ועדת החוקה דחתה את ההצבעה על הכנסת 4 מדינות לרשימה האדומה. ביקורת נמתחה על האכיפה למבודדים

חברי הוועדה החליטו לדחות את ההצבעה בנושא הכנסת טורקיה, גיאורגיה, קפריסין ובריטניה לרשימת המדינות האדומות • יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב: "אם לא יהיו תשובות, הוועדה לא תצביע, וההכרעה תעבור למליאה, או שנקצר את תוקף התקנות ל-48 שעות, וניתן גם להפיל את התקנות"

ח"כ גלעד קריב / צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
ח"כ גלעד קריב / צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

משרד הבריאות ביקש להכניס ארבע מדינות לרשימת המדינות שהטיסה אליהן אסורה (אלא באישור ועדת חריגים): טורקיה, גיאורגיה, קפריסין ובריטניה אולם ועדת החוקה דחתה היום (ב') את ההצבעה בנושא. המדינות אמורות להיכנס לרשימה ה"אדומה" ביום שישי ה-30 ביולי. דיון נוסף אמור להתקיים עוד השבוע. משמעות הדחייה של ועדת החוקה היא שהמליאה יכולה לאשר את התקנות.

המדינות שנמצאות ברשימה זו הן: אוזבקיסטן, ארגנטינה, בלארוס, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו, רוסיה, ספרד וקירגיזסטן. כל החוזרים מהן מחויבים בבידוד, כאשר היציאה מישראל למדינות אלה מותנית כאמור באישור ועדת חריגים. במקביל לדחיית ההצבעה, בוועדת החוקה נשמעה ביקורת חריפה על האכיפה לחוזרים מחו"ל המחויבים בבידוד.

"האכיפה לוקה בחסר"

יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב פתח את הדיון: "חייבים להידרש גם היום לשאלת ההלימה עם האמצעי המתרחב של מספר המדינות אל מול ההתקדמות בצעדים הראויים לעיקרון המידתיות".

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה העלה סוגיה בעייתית והנוגעת לאכיפה הדלה על המחויבים בבידוד: "אין הפעלה של מלוניות, של אמצעי פיקוח טכנולוגיים, האכיפה לוקה בחסר, על רקע כל זאת, עולה השאלה אם אפשר להצדיק חוקתית את האיסור הגורף ליציאה מהארץ לשורה ארוכה של מדינות, כשלא נעשה שימוש באמצעים שפגיעתם פחותה, שאתם מחויבים לבחון לפי החוק".

לעניין זה אמר אורי בוצ'ומנסקי, יועמ"ש מנהלת האכיפה במשטרה: "יש התקדמות בנושא הפיקוח הטכנולוגי, וזה מנוהל על-ידי המשרד לביטחון הפנים".

אילנה גנס, ראש מטה שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הסבירה כי "כל המדינות ללא יוצא מן הכלל, כולל מי שאין אליהן תעבורה, מוערכות לפי אותה סקאלה, וכולם מייצרים שקלול של חלוקת המדינות, אזהרת מסע חמורה רגילה כזאת או אחרת. במדינות שהתעבורה אליהן גבוהה כמו יוון וארה"ב - המספרים הגדולים יחסית של חולים החוזרים משם משקפים את היקף התחלואה, אך לא במדינת המקור, ולכן אלו שיקולים למה חלק מהמדינות לא נמצאות. כל שבוע מבצעים הערכה כדי להתרשם מהמגמות, כולל תחלואה נכנסת, וזה מאפשר לקבל תמונת מצב על כלל המדינות מבחינת התחלואה".

גנס התייחסה לפעילותה של ועדת החריגים אליה פונים המבקשים לצאת למדינות האדומות: "אנחנו מקבלים ממנה דיווחים אמיתיים ומה היקף האישורים הניתנים. הוועדה נתנה 1,942 אישורים, על רוסיה יש הכי הרבה פניות של תקשורת". אישורים אלה התקבלו מתוך כ-6,000 פניות.

ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו): "אנחנו מופגזים בפניות של אנשים שקיבלו תשובה שלילית תוך חצי שעה מפנייתם. אבקש שתכללו רופא דובר רוסית לוועדת החריגים, שיהיה מוסמך לבחון את המקרה. למה לא לקבוע ברירת מחדל שניתן יהיה לבקר אב או אם מעל גיל 80? רוסיה היא מדינה ענקית, יש הבדלים של 8,000 ק"מ בתוכה. צריך לבדוק האם אפשר לחלק מדינות גדולות לאזורים כדי להתייחס לכל אזור בנפרד, ולא להתייחס לרוסיה כמקשה אחת כי היא גדולה מאוד".

"ההחלטות שמתקבלות לא מקצועיות אלא פוליטיות"

ההחלטה להכניס את טורקיה לרשימה האדומה מגיעה בתזמון שבו אלפים טסים מדי יום לנופש בטורקיה במסגרת חגיגות חג הקורבן. ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "ההחלטות שמתקבלות לא מקצועיות אלא פוליטיות. הציבור הערבי פוקד את טורקיה בחג ואין שום הסבר מקצועי ורפואי להוצאתה והשארתה של יוון, מיוון חזרו 22 מאומתים, ומטורקיה 24. מה ההבדל ביניהן? בנוסף לכך, יש 250 סטודנטים אזרחי המדינה שכבר שנה לא מורשים לצאת לרוסיה להמשך לימודיהם והאוניברסיטה כבר מאיימת עליהם.

גם ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) טען לקבלת החלטות לא עניינית: "שר החוץ של יוון הגיע לכאן ונפגש עם שר החוץ שלנו וביקש להחריג את יוון. ואיזה פלא ממשלת ישראל נענתה לבקשתו, כשהממשלה משאירה את גאורגיה, טורקיה ונפגעים רק התיירים לטורקיה ש-95% מהם ערבים. מה שטוב ליוון טוב גם לתיירים לטורקיה. האזרחים נפגעים בגלל שיקולים מדיניים פוליטיים".

ענת סרגוסטי מארגון העיתונאים ביקשה להחריג עיתונאים מהצורך לבקש אישור לנסיעה לאחת מהמדינות האסורות.

היו"ר ח"כ קריב סיכם, "בשבוע האחרון על-פי משרד הבריאות נכנסו בשערי נתב"ג ממדינות אסורות לנסיעה 400 חולים מאומתים. אבקש תשובה אם הם נסעו בתחבורה ציבורית, אם ביקרו אותם בבידוד, האם היו הפרות? למה למנוע מאנשים לנסוע למדינות אסורות כשהם לא מטופלים כשהם חוזרים. לי אין ספק שהאחוז הנמוך של האישורים בוועדת החריגים קשור גם בכך שאנחנו לא סומכים על מה יקרה כשיחזרו. יכונס דיון נוסף עוד לפני יום שישי. אנחנו רוצים תשובות ברורות מה קרה מאז שהעלינו את השאלות לגבי אכיפה בנתב"ג והבידודים, איפה עומד הצימוד האלקטרוני".

"אני לא מוכן להצביע על תקנות מס' 7 (הרחבה לעוד 4 מדינות) עד שתביאו תשובות", הוסיף קריב. "אבקש התייחסות לנושא העיתונאים ואני רוצה פירוט מלא והתייחסות לכל הצעדים החלופיים. אצפה לשמוע ממנהלת האכיפה על אכיפת הבידודים והתחבורה הציבורית. אני רוצה תשובה לפרוטוקול של מנהלת האכיפה האם הם מוותרים על אכיפת החזרה בתחבורה ציבורית הביתה. משהועלו טענות לגבי טורקיה ורוסיה אבקש שיובאו הנתונים בעניינן. אם לא יהיו תשובות, הוועדה לא תצביע, וההכרעה תעבור למליאה, או שנקצר את תוקף התקנות ל-48 שעות, וניתן גם להפיל את התקנות".

צרו איתנו קשר *5988