פלטפורמת הקנייה העצמאית שופיק גייסה 10 מיליון דולר

הסטארט-אפ Shopic, מפתח פלטפורמה דיגיטלית מבוססת בינה מלכותית לקנייה עצמאית • "אנחנו עושים דיגיטליזציה מלאה לסופרמרקטים, ולצרכנים אנחנו מביאים חוויה היברידית כמה שיותר קרובה לחוויית הקניות באונליין" • וגם: מה מפחיד מנהלים, הזיכרון של יאלום וחדשות טובות • אירועים ומינויים

פלטפורמת הקנייה העצמאית שופיק / צילום: שופיק
פלטפורמת הקנייה העצמאית שופיק / צילום: שופיק

הקנייה החכמה צוברת תאוצה: הסטארט-אפ Shopic, המפתח פלטפורמה דיגיטלית מבוססת בינה מלכותית לקנייה עצמאית, מודיע על גיוס של 10 מיליון דולר. עד כה גייסה החברה בשלושה סבבים 21 מיליון דולר. ההון שגויס כעת ישמש להרחבת פעילותה המסחרית של החברה, ולהכפלת כוח האדם שלה מ-35 כיום לכ-70 בתוך שנה.

תחום העגלות החכמות שמייעלות את הקנייה בסופרמרקטים נמצא בלב הפעילות של רשתות רבות בארץ ובעולם. שופיק מציעה פתרון שלא מצריך את החלפת העגלות הקיימות, אלא מאפשר להתקין מכשירים על גביהן. בזמן הקניות המכשיר "רואה" את המוצרים שנכנסים לעגלה, מבלי שיש צורך לסרוק את הברקוד שלהם, ומכניס אותם לרשימה - כאשר מחיר הקנייה מוצג לכל אורך התהליך.

המכשיר גם יכול לנתב את הקונה למדפים על פי רשימת קניות שניתן להזין לתוכו, ומסוגל להציע מבצעים בזמן הקנייה או מוצר דומה במחיר משתלם יותר מזה שהוכנס לעגלה. כאשר מדובר בירקות ופירות, לאחר שקילה עצמאית המכשיר קורא את מדבקת הברקוד שמונפקת במקום, וכך גם בנוגע למוצרי מעדנייה.

הפתרון של שופיק נמצא במסגרת פיילוט בחלק מסניפי שופרסל, ובפריסה ראשונית בסניפים של רשתות גדולות בארה"ב ובאירופה. ממידע ראשוני שנצבר אודות השימוש במוצר עולה כי צרכנים שו שימוש הגדילו את סל הקניות שלהם ב-10%.

"אנחנו עושים דיגיטליזציה מלאה לסופרמרקטים, ולצרכנים אנחנו מביאים חוויה היברידית כמה שיותר קרובה לחוויית הקניות באונליין", מסביר רז גולן, מנכ"ל ומייסד משותף של Shopic. לדבריו, הגיוס הנוכחי יאפשר לא רק להגדיל את כוח האדם, אלא גם להגדיל את הפריסה ללקוחות החברה ולהרחיב את החדירה לרשתות שיווק בינלאומיות.

"אנחנו מסוגלים לעבוד בכל גודל של חנות מבלי לשנות את האופרציה שלה, משום שהמכשיר יושב על העגלה הקיימת, ואין צורך בהתקנה של חומרה או של מערכות בתקרה או במדפים. כבר כעת אנחנו עובדים על הגרסה הבאה, שכוללת תשלום שיבוצע ישירות במכשיר של שופיק, שלאחר הקנייה יוחזר לעמדות שירות בחנות".

שופיק הוקמה ב-2015 על ידי גולן, ערן קרביץ המשמש כ-CTO ודן בנדלר, כולם יוצאי יחידת 8200. את סבב הגיוס הובילה חברת ההשקעות Claridge Israel המתמקדת בחברות חדשניות עם יתרונות טכנולוגיים. השתתפו בו גם המשקיעים הנוכחיים - קרן הטק IBI, קרן Entrée Capital ו-Tal Capital. עודד טל, מנהל שותף ב-Claridge Israel, יצטרף לחבר המנהלים של Shopic.

מיכל רז-חיימוביץ'

מה מפחיד מנהלים

האתגר הגדול ביותר שעמד בפני מנהלים בתקופת הקורונה היה שביעות הרצון של העובדים, כך עולה מסקר רחב שערכה פירמת BDO הבינלאומית בקרב 500 מנהלים בכירים.

מהסקר, שבחן את מפת הסיכונים והאיומים העסקיים מנקודת מבטם של המנהלים, עולה כי 45% מהמשיבים סבורים שניהול העובדים הוא גורם הלחץ המרכזי עבורם מאז פרוץ המגפה, ובעיקר הצורך לשמר את הוול-ביאינג שלהם בתנאי ריחוק ואי ודאות. כרבע ממשתתפי הסקר הודו כי ערכו התאמות מחדש בתרבות הארגונית, וגילו גמישות רבה יותר בנושאים כמו מקום ושעות העבודה.

גורם הלחץ השני היה הצורך לאמץ כלי עבודה דיגיטליים תוך זמן קצר ובתנאי עבודה מאתגרים. עם זאת, 36% מהנשאלים הצביעו על אימוץ טכנולוגיות חדשות כמהלך חיובי שנולד בעקבות הקורונה.

סדרת שאלות נוספת בסקר עסקה במידת המוכנות של מנהלים לאיומים על פעילותם העסקית. מהתשובות עלה שהחשש העיקרי של המנהלים הוא מפני האטה כלכלית. 41% מהמשתתפים אמרו שהם אינם ערוכים במידה מספקת לתרחיש מיתון, וזאת לעומת 30% שענו כך טרם הקורונה. בתחום הגנת הסייבר חל שיפור, ורק 20% ממנהלי החברות מרגישים שהם אינם ערוכים ומוגנים מספיק, לעומת 33% טרום המגפה.

לדברי רו"ח שרון ויטקובסקי-טביב, שותפה במשרד BDO ישראל, המסר המרכזי שעולה מהסקר הוא שחברות ומנהלים שפתוחים יותר למצבי אי ודאות התמודדו טוב יותר עם המגפה, לעומת "שונאי סיכונים", שפעמים רבות אינם גמישים דיים. קרוב למחצית מהמנהלים שמעידים על עצמם כי הם מקבלים בברכה סיכונים ציינו שהחברה שלהם צלחה בקלות את הקורונה, ואילו בקרב שונאי הסיכון רק 14% העידו על כך.

גלית חתן

הזיכרון של יאלום

"סמוך למותה של אשתי מרילין, לפני כשנתיים, החלטתי שאני לא יכול לתפקד כפסיכיאטר. אני בן 90 ואני עדיין מסוגל להבין מה קורה לי, ומה שקורה לי הוא שהזיכרון שלי הולך ונעשה גרוע יותר. החלטתי שאני לא יכול לעסוק יותר בפסיכותרפיה, משום שאני לא יכול לזכור מה קרה בפגישה הקודמת", כך אמר הסופר והפסיכיאטר הנודע ארווין יאלום באירוע הוקרה מיוחד שנערך לכבוד ספרו החדש "על המוות ועל החיים".

לדברי יאלום, הוא החליט לעשות פגישות ייעוץ בלבד. "אני רואה מטופל אחד ביום, ואני אוהב את זה. אני כותב את הסיפורים שעולים מפגישות הייעוץ האלו, ואני לא יכול לדמיין את חיי ללא כתיבה. אבל אני רואה כיצד הזיכרון שלי מתדרדר עוד ועוד".

האירוע, שהתקיים בביתם של רות ומנחם אורן בתל אביב, נערך גם לכבוד פרופ' בן קורן, סגן מנהל המכון האונקולוגי בשערי צדק ומייסד ארגון "גישה לחיים", לרגל קבלת הפרס ההומניטרי של ארגון הבריאות ASCO לשנת 2021. באירוע שוחחו יאלום וקורן על החיים לצד בן זוג חולה בזמן הזקנה, ועל זוגיות, אהבה ומיניות לאורך החיים ובגיל השלישי.

"כשאשתי חלתה בסרטן הדם היא אמרה: 'אנחנו צריכים לכתוב ספר יחד, פרק אתה ופרק אני, על מה שקרה לי ומה שזה עושה ליחסים בינינו'", סיפר יאלום. "אמרתי לה שזה רעיון נפלא, אבל אני עסוק בכתיבת ספר אחר. היא התעקשה, והתחלנו לכתוב את הספר יחד. חציו השני הוא שלי, כתבתי את האבל שלי על מותה. זו הסיבה שהספר נקרא על המוות ועל החיים. על המוות שלה, ועל החיים שלי כתוצאה מכך.

"דיברנו כל הזמן על הדרך לטפל בסרטן. לבסוף מרילין אמרה: אני לא יכולה להמשיך יותר בטיפולים, זה מכאיב מדי. בקליפורניה יש חוק שאומר שאם שני רופאים מסכימים שאתה חולה במחלה סופנית, יש אפשרות לעזור לחולה למות. הסכמנו עם הרופא שלה שהוא יעזור למרילין למות.

"מרילין הייתה צריכה לשתות בכוחות עצמה את החומר שיסיים את חייה דרך קש. היא ביקשה שארבעת ילדינו יהיו לצידה. הייתי שם, אחזתי בידה, וצפיתי בה לוגמת את המשקה. תוך 16 או 17 נשימות היא כבר לא הייתה. התכופפתי ונישקתי את מצחה, והוא כבר היה קר. לעולם לא אשכח את הנשיקה הזו".

חדשות טובות

עמותת "יד עזר לחבר" פתחה השבוע בחיפה את מוקד החירום והסיוע הארצי לניצולי שואה וקשישים, שיפעל 24/7. במוקד, שמספרו 8607*, ניתן להשאיל ציוד רפואי ואביזרי שיקום, שעוני מצוקה, מצלמות מעקב לסיוע רצוף ותרופות.

בנוסף, יחולקו אוכל חם וחבילות מזון ללא עלות, ותהיה "יחידת אופנועים" שתסייע למערך הלוגיסטי הנרחב של העמותה. הפרויקט מתקיים בשיתוף הארגון הציוני אמריקאי "בני ציון" העולמי, ובסיועה של ה"שגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים".

לדברי מייסד ומנכ"ל עמותת "יד עזר לחבר", שמעון סבג, "המוקד נפתח בעקבות הפערים החברתיים והכלכליים ההולכים ונפערים בתוך החברה הישראלית. אנחנו לא יכולים להרשות לאף ניצול שואה קשיש או נזקק להישאר ללא קב או כיסא גלגלים, בגלל שאין לו פיקדון של כמה מאות שקלים להשאיר.

"לחיות עם הבדידות זה נורא מכל. ולכן ניצור קשר יומיומי ונדבר עם ניצולי השואה, אשר זקוקים לאוזן קשבת. כולנו יכולים וחייבים למנוע את המוות הנוראי הבא מהבדידות".