שירות התעסוקה: כך פגע משבר הקורונה בעובדים בחברה הערבית

משבר הקורונה החריף את מצב התעסוקה של גברים ערבים בכלל ושל החברה הערבית בפרט ביחס לחברה היהודית - כך עולה מדוח חדש של שירות התעסוקה. בסוף אפריל עמד שיעור התעסוקה בחברה הערבית על 36.6% בלבד, ירידה של 11.7% לעומת ערב פרוץ משבר הקורונה - זאת לעומת ירידה של 7.2% בקרב יהודים שאינם חרדים ו- 8.4% בקרב יהודים חרדים.

הגברים הערבים נפגעו יותר מנשים ערביות. בדומה לנשים יהודיות, נשים ערביות חוזרות לעבודה בקצב גבוה יחסית לגברים, למעט הנשים הבדואיות ונשים ממזרח ירושלים. בעוד שיעור תעסוקת הגברים הערבים בסוף אפריל 2021 היה נמוך בכ-14% מזה שנמדד ערב המשבר, שיעור תעסוקת הנשים הערביות בסוף אפריל 2021 היה נמוך ב- 7.4%.

הגידול במספר דורשי עבודה צעירים ממזרח ירושלים היה גבוה משמעותית מכל קבוצה אחרת: פי 3 מהגידול בקרב צעירים יהודים ופי 2.4 לעומת הגידול במספר דורשי העבודה בקרב כלל הצעירים הערבים.

אגף המחקר והתכנון של שירות התעסוקה, שהוביל את המחקר, חילק את החברה הערבית לחמש קבוצות משנה - בדואים מהדרום, דרוזים, נוצרים, ערביי מזרח ירושלים וערביי הצפון והמרכז. הקבוצות שנפגעו בצורה הקשה ביותר היו הבדואים וערביי מזרח ירושלים והערבים הנוצרים נפגעו הכי פחות.

עוד נמצא כי לערבים יש ייצוג גדול באשכולות החברתיים כלכליים הנמוכים 1-3. כל דורשי העבודה ממזרח ירושלים משתייכים לאשכולות אלה, 88% מדורשי העבודה המוסלמים שגרים בצפון ובמרכז, 69% מדורשי העבודה הדרוזים, 67% מדורשי העבודה הבדואים בדרום ו-49% מדורשי העבודה הנוצרים. בקרב יהודים לעומת זאת, רק 21% מדורשי העבודה הם מאשכולות אלה.

בעוד אצל הדרוזים, הנוצרים והערבים המוסלמים מהצפון והמרכז עלה שיעור דורשי העבודה מאשכולות הביניים ככל שהתמשך המשבר, אצל הבדואים בדרום, ככל שנמשך המשבר כך עלה שיעורם של דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים. נתון זה מלמד על כישורי העבודה הנמוכים יותר של הבדואים בדרום, על קשייהם להשתלב בשוק העבודה ועל הסיכון שלהם לשהות באבטלה כרונית לאחר המשבר ולהזדקק לקצבאות סוציאליות, נכתב בדוח. אצל יהודים נרשמה מגמה הפוכה - עיקר הגידול במספר דורשי העבודה היה בקרב דורשי עבודה המתגוררים באשכולות הגבוהים, בעיקר צעירים המתגוררים אצל הוריהם.

משלח-היד הבולט של דורשי העבודה הערבית היה "עובדים בלתי מקצועיים": עובדי ניקיון, עוזרים פרטיים בבתים, בתי מלון ומשרדים, עוזרים בהכנת מזון, פועלי הובלה ואחסון וכיוצא בכך. לעומת זאת, משלח-היד הבולט בקרב דורשי העבודה הנוצרים, בדומה ליהודים, היה מכירות ושירותים: מוכרים בחנויות, מלצרים ומוזגי משקאות, עובדי אבטחה וכיוצא בכך.

בנוגע להשכלה, נמצא שזו סיפקה ליהודים הגנה טובה יותר מאשר לערבים בזמן המשבר: אצל יהודים שיעור בעלי השכלה אקדמית הלך וירד בקרב דורשי העבודה בזמן המשבר, ואצל ערבים משכילים - דווקא עלה.

בפילוח שערך שירות התעסוקה לרמת המיומנויות של דורשי העבודה על פי מערכת המיומנויות של האיחוד האירופאי (ESCO), המאפשרת הכוונה מקצועית מדויקת יותר ובניית תוכניות אקטיבציה מותאמות אישית, נמצא שלרוב דורשי העבודה הערבים (למעט דרוזים ונוצרים) אין כישורים דיגיטליים בסיסיים. כך, שיעור חסרי המיומנויות הדיגיטליות בקרב דורשי העבודה ממזרח ירושלים עמד בסוף אפריל 2021 על 65%, על 61% בקרב הבדואים בדרום ו 53% בקרב דורשי העבודה המוסלמים מהצפון והמרכז. גם בקרב הנוצרים והדרוזים נרשם גבוה של נעדרי מיומנויות דיגיטליות ועמד על 45% ו 40% בהתאמה, לעומת 30% בקרב היהודים. בכל קבוצות האוכלוסייה, נמצא שקצב החזרה לעבודה של בעלי הכישורים הדיגיטליים גבוה יותר משל דורשי העבודה נעדרי הכישורים הדיגיטליים.

המלך המשבר דווח כי נשים נטו לצאת משוק העבודה בזמן סגרים יותר מגברים אך גם חזרו אליו במהירות רבה יותר. ואולם בקרב ערביי מזרח ירושלים, בדואים בדרום ומוסלמים מהצפון ומהמרכז נרשמה מגמה הפוכה - מספר ושיעור הנשים בקרב דורשי העבודה עלו בשיעורים נמוכים בכניסה לסגרים, ובהתאם, ביציאה מהם חזרו לעבודה בקצב נמוך. אצל נשים דרוזיות המגמות היו מתונות, הן ביציאה משוק העבודה בכניסה לסגרים ובמהלכם והן בחזרה לעבודה ביציאה מהם.

הסיבה היא ששיעור ההשתתפות של מוסלמיות מהצפון והמרכז, בדואיות מהדרום וערביות ממזרח ירושלים נמוך משמעותית משל נשים יהודיות ונוצריות - ולכן מגמות היציאה משוק העבודה והחזרה אליו שלהן היו הפוכות. בחודשים האחרונים קצב החזרה לעבודה של נשים מוסלמיות מהצפון והמרכז היה גבוה יותר משל בדואיות מהדרום וערביות מזרח ירושלים, זאת משום ששיעורי התעסוקה המקוריים שלהן גבוהים יותר, אף שנמוכים בהשוואה ליהודיות, נוצריות ודרוזיות.

לשירות התעסוקה יש כמה המלצות בנוגע לחברה הערבית. הראשונה היא הרחבת תוכניות מותאמות אישית להשבת מובטלים כרוניים בחברה הערבית למעגל העבודה: בעלי השכלה ומיומנויות נמוכות, נשים, בני 35 ומעלה, בעלי מגבלה בריאותית ובעלי היסטוריה של הזדקקות לקצבאות סוציאליות.

ההמלצה השנייה היא לחיזוק, הרחבה והפעלת תוכניות לשיפור ושדרוג ההון האנושי: מתוך הכרה בפער הדיגיטלי עמו מתמודדים רבים מדורשי העבודה בחברה הערבית, יש לפעול להרחבת התוכניות לשיפור מיומנויות עבודה ואת קורסי העברית התעסוקתית לעוד ועוד דורשי עבודה בחברה הערבית.

ההמלצה השלישית היא להגדיל את היצע המשרות העומדות בפני דורשי העבודה הערבים באמצעות הגדלת הזדמנויות תעסוקה ביישובים הערביים ובאמצעות הרחבת שירותי התחבורה הציבורית שיאפשרו יציאה יומיומית לעבודה מחוץ ליישובים.