ניסיונות להתערבות פוליטית או מסחרית בשידורי הטלוויזיה היו בישראל תמיד, אך המלצה של ועדת פולקמן לגבי הגוף הרגולטורי החדש שיפקח על כלל השידורים המסחריים בארץ עלולה להביא להחמרתם.
לגלובס נודע כי ועדת פולקמן, שאמורה לגבש את ההמלצות שיסדירו את שוק התקשורת בשנים הקרובות, צפויה להמליץ כי בתוך הגוף המנהל של ברית המועצות (הגוף שיחליף את הרשות השנייה ומועצות הכבלים והלוויין. מועצת התאגיד לא תיכלל בגוף זה) יישבו נציגי משרדי ממשלה. המשמעות היא שלנציגי המשרדים תהיה יכולת להשפיע, ואפילו בעקיפין, על דברים הנוגעים להתנהלותם של הערוצים המסחריים קשת 12 ורשת 13 ועל חברות החדשות שלהם.
עוד נודע כי האפשרות להכניס את סוגיית ברית המועצות לחוק ההסדרים אומנם נשקלה, אך במשרד התקשורת השתכנעו שממילא יידרשו בהמשך שינויים נוספים בחוק התקשורת, ולכן אין טעם לעשות זאת כבר כעת.
שלושה סוגי פיקוח
כיום קיימות שלוש מועצות המפקחות על שידורים בישראל: מועצת הרשות השנייה, המפקחת על שידורי הטלוויזיה (קשת, רשת וערוצים 20 ו-24) ועל הרדיו האזורי; מועצת הכבלים והלוויין, המפקחת על הוט ו-yes; ומועצת תאגיד השידור הציבורי, המפקחת על "כאן" ונגזרותיה.
הרעיון להקים רשות אחת המפקחת על כל הגופים הללו אינו חדש, ואושר שוב ושוב על-ידי ועדות שונות שהוקמו לאורך השנים. הוא גם זכה לתמיכה רחבה של הגופים המקצועיים, בשל חיסכון משמעותי מאיחוד המועצות הנפרדות, שעלותן גבוה.
הגוף העצמאי אפילו הגיע לשלב של חקיקה מתקדמת: בתקופה שבה איתן כבל כיהן כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ושלמה פילבר היה מנכ"ל משרד התקשורת, הוכנה הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. אך כבל ופילבר התעמתו ביניהם על נושא אחר לגמרי - ענייני תאגיד השידור הציבורי - וכבל עצר את החקיקה.
הקמת רשות מפקחת אחת איננה כרוכה בהכרח בהגברת הפוליטיזציה של הרגולציה. שלושת הגופים המפוקחים כיום מציגים שלוש אפשרויות. למועצת התאגיד, שהוקמה לאחר הסקת מסקנות מהאופן הפוליטי שבו התערבו בתכני רשות השידור, יש עצמאות מוחלטת ובפעולותיה. קשה מאוד להתערב ולהשפיע פוליטית במתרחש בה, מתוקף כך שחבריה אינם נבחרים על-ידי משרד ממשלתי או שר כלשהו, אלא על-ידי ועדה מאתרת שבראשה עומד שופט. אומנם חברי המעצה הנבחרים מאושרים על-ידי שר התקשורת, אך נדרשות נסיבות יוצאות דופן כדי שאישורו לא יינתן - כך שמדובר בהליך אישור כמעט טכני.
במועצת הרשות השנייה ממונים החברים, היו"ר והמנכ"ל על-ידי שר התקשורת בתהליך הקבוע על-פי חוק, הכולל בין היתר היוועצות בארגונים שונים שאמורים להמליץ על מועמדים; ואילו במועצת הכבלים והלוויין, התמונה שונה לגמרי: מתוך 13 חברים, שבעה אמורים להיות נציגי ציבור, ושישה נציגי ממשלה. על-פי ההמלצה, אמורים להיות במועצה החדשה שלושה נציגי ממשלה מתוך 13, מה שיגביל באופן מסוים את יכולת ההשפעה שלהם. עם זאת, לאור ניסיונות ההשפעה על התקשורת בשנים האחרונות, קשה שלא לתהות האם זה הכרחי.
דחייה על דחייה
ועדת פולקמן הוקמה באוגוסט שעבר על-ידי שר התקשורת יועז הנדל, בזמן הקדנציה הראשונה שלו בתפקיד. המטרה הייתה לבחון את שוק השידורים כפי שהוא היום, על הרגולציה המיושנת שבו, ולגבש המלצות שיסדירו אותו בחוקים ותקנות - שיביאו בחשבון את כל השינויים הטכנולוגיים שחלו מאז חוקק חוק התקשורת. הוועדה הייתה אמורה להגיש את מסקנותיה כבר בסוף דצמבר.
מלבד היו"ר רועי פולקמן הורכבה הוועדה מעוד שישה חברים ממשרד התקשורת, המשפטים והאוצר ושני משקיפים מהרשות השנייה וממועצת הכבלים והלוויין, זאת כדי שניתן יהיה לראות את השוק מנקודות ראות שונות. באוקטובר קיימה הוועדה שימוע ציבורי כדי לשמוע את עמדותיהם של בעלי האינטרסים השונים בשוק, ואז החל מרתון דיונים.
כבר בשלב הדיונים התגלעו מחלוקות קשות בין נציגי משרד האוצר והתקשורת ופולקמן בסוגיות מהותיות, כמו האם ועד כמה צריכה הוועדה להתייחס לנושאים כמו השפעת כוחן של גוגל ופייסבוק על השוק. המחלוקות הביאו לבקשה לקבל הארכה עד שלב גיבוש המסקנות, ובהמשך קיבלה הוועדה הארכה נוספת, והגשת המסקנות נדחתה ל-10 במרץ - שבועיים לפני הבחירות.
כפי שחשפנו בגלובס, חלק מהמסקנות נוגעות לשינוי מהותי בשוק המדיה והפרסום. בעוד שנתיים יתבטלו הסעיפים בחוק התקשורת המכונים "must carry", אשר מחייבים את הערוצים המסחריים להעביר את השידור הליניארי שלהם בחינם להוט ו-yes, ואילו הפלטפורמות מחויבות להפיץ אותו.
במקביל, ישונה החוק האוסר על הוט ו-yes לשלב פרסום בתכנים שלהן, והן יוכלו להציע פרסום בכל ערוץ שיבחרו. בנוסף צפויה הוועדה להמליץ על הפחתת החובה להשקעה בהפקות מקור של הוט ו-yes מ-8% ל-6.5% מכלל הכנסותיהן.
בוועדת פולקמן הבהירו כבר בשלבים הראשונים כי אינם מתעתדים לגבש המלצות בסוגיות הקשורות לגוגל ופייסבוק, ועתה נראה כי הדוח לא יתייחס כמעט בכלל גם לנטפליקס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.