שילוב החברה החרדית באקדמיה ובתעסוקה יצליח רק באמצעות תמריצים חיובים

שימוש בתמריצים שליליים אשר מטבעם כוללים ממד של כפייה, מביא אף ביתר שאת לפגיעה וערעור האמון הנדרש, ומשם קצרה הדרך לכך שהאוכלוסייה החרדית תגיב מיד בהסתגרות לתוך עצמה פנימה - גם אם משמעות הדבר שהדבר יגרום לפגיעה בה עצמה בהיבטי חיים אחרים

ראש הממשלה נפתלי בנט. נוצרת הזדמנות בלתי חוזרת לקידום שילובם של החרדים באקדמיה ובתעסוקה / צילום: קובי גדעון, לע"מ
ראש הממשלה נפתלי בנט. נוצרת הזדמנות בלתי חוזרת לקידום שילובם של החרדים באקדמיה ובתעסוקה / צילום: קובי גדעון, לע"מ

לאחרונה הודיע משרד האוצר על שינוי תנאי הזכאות לסבסוד ממשלתי לשכר הלימוד במעונות יום, כך שמעתה יכללו קריטריון חדש של מיצוי כושר ההשתכרות, לפיו על בן הזוג לעבוד בהיקף משרה של לפחות 24 שעות שבועיות.

האוכלוסייה אשר תושפע בהיקף המירבי מן השינוי היא החברה החרדית, שכן במשפחות חרדיות רבות המסתייעות כיום מהסבסוד, האבות הם אברכים אשר מקדישים את מרבית יומם ללימוד תורה. לאור כך, ולאור העובדה שכבר כיום אחוזי העוני בחברה החרדית מרקיעים שחקים, התוצאה המיידית של המהלך תהיה ללא ספק העמקת העוני בקרבה.

כמי שמעורב מזה שנים רבות במהלכים לשילובה של החברה החרדית באקדמיה ובתעסוקה, אני יכול להעיד כי ניסיון העבר מלמד כי המשך קידום השילוב יצלח רק באמצעות תמריצים חיובים. זאת שכן, השילוב נשען על תנאי בסיסי - האמון של החרדים ששילובם יעשה תוך כבוד ושמירה על אמונתם ואורח חייהם, והימנעות מלכפות עליהם לשנותם.

נקודת שפל

חשוב לזכור, שאל הפרק החדש המתחיל כעת במערכת היחסים בין הציבור החרדי לבין מדינת ישראל, הממשלה ורשויותיה כמו גם הציבור הכללי, אנו מגיעים במצב של נקודת שפל, שספק אם הייתה כמותה. תקופת הקורונה הביאה להתדרדרות חדה ביחסים ההדדיים שבין הצדדים, למשבר אמון קשה, לליבוי של סטיגמות ודעות קדומות.

אל מול כך, שימוש בתמריצים שלילים אשר מטבעם כוללים ממד של כפייה, מביא אף ביתר שאת לפגיעה וערעור האמון הנדרש, ומשם קצרה הדרך לכך שהאוכלוסייה החרדית תגיב מיד בהסתגרות לתוך עצמה פנימה, גם אם משמעות הדבר שהדבר יגרום לפגיעה בה עצמה בהיבטי חיים אחרים. כפי שהיינו עדים לראות במלחמתנו נגד נגיף הקורונה, לאותה הסתגרות גלי הדף גם אל החברה הכללית והמדינה כולה, אשר מעמידים בסכנה את כולנו.

ההישגים אשר הגענו עליהם בשנים שחלפו בשילוב האוכלוסייה החרדית הם יוצאי דופן, וראוי ונדרש להמשיך ולתת רוח גבית לקידומם באמצעות תמריצים חיובים. דוגמה לכך היא תוכניתו של ראש הממשלה נפתלי בנט לעידוד שילובם של חרדים באקדמיה ובתעסוקה על ידי הורדת גיל הפטור מגיוס לצה"ל ל-21, אותה פרסם עוד במהלך קמפיין הבחירות האחרון. על מהלך זה שב וחזר בנט בנאום ההשבעה, ולא נותר אלא לקוות שלא יזנח הוא אותו עקב לחצי הקואליציה, שכן דווקא מהלכים מסוג זה הם שיביאו להתקדמות המבוקשת.

אם מוסיפים אל כך את היעד הלאומי של בנט להגדלת שיעור המועסקים בהייטק ל-15% עד שנת 2026, נוצרת הזדמנות בלתי חוזרת לקידום שילובם של החרדים באקדמיה ובתעסוקה. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה, מראים כי מרביתם של החרדים המשתלבים באקדמיה עדיין עושים זאת בתחום החינוך, אשר הביקוש ופוטנציאל ההשתכרות בו נמוכים. אם כחלק מאותו יעד לאומי, תגדיר הממשלה באופן ממוקד את הכוונתו של הציבור החרדי למקצועות ההנדסה והייטק, הניצחון יהיה של החברה והכלכלה הישראלית כולה.

הכותב הוא סגן נשיא המרכז האקדמי לב

צרו איתנו קשר *5988