גליה רהב, שיבא: "רוב המחוסנים שנדבקו חוסנו בתחילת הקמפיין. ייתכן שיש דעיכה בהגנה"

בניסיון לצאת מהמצב הבעייתי של התפשטות הקורונה בישראל למרות רמת חיסוניות גבוהה, עלה הרעיון לבחון את היעילות של מנת חיסון שלישית. מדובר בסוגיה שנחלקת לשני חלקים. מנת חיסון שלישית למדוכאי חיסון, שעל ההיגיון הרפואי בה ישנה הסכמה רחבה יחסית, ומנת חיסון לכלל אוכלוסיות הסיכון או אפילו לכלל האוכלוסייה, שהיא נושא שיבחן בתקופה הקרובה.

לדברי פרופ' גלי רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בתל השומר, רוב המחוסנים שמגיעים למחלקה הם כאלה שקיבלו את החיסון מוקדם יחסית בקמפיין החיסונים. ידוע כי רמות הנוגדנים בדם של החולים הללו ירדו, ולכן ישנה השערה כי דעיכת החיסון הפכה אותם לפגיעים יותר לווריאנט הדלתא, שהוא מדבק יותר ומלכתחילה מעט יותר חזק נגד החיסון. ייתכן שחלק מן ההסבר לכך שרוב המאושפזים הם אלה שקיבלו את החיסון מוקדם הוא שקבוצות הסיכון חוסנו מוקדם יותר מיתר האוכלוסייה, אך ייתכן ואכן מדובר בדעיכה. גם במצב כזה עדיין ישנה הגנה מפני הדבקה והגנה חזקה מפני תחלואה קשה, אך גם ההגנות הללו לפעמים נפרצות.

על פי סוכנות הידיעות רויטרס, חברת פייזר מתכננת לבקש מהרגולטור האמריקאי, ה- FDA , לאשר מנת חיסון שלישית, וזאת בין היתר בהתבסס על הנתונים המגיעים מישראל. הסמנכ"ל המדעי של החברה מיקאל דולסטן אמר כי: "החיסון מאוד אפקטיבי נגד הווריאנט, אך אחרי שישה חודשים עשויה להיות דעיכה מסוימת. אנחנו נהיה מוכנים עם מנות דחף ברגע שהמדע יראה שהן נחוצות".

אבל שום מנה כזו לא תירשם לציבור הרחב בלי ניסויים מקדימים, מרגיעה החברה. בכוונתה לערוך ניסוי ב-10,000 בני אדם, שיתרחש במהלך הסתיו. או אז תעלה השאלה האתית של מתן חיסון שלישי למדינות מחוסנות, לעומת חיסון קבוצות הסיכון במנה ראשונה ושניה במדינות שטרם קיבלו גישה לחיסון. אי-חיסון מדינות שלמות משמע בסופו של דבר ייצור של עוד וריאנטים, כך שגם מנקודת מבט אגואיסטית של המדינות העשירות, יש כאן דילמה.

כרגע הדגש הוא פחות על מנת דחף ייעודית לווריאנטים, ויותר על מנה נוספת מאותו החיסון, מתוך הערכה שבאותו אופן שבו שתי מנות מצליחות להגן נגד הווריאנט טוב יותר מאחת, מנה שלישית תגן עוד יותר. פייזר מסרה כי היא עובדת יחד עם השותפה ביונטק על חיסון שכולל גם הגנה מפני וריאנט הדלתא, אך במקביל אמרה כי גם הגרסה הנוכחית מספיקה כדי להגן מפני הווריאנט.

באשר למדוכאי חיסון, אומרת רהב: "זה קריטי. הם הקבוצה שסובלת את התחלואה הקשה והתמותה. הם גם מפרישים את הווירוס במשך המון זמן, וידוע שזה תהליך שמעודד וריאנטים - כמות ההכפלות הגבוהה של הווירוס באדם אחד. אנחנו חושבים שהמנה השלישית בטוחה במדוכאי חיסון כי דווקא אצלם התגובה החיסונית לא חזקה. הם סובלים מפחות תופעות לוואי מהחיסון מאשר יתר הקבוצות. בניתוח נתונים של מעל אלף מדוכאי חיסון, לא נרשם מקרה אחד של דחיית שתל או רגישות יתר.

"אנחנו נמצאים כעת בתהליך של משרד הבריאות שבו אנחנו מחסנים קבוצה קטנה של מדוכאי חיסון והחלטנו שנבחן את הדברים בהדרגה, אבל הזמן אוזל ואולי אנחנו צריכים כעת להעלות את הקצב. נחליט כנראה בימים הקרובים. חשוב לנו שכל מה שנעשה יתועד וינותח ונמשיך לעשות לאותם חולים בדיקות. אולי הם אפילו יצטרכו מנה רביעית, אבל אצלם זה כדאי. הסיכון הוא מאוד גדול".

יש מי שיאמרו שההתלהבות הישראלית הפתאומית ממנה שלישית נובעת מכך שמלאי החיסונים עומד להיגמר, ומי שלא יתחסן עד סוף היום, כבר לא יספיק לקחת שתי מנות בהפרש של 3 שבועות. אבל מנות חיסון עדיין נמצאות בישראל, ובדרך זו אפשר להשתמש בהן.

אולם, סוגיית המנה השלישית עולה כאמור לא רק בישראל ולא רק במדינות עם מלאי חיסון שעומד לפוג. רהב: "גם בצרפת ובארה"ב שוקלים את זה", אומרת רהב. "גם באנגליה מדברים על מנה שלישית בספטמבר".

ובינתיים, מציעה רהב להשתמש במסכות, להימנע מהתקהלויות גדולות, בעיקר של לא מחוסנים (כמו בני נוער). "אני מקווה שיהיה יום אחד חיסון אוניברסלי נגד כל זני הקורונה. זו ציפייה סבירה", אומרת רהב.