לקראת הדיון בחידוש חוק הותמ"ל, המשרד להגנת הסביבה דורש הגבלת סמכויות הוועדה

על הפרק: הגבלת זמן הותמ"ל לשנה אחת; הכפפת פעילות הוועדה לתוכניות מתאר ארציות; הגבלת כמות המתחמים שבהם הותמ"ל יוכל לדון ל-15 בשנה

השרה תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
השרה תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

על רקע הדיון ביום שני הקרוב בחידוש חוק הותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור), שלחה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מכתב לשרי הבינוי והשיכון והפנים, ובו היא קוראת לאי חידוש חוק הותמ"ל. מתוך גישה ריאליסטית, הלוקחת בחשבון שהחוק יקודם, מוצעים במכתב תיקונים שיצמצמו באופן משמעותי את כוחה של הוועדה.

רקע: תוקף חוק הותמ"ל לא חודש מאז חודש מאי 2020 כך שהוועדה, שתכלית הקמתה היתה לקדם במהירות בנייה למגורים, דנה אך ורק בתוכניות ישנות. המטרה המוצהרת של חוק הותמ"ל הייתה "קידום יעיל ומהיר של תוכניות בנייה לדיור ביחס למתחמי קרקע, שהוכרזו על ידי הממשלה כמתחמים מועדפים לדיור, זאת במסגרת הליך תכנוני מיוחד הנותן עדיפות ברורה לפיתוח באדמות מדינה". לשם כך ניתנו לוועדה מרבית הסמכויות של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה וכן סמכות לאשר תוכניות שהוראותיהן גוברות על הוראות הקבועות בתוכניות מתאר ארציות אחרות. איילת שקד, שרת הפנים, הודיעה ממש עם היכנסה לתפקיד כי היא רואה בחידוש פעילות הותמ"ל מכשיר חשוב לקידום ווהאצת פתרון משבר הדיור.

עיקרי דרישות המשרד להגנת הסביבה, כפי שנוסחו במכתב, הם הכפפה של פעילות הותמ"ל לתוכניות המתאר הארציות תמ"א 1, תמ"א 35 ותוכניות המתאר המחוזיות - המשמעות היא שלא ניתן יהיה לתכנן בשטחים חקלאיים, או שטחי טבע; הגבלת משך פעילות הותמ"ל לשנה אחת בלבד; צמצום מספר המתחמים שבהם יוכל לדון הותמ"ל, באופן אבסולוטי, ל-15; שנציג המשרד להגנת הסביבה ישב באופן קבוע כיועץ הותמ"ל.

בהתייחסות להקמת שכונות למגזר החרדי, המוגדרת כאחד מהיעדים של הותמ"ל במתכונתו הנוכחית, דורשים במשרד להגנת הסביבה לצמצם את סוגי המתחמים שבהם ניתן יהיה לדון בותמ"ל לכאלה שיש בהם רק 400 יח"ד ולא 1,000.

על מנת לצמצם את הפגיעה בשטחים פתוחים, דורשים בותמ"ל להגביל את הדיון בפיתוח סביב תחנות מערכת תחבורה עתירת נוסעים (הכוונה למרכזי תחנות המטרו, הרכבת והאוטובוס העתידיים) לטווח של 800 מטר בלבד ורק באזורים עירוניים בנויים.

עניין נוסף ומשמעותי ביותר הוא ההצעה של המשרד להגנת הסביבה שהקרקעות המשלימות לפרוייקטי ההתחדשות העירונית המתחמית (פינוי בינוי) לא יהיו ליד הערים, כלומר בשטחים פתוחים בפאתי העיר, אלא בישובי המגזרים הערבי והחרדי. הרעיון כאן הוא לייצר מנגנון שכורך את ההתחדשות העירונית בערים הוותיקות עם פיתוח ישובי פריפריה שבהם ערך הקרקע נמוך ואין כדאיות כלכלית. כל זה תוך הימנעות מבנייה על שטחים פתוחים.