בג"ץ דחה את העתירות בפרשת הצוללות וביקר את דרך קבלת ההחלטות

בג"ץ דחה היום עתירות שבהן התבקש להורות על הקמת ועדת חקירה בפרשת 3000 ועל פתיחה בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו בפרשת המניות • יחד עם זאת, השופטים יצחק עמית, ניל הנדל ונעם סולברג קבעו כי בפרשת כלי השייט קיימות תמיהות שלא ניתנה להן תשובה

השופט יצחק עמית. ציין כי התמונה הלכאורית של תהליכי קבלת ההחלטות בפרשת הצוללות לא עומדת בסטנדרטים של מינהל תקין / צילום: כדיה לוי
השופט יצחק עמית. ציין כי התמונה הלכאורית של תהליכי קבלת ההחלטות בפרשת הצוללות לא עומדת בסטנדרטים של מינהל תקין / צילום: כדיה לוי

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה היום (ה') עתירות בהן התבקש להורות על הקמת ועדת חקירה בפרשת כלי השייט ולהורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו בפרשת המניות. יחד עם זאת, השופטים הדגישו כי בפרשת כלי השייט עולות תמיהות הנוגעות לקבלת ההחלטות.

השופטים קבעו כי בפרשת 3000 ישנן תמיהות שלא ניתנה להן תשובה

לצד זאת קבעו השופטים יצחק עמית, ניל הנדל ונעם סולברג כי בפרשת כלי השייט קיימות תמיהות שלא ניתנה להן תשובה. השופט עמית ציין כי התמונה הלכאורית הנוגעת לתהליכי קבלת ההחלטות לא עומדת בסטנדרטים ראויים של מינהל תקין ומדאיגה - ולספקות אלה ראוי כי יינתן מענה ציבורי. עוד צוין כי נחשפו ליקויים המחייבים הפקת תובנות ולקחים בנוגע להליכי הרכש הביטחוני במדינה.

צוין כי התמונה הלכאורית המצטיירת, כך בית המשפט, היא שצה"ל ומשרד הביטחון נדחקו הצידה, ואת מקומם תפס המל"ל; שלא נערכה עבודת מטה מסודרת; ושהתקבלו החלטות שמנוגדות לעמדתם של צה"ל ומשרד הביטחון, אשר התנגדו לרכישת צוללות נוספות.

בית המשפט קבע כי הסמכות להקמת ועדת חקירה מסורה לממשלה והתערבותו בהחלטה היא חריגה ונדירה וכי אין תקדים לכך. בית המשפט ציין כי היועמ"ש קבע בהחלטתו כי "שאלות כבדות משקל שעולות מהעדויות והתצהירים, ואשר נותרו לעת הזו ללא מענה, אינן מצויות לפתחה של מערכת אכיפת החוק, העוסקת אך בבירור חשדות המצויים בשדה הפלילי".

בית המשפט הדגיש כי אף שוועדת חקירה יכולה להתאים לבירור ולבחינה של הדברים ולטיהור הספקות, וכי במישור הציבורי בחינת תהליכי קבלת ההחלטות היא צעד המתיישב עם ביטחון המדינה, הוא אינו יכול לספק פתרון לכל מכאוב ולכל קושיה והדברים ראויים לליבון במישור הציבורי.

בית המשפט לא התערב בהחלטה לא לפתוח בחקירה ב"פרשת המניות"

בכל הנוגע להחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד נתניהו ב"פרשת המניות", נקבע כי לא מדובר באחד מאותם מקרים חריגים ונדירים המצדיקים להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה.

בית המשפט עמד על כך שעסקת מכירת המניות דוּוחה על-ידי ראש הממשלה בזמן אמת למשרד מבקר המדינה ולוועדת ההיתרים. עוד ציין בית המשפט שמקובלים עליו נימוקי היועץ המשפטי לממשלה אשר התבססו על ההנחה שנתניהו אכן קיבל טובת הנאה משמעותיות ממיליקובסקי, ואולם לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שנתניהו קיבל טובת הנאה בעד פעולה הקשורה בתפקידו, שהיא יסוד נדרש לצורך ביסוס עבירת השוחד, וכן לנוכח הקשיים הראייתיים והפרוצדורליים בניהול חקירה פלילית בעת הזו.

בית המשפט הוסיף ודחה את טענת העותרים לפיה בחינת פרשת המניות על רקע פרשת כלי השייט מבססת את העבירות הפליליות המיוחסות לחבר הכנסת נתניהו.

העתירות עסקו בשלוש פרשות: תיק 3000 והעמלות שניתנו על תהליכי רכש, שבמסגרתה הוגש כתב אישום נגד חלק מהמעורבים, פרשת המניות שרכש ומכר נתניהו מבן-דודו, נתן מיליקובסקי, ופרשת כלי השייט הכוללת רכישת צוללות, ספינות מגן והסכמת ישראל למכירת צוללות למצרים.

במרכז פרשת כלי השייט שתי עסקאות בין ישראל לתאגיד הגרמני טיסנקרופ לרכישת שלוש צוללות בשווי של 1.5 מיליארד אירו, וספינות טילים להגנה על אסדות הגז בשווי 430 מיליון אירו. העותרים טענו כי נתניהו יזם את רכישת הצוללות וכלי השייט בניגוד לעמדת משרד הביטחון.

במרכז פרשת המניות עומדת מערכת היחסים בין נתניהו לבן-דודו נתן מיליקובסקי והרווח שגרף ממניות של חברת סידריפט הקשורה לספקית של חברת טיסנקרופ ממנה רכשה ישראל צוללות. החשד היה כי נתניהו קנה מניות בהנחה ומכר אותן ברווחים גבוהים תוך שזכה להטבה כלכלית אסורה. היועץ המשפטי החליט שלא לחקור חשד זה.

העותרים טענו כי נתניהו נותר מחוץ לתמונת החשדות, למרות שעל-פי הראיות עסק רבות בהליך רכש הצוללות וכלי השייט. בדצמבר 2019 החליט מנדלבליט כי רכש הצוללות וכלי השייט נעשה תוך הטיית מכרזים והעברת תשלומי שוחד ובהתאם הודיע על הגשת כתבי אישום בכפוף לשימוע לדמויות בולטות בכוורת המקורבים של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

התנועה לאיכות השלטון צירפה לעתירה 54 תצהירים של בכירי מערכת הביטחון לשעבר המבקרים את התהליכים שנגעו לרכישת צוללות וכלי השייט ולמתן האישור לגרמניה למכור צוללות למצרים.

בעקבות פסיקת בג"ץ, שר הביטחון בני גנץ ייפגש מחר עם יו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא והפורום הביטחוני של התנועה לדון בדרישת התנועה להקים ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות.

גנץ אמר לאחר פרסום הפסיקה כי "‏הביקורת של בג"ץ על הליקויים בתהליך רכש הצוללות וכלי השייט, והמצב שבו צה"ל ומערכת הביטחון נדחקו הצידה בתהליכי קבלת ההחלטות, מחייבים בדיקה מעמיקה של הנושא. אמשיך להוביל, יחד עם שותפיי לממשלה, את הקמת ועדת החקירה הממלכתית בהקדם".

התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה לפסק הדין: "העתירה אומנם נדחתה, אך בית המשפט מתח ביקורת חריפה על הליכי קבלת ההחלטות וקבע באופן מפורש כי הדיון הציבורי בנושא לא נשלם. התנועה לאיכות השלטון קוראת לראש הממשלה והשרים - זה הזמן לפזר את העננה העכורה מעל פרשה זו, זה הזמן להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתשים קץ לשאלות שמטרידות גם את בית המשפט".