ההסתבכות של הישראלי שהחל את גל הספאק ומדוע מיתוג מעסיק הפך לחזות הכל?

שלום מקנזי, דמות לא-מוכרת בארץ, הוא מהמיליארדרים הצעירים בישראל בזכות אחד ממיזוגי הספאק הראשונים אשתקד. כעת עומדת החברה שהקים בעין הסערה • וגם: כיצד הפך מיתוג מעסיק לאחד המקצועות הצומחים בענף ההייטק • השבוע שהיה בהייטק

כניסת DraftKings לנאסד"ק / צילום: Shutterstock
כניסת DraftKings לנאסד"ק / צילום: Shutterstock

שלום מקנזי זינק לצמרת עשירי ישראל לאחר שהחברה שייסד, SBTech, ספקית פתרונות טכנלוגיה להימורי ספורט וגיימינג מקוונים, התמזגה בסוף 2019 עם חברת הימורי הספורט האמריקאית Draftkings. באפריל 2020 מוזגה החברה עם חברת ספאק לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר, ובכך הפכה לחלוצת הטרנד בראשית ימי מגפת הקורונה. 

אלא שפעילות החברה של מקנזי עמדה בחודש האחרון במרכז דו"ח שלילי שפרסם בית ההשקעות הינדנבורג המתמחה בפוזיציית שורט, וטלטל מאז את מניית דרפטרינגס. גלובס צלל אל הדו"ח ובחן את השפעותיו על החברה ועל בעלי המניות שלה.

השבוע עסקנו גם במקצוע שהתפתח לאחרונה. התחרות ההולכת וגוברת על כוח אדם בהייטק לצד הכסף האינסופי שמתנקז אל החברות בתחום, הביאו לעלייתו של מקצוע חדש: מיתוג מעסיק, תחום שנע על הרצף שבין טיפול ברווחת העובדים, הפקת אירועים מרהיבים וניהול קמפיינים שיווקיים כלפי עובדים פוטנציאליים. מדד המותגים שפורסם השבוע העלה על נס את המקצוע שהפך לזרוע הארוכה של מנהלי הגיוסים בחברות ההייטק.

וגם: תחקיר של ארגוני זכויות אדם הביא שוב לעלייתה לכותרות של חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO והתחרות בין טייקוני ההייטק הגיעה שוב לנקודת רתיחה עם שיגור קפסולת בלו אוריג'ין לחלל. זה היה השבוע בעמודי ההייטק, המדע והטכנולוגיה של גלובס.

לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן

מיתוג מעסיק להמונים

כשהמחסור בעובדי הייטק גדל, עולה החשיבות של מיתוג מעסיק עבור החברות המגייסות. בדרך לבניית מותג אטרקטיבי כל האמצעים כשרים החל מתמרוץ העובדים להעלות סרטונים משעשעים לטיקטוק ועד דחיפה קלה שלהם לתת ציון מפרגן בגלאסדור. איך עושים מיתוג נכון, מהי הצעת הערך הייחודית (EVP) ולמה חשוב לשכנע את אימא של מפתח לא פחות מאשר אותו עצמו.

התיק האיראני

שלום מקנזי זינק לצמרת עשירי ישראל לאחר שחברת טכנולוגית ההימורים שהקים SBTech נכנסה לבורסה. בחודש האחרון הופנתה נגד החברה האשמה כי מכרה גם לאתרים לא חוקיים.

זה לא הפלייסטישן, אלא הקורונה

יחסים גרועים עם המנהל ומחשבות על מקומה של העבודה בחיים בעקבות הקורונה מניעים את הייפ הגיוסים. מומחים לעבודה מתייחסים לטענות מנכ"ל אניוויז'ן אבי גולן על השכר הגבוה בהייטק, שגורם לעובדים לקפוץ ממקום למקום. העובדים, מסתבר, פשוט שואלים שאלות קשות יותר.

פרשת NSO

תחקיר הענק של "הוושינגטון פוסט", "הגרדיאן" ו"לה-מונד", ביוזמת הארגונים אמנסטי ופורבידן סטוריז, העלה שוב לסדר היום את יכולות הסייבר האגרסיביות של החברה הישראלית NSO Group. כאשר כלי הפריצה שלה לטלפונים סלולרים, מחשבים ושרתים נתונים בידי משטרים אפלים, ניתן לעשות בהם ככל העולה על רוחן, בכלל זה מעקב אחר עיתונאים ופעילי זכויות אזרח, לפחות עד שהדבר מתגלה על ידי העיתונות העולמית. (קראו כאן את סיכום התחקיר הבינלאומי).

הפרשה העלתה שוב לכותרות את מגוון הסוגיות הנלוות לייצוא טכנולוגיית סייבר התקפי מישראל. דניאל כהן, חוקר בכיר במרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, טען כאן בגלובס כי על ישראל למנוע מכירת טכנולוגית סייבר התקפי למדינות דיקטטוריות, למעט אלה שחתומות עמנו על הסכמי שלום ונורמליזציה. בדיקת גלובס העלתה כי חקיקה שכזו אכן נבלמה בשנת 2019 על ידי שרת המשפטים דאז איילת שקד, שלה היכרות קודמת עם נשיאת NSO. לטענתה, הדבר נעשה בתיאום מלא עם עמדת משרד הביטחון.

ואכן, בשנים האחרונות הקפידה NSO לעשות ככל יכולתה על מנת לחדור למיינסטרים הישראלי, דבר שלא הייתה מעלה על דעתה בטרם החשיפה השלילית לה זכתה בתקשורת העולמית. כל האמצעים במקרה זה כשרים: החל מתוכן שיווקי, דרך גיוס שמות בטחוניים ועד פיזור שמועות על הנפקה.

בינתיים הודיע משרד הבטחון כי הוא לומד את הנושא, אם כי כמו בעבר, לא צפויות סנקציות מהותיות כלפי החברה. גם חברי הכנסת טרם גיבשו דיעה בנושא, והיא אינה צפויה לערוך דיון בוועדות הכנסת או במילאה.

מלבד בכירי NSO ומספר ראשי מדינות, מי שזכתה למבוכה רבתי השבוע הייתה אפל, שהתגאתה בעבר במערכת ההפעלה המאובטחת ביותר. דווקא בדיקת אמנסטי היא זו שחשפה פגיעות מהותית ב-iOS לתוכנת פגסוס הפולשנית. ומהו הכלי שמאפשר לבדוק נוכחות של פגסוס על הטלפון הפרטי?

אמזון הגיבה בכך שסגרה שרתים הקשורים לפעילות הלא-חוקית שהופיעה בתחקיר ה"וושינגטון פוסט", אך כלל לא בטוח שהיו אלה שרתי NSO שנסגרו.

הסופר והעיתונאי לשעבר שי אספריל, שחשף את פעילות החברה בתחקיר מטלטל בעיתון "כלכליסט" בשנת 2012, מסביר מדוע אזהרות לעולם לא יהיו אפקטיביות כמו גילויים בדיעבד.

המירוץ לתיירות החלל

המירוץ לתיירות החלל הגיע לנקודת רתיחה בשבוע האחרון עם שיגורו של ג'ף בזוס וצוותו אל החלל בקפסולה בעלת חלונות גדולים במיוחד (לתיעוד המלא). מנצח אחד בנוקאאוט כנראה שאין כאן ומי שיוביל, יעשה זאת אולי בנקודות. התחרות הנמרצת מעלה את השאלה: היכן מתחיל החלל? והאם כל מטרתה היא אכן פיתוח ענף תיירות החלל, או שמא יש כאן אינטרסים שאפתניים יותר?

מה קרה ל-WeWork וכותרות נוספות ממוסף G

אדם נוימן ומסאיושי סאן דחפו את WeWork לגבהים חדשים כשאתגרו זה את זה לחשוב בגדול ולהמר על מיליארדים. כשיהחסים ביניהם נפרמו, כך קרה גם לחברה.

למה מנהלים שיודעים הכל הם סכנה לארגון - ומהו המחיר העצום ששילמה מיקרוסופט בתחום המובייל? ערן גפן על ההזדמנויות החדשות שטומנת התקופה הנוכחית לתרבות הניהולית של מיקרוסופט.

יותר מ- 50% נשים ושמונה אקזיטים בחצי שנה: מדור הברזייה מבקר במטבחון של פלטפורמת ההשקעות iAngles.

נטפליקס היא מדורת שבט החדשה

מדד המותגים השנתי של גלובס דירג את נטפליקס במקום הראשון זו השנה השנייה ברציפות. היכן ממוקמות השנה אפל, גוגל, אמזון, טסלה, סמסונג, Waze ומוביט? לדירוג המלא.

כיצד הפכה נטפליקס למדורת השבט החדשה למרות המחיר הגבוה, הביקורת על היעדר רגולציה והאשמות בשטחת תרבויות מקומיות? לארי טאנז, סגן נשיא לטלוויזיה גלובלית בחברה, מספר לגלובס על התוכניות של ענקית הסטרימינג.

המחבר של "הסטארט-אפ הרזה" התראיין ל"צוללת"

עשור מאז שפורסם, רב-המכר "הסטארט-אפ הרזה" עומד למבחן הזמן. המחבר אריק רייס מתראיין ל"גלובס", מחווה דעתו על בועת ההייטק הנוכחית ומחלק עצות ליזמים מתחילים. האזינו לפרק בפודקאסט "הצוללת".

מה מיוחד בתרבות המדע הישראלית?

איך נולד מחקר מאירוע "על האש", ומה עושים פוסט-דוקטורנטים ישראלים בהרווארד כדי להשיג יתרון על חבריהם? פרופ' גד יאיר, שחוקר את תרבות המדע הישראלית, מסביר מה מבחין אותה מתרבויות מדע אחרות. מבולגנים? חסרי היררכיה? לא כולם מסכימים שהמדענים הישראלים שונים מאחרים.

החיסון של המכון הביולוגי גורם למהומה

החיסון של המכון הביולוגי בנס ציונה מוסחר ללא מכרז ל-NRX, חברה אמריקאית עם פעילות בישראל ותעשיית הביומד הישראלית כמרקחה.

הנפקות בוול סטריט

בשליש הראשון של השנה גייסו חברות ספאק כמעט 100 מיליארד דולר. זה המון כסף שרק מחפש חברות להתמזג איתן. התוצאה היא לפעמים שווי מנופח ומחיקות כבדות של המניה כמו שקרה לכמה חברות ישראליות החודש. "אם אתה לא בשל להנפקה רגילה - אל תעשה קיצורי דרך," אומר אסף אייזנשטיין נשיא ומייסד-שותף בלושה שסירב להצעה מיזוג מצד חברה שכזאת.

האם כבר עברנו את השיא בטרנד ההנפקות? עם תחילת הרבעון השלישי נדרשו חברות טכנולוגיה ישראליות, כגון אאוטבריין, לעדכן את השווי שלהן ולהוריד את השווי אל פני המציאות. לא מדובר רק בחברות בתחום טכנולוגיות הפרסום, גם חברות תוכנה ארגונית כשירות (SaaS) קלאסיות, כמו קלטורה, הסתפקו בשווי נמוך משביקשו. מאז ההנפקה ירדה מניית קלטורה ב-2%, ומניית אאוטבריין ירדה בכחצי אחוז.

ולא רק המנפיקות הטריות, גם אלה שבחרו לצאת להנפקה במסגרת מיזוג עם חברת SPAC - איירון סורס, טאבולה ופיוניר - זכו לצניחה במחיר המניה. האם הן זכו לתמחור נדיב מדי?

השבוע ב"וול סטריט ג'ורנל"

בחברת Swimply, המכונה גם "Airbnb לבריכות", מדווחים על עלייה בביקושים בתקופת מגפת הקורונה. גם המחיר לכימיקלים לניקוי מי בריכות עלה בהתאם.

למה פוטר פפר, הרובוט דמוי האדם של סופטבנק כמעט מכל עבודה שקיבל, ואיך זה קשור לענף בתי הלוויות?

המחסור בשבבים מגיע ליצרניות הטלפונים החכמים. משלוחי מכשירים מתעכבים והמחירים עולים, בזמן שחברות מחפשות רכיבים. זמני ההמתנה בשרשראות אספקה נכנסים כעת לאזור הסכנה.

ומי עוד חזרה יחד עם הקורונה? זום שבה לכותרות כשהיא מבצעת את הרכישה הגדולה שלה, חברת Five9, תמורת 14.7 מיליארד דולר במטרה להעמיק את החדירה לשוק הארגוני.