוכנית ארצית. היועץ המשפטי לממשלה, שהצטרף לעתירה כמשיב פורמלי, תמך בעמדת ההתאחדות ואף הוסיף כי המדיניות העירונית מאיינת את תמ"א 38 - דבר שאינו חוקי.

השופט איתן אורנשטיין שדן בתיק קיבל במלואה את עתירת הקבלנים ופסק כי הוועדה המקומית אכן חרגה מסמכותה, והגם שתמ"א 38 מאפשרת גמישות תכנונית ומאצילה סמכויות מסוימות על הוועדות המקומיות - ברמת גן חצו את הגבולות הללו.

אחד מהטיעונים שהועלו על-ידי העירייה היה הבעיות הפיננסיות שהתמ"א 38 גורמת לעירייה, במיוחד עקב הפטור שהפרויקטים הללו מקבלים מהיטלי השבחה. טיעון זה מושמע רבות על-ידי רשויות מקומיות, והוא מהווה את אחת מהבעיות הגדולות של תמ"א 38. אולם השופט אורנשטיין דחה לפני שנתיים את הטיעון הזה. "בא-כוח הוועדה המקומית טען בדיון כי מתן משקל למצב הפיננסי והתקציבי של העיר נגזר מסמכות הוועדה לשקול 'כושר נשיאה של תשתיות', שהרי ללא כספים בקופת הרשות המקומית, לא תהיה באפשרותה לספק תשתיות לתושביה, ובהן גני ילדים וכיתות לימוד. אין בידי לקבל טענה זו. אכן, יש קשר ישיר בין תקציב הרשות המקומית לבין יכולתה לספק תשתיות לתושביה, אולם סבורני כי מדובר בפרשנות שכתפיה של התיבה 'כושר נשיאה של תשתיות' צרות מלהכיל, ולא ייתכן להטיל את כל צרותיה הפיננסיות של הרשות המקומית על כ-3,400 מבנים שנותרה האפשרות לקדם בהם תמ"א. לו ביקש מחוקק-המשנה ליתן לשיקול זה ביטוי במערך השיקולים, הדעת נותנת שהיה כותב זו מפורשות", כתב אורנשטיין בפסק הדין.

רשויות נוספות מסרבות

הוועדה המקומית רמת גן ערערה על ההחלטה בפני העליון, ואולם היום (ב') החליט הרכב של שלושה שופטים, שכלל את הנשיאה אסתר חיות, ענת ברון ויצחק עמית, לדחות את הערעור, לאחר דיון קצר. את העירייה יצגה עו"ד אילנה בראף-שניר, ואת התאחדות הקבלנים בוני הארץ ייצגו עורכי הדין אייל מאמו ודנה פריד ממשרד אגמון.

ואולם הניצחון המשפטי של התאחדות בוני הארץ, מאיר על הבעיה העקרונית של הרשויות שמסרבות באצטלות שונות לאפשר פרויקטים של תמ"א 38 בשטחן. כך, ממש בימים אלה מתנהלת עתירה נוספת של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הפעם נגד עיריית גבעתיים, וגם במקומות אחרים יזמים מתקשים לקדם פרויקטים כאלה. אם הממשלה החדשה אכן תאריך את תוקף התמ"א, היא תצטרך לכלול את הסרבנות הזו ולגבש דרכים לפתור אותה.

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, מסר בתגובה: "אני מברך על פסיקתה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. גם בית המשפט העליון קבע היום שראש רשות מקומית אינו יכול לקבוע מדיניות תכנונית מכוח תמ"א 38 אשר סותרת ומונעת הקמת פרויקטים על-פיה. תמ"א 38 היא בראש וראשונה תוכנית מצילת חיים, וככזו יש לאשר ביצוע פרויקטים על-פיה גם אם אינם בדיוק אידאליים בהיבט התכנוני. בראיונות לתקשורת טענו ראשי ערים כי תמ"א 38 היא סוג של 'ג'אנק פוד', כלשונם. ברור שאנו לא מסכימים לדימוי כושל זה, אך עדיין עדיף 'ג'אנק פוד' על פני אפשרות של לגווע ברעב. תמ"א 38 היא התוכנית היחידה כיום, על יתרונותיה וחסרונותיה, שממגנת בתים בישראל נגד רעידות אדמה והתקפות טילים והוסיפה אלפי יחידות דיור למשק בכל שנה".