השבוע שבמפלגות החרדיות מעדיפים לשכוח, והפליק-פלאק של ליברמן

בזמן שבקואליציה-אופוזיציה ממשיכים להתקוטט, להמשך שיתוק הכנסת נלווה כעת מחיר נוסף: ועדת האתיקה לא קמה ולא ניתן לייצר הסכמי ניגוד עניינים לראשי ועדות הנדרשים לכך. כדי להקים את הוועדה נדרשת הקואליציה לשלוח שני חברי כנסת מטעמה וכך גם האופוזיציה, אולם מרכז האופוזיציה, ח"כ יריב לוין, מסרב לשלוח נציגים מטעמו, בשם המאבק המתמשך על הקמת ועדות הכנסת והרוב הלא הוגן שנכסה לעצמה הקואליציה בוועדת כספים, שאינו מייצג את יחסי הכוחות בכנסת.

אלחרומי כמשל

התוצאה היא לא רק שהוועדה אינה יכולה לדון בענייני חברי הכנסת. חמור מכך: בראש ועדות אחרות שכבר הוקמו יכהנו חברי כנסת המצויים בניגוד עניינים עם נושאים בתחומי אחריותם.

השבוע שלח ח"כ אופיר סופר (הציונות הדתית) מכתב ליועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, שבו הצביע על ניגוד העניינים שבו מצוי לכאורה ח"כ סעיד אלחרומי שצפוי לעמוד בראש ועדת הפנים. זאת, ברקע דיווחו של העיתונאי קלמן ליבסקינד במעריב, שלפיו קיים אלחרומי קשרים עם שר הכלכלה לשעבר עמיר פרץ במטרה למנוע פינוי קרובי משפחתו משטח במועצה המקומית שגב שלום.

סופר דרש מהיועמ"שית לכנסת להורות לאלחרומי לחדול מכל פעילות הנוגעת לבני משפחתו, ואף לא לעסוק בנושאי ההתיישבות הבדואית בנגב, הנמצאים בתחומי אחריותו כיו"ר ועדת הפנים. עם זאת, אפיק ענתה לו בתגובה כי הנושאים אותם העלה נמצאים בתחומי אחריותה של ועדת האתיקה, וכי "לא ניתן יהיה להביא אותם בפניה לאחר שתוקם". בפועל קיים הייעוץ המשפטי של הכנסת שיחה וולונטרית חסרת תוקף חוקי עם אלחרומי, שבה התבקש שלא לעסוק בתחומי ההתיישבות הבדואית בנגב הנוגעים לבני משפחתו. אולם כדי לייצר הסכם בעל תוקף נדרש להקים את הוועדה שהאופוזיציה, כאמור, מונעת כעת את הקמתה.

באופן דומה, גם יו"ר ועדת הבריאות לעתיד, ח"כ עידית סילמן, תוכל לעסוק בנושאים בהם קיים חשש לניגוד עניינים מצדה במערכת הבריאות שבה עבדה פעם בתפקיד בכיר, כל עוד לא ינוסח עבורה הסכם ניגוד עניינים כמתבקש על ידי ועדת האתיקה. על רקע זה, בעלה, שכיהן כמנהל מחלקת מגזרים בקופת חולים מאוחדת, התפטר מתפקידו לפני כחודש.

כך נוצר מצב אבסורדי שדווקא בכנסת שבה רמת האמון בין חברי הכנסת ובפרט בין האופוזיציה לקואליציה נמצא בשפל - יידרשו נבחרי הציבור להסתמך על "נכונות" מצדם של ראשי ועדות שלא לדון בנושאים בהם עלול לעלות חשש לניגוד עניינים וללא הסכם שיתקף את היכולת שלהם לעמוד באותו רצון טוב מצדם.

איך שגלגל מסתובב

על שולחן יו"ר ועדת הכספים, אלכס קושניר, הונח השבוע מסמך בחתימתו של שר האוצר אביגדור ליברמן בנוגע לתקנות המאריכות את תוקף הפטור ממע"מ על דלקים הניתנים לרצועת עזה. ביום שני יתקיים הדיון שבסופו, ניתן להניח, תאושר מחדש הוראת השעה הנדרשת לצורך סיוע לאוכלוסייה מחד והרגעת המצב הביטחוני מאידך - כך לפי גורמים בצה"ל שהשתתפו בדיונים קודמים בנושא בוועדה. בעבר היו אלה אנשי ישראל ביתנו שהתנגדו בתוקף לחידוש אותה הוראת שעה, וכעת הגלגל הסתובב. ליברמן הוא שחתום על ההצעה והיו"ר מטעמו בוועדת הכספים יידרש לאשר אותה.

כך, בדיון שהתקיים ב-2019 התייחס ח"כ עודד פורר לכך שהדלק עובר כרגיל וארגוני הטרור יורים על ישראל. "הדלק הזה לא קונה שקט למערכת הביטחון. זו עובדה. מבחינת החמאס המציאות ממשיכה, הם יעשו מה שהם רוצים ואנחנו נעביר להם. המחרטות של חמאס יוכלו לעבוד כעת 14 שעות ביממה כדי לייצר רקטות".

יתרה מכך, כשליברמן התפטר מתפקידו כשר ביטחון הוא טען כי בין הסיבות שהובילו אותו להחלטה היו חילוקי הדעות עם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו בנושא העברת הדלקים ומזוודות הדולרים מקטאר לשטח הרצועה.

כך נשמע ליברמן אז: "אנחנו מעבירים בכנסת חוק קיזוז כספי טרור ומאפשרים העברת כסף מזומן לעזה.. זה לא סוד שהיו ביני לבין ראש הממשלה חילוקי דעות בחודשים האחרונים, לדוגמה בדלק הקטארי. נאלצתי לאפשר הכנסת דלק קטארי רק לאחר הודעת רה"מ. אותו דבר חאן אל אחמר".

אז יש שינוי? ובכן, לא ממש. כפי שאמר אז ליברמן "אותו דבר חאן אל אחמר", ששר החוץ יאיר לפיד דוחה את פינויו גם בימים אלו. בשורה התחתונה ליברמן ושותפיו לניהול הממשלה מגלים בחודש וחצי האחרון ש"דברים שרואים משם לא רואים מכאן", או גרוע מכך - הם ידעו כל העת שזו המדיניות המתבקשת ובכל זאת מתחו עליה ביקורת לצרכים פוליטיים. ברגע שהתיישבו על כיסא מקבל ההחלטות פעלו בדיוק, אבל בדיוק, אותו הדבר.

החרדים מאבדים אחיזה

בשקט בשקט עבר השבוע במליאה בקריאה שנייה ושלישית חוק הדיינים. אחרי שנפל בשל טעות טכנית, בקואליציה חוקקו אותו שוב במהירות, ובוועדה למינוי דיינים נשבר הרוב החרדי ששלט בה. הזזת החרדים אל שורות האופוזיציה הובילה לניצחון ראשון של הקואליציה מבחינת שינוי מדיניות של ממש, ולא רק בהצהרות. מי ששואף לשינוי בבתי הדין הרבניים יכול למצוא את נקודת ההתחלה בחוק שיאפשר מינוי של מספר רב יותר של דיינים מהציונות הדתית.

מעתה, בוועדה שתקום יהיו 13 חברים: שני הרבנים הראשיים לישראל ושני דיינים של בית הדין הרבני הגדול; לממשלה יהיו שלושה נציגים בוועדה, במקום שניים כיום - שר המשפטים, השר לשירותי דת ושר נוסף; שני חברי כנסת מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה; שני עורכי דין; שתי טוענות רבניות (במקום טוענת רבנית אחת כיום), שייבחרו האחת על ידי שר המשפטים והשנייה על ידי השר לשירותי דת.

את התיקון לחוק הוביל יו"ר ועדת חוקה ח"כ גלעד קריב במהלך הדיונים בחוק בוועדה, בצעד שהביא את החרדים לאבד את הנכס הראשון שלהם מאז עברו לאופוזיציה. באופן חריג החוג קוצב פרסונלית את אורך כהונתה של הטוענת הרבנית רחל דותן בוועדה, שמונתה על ידי דרעי לשלוש שנים ותוחלף בתוך שנה על ידי השר לשירותי דת מתן כהנא.

כך נוצר מצב ששישה חברים - בהם שתי טוענות רבניות, שלושה שרים וח"כ - הם בשליטת הקואליציה, לעומת שני הרבנים ושני הדיינים שיהפכו למיעוט בוועדה. ראשי המפלגות החרדיות שטענו לסיעתא דשמיא כאשר החוק נפל לראשונה במליאה, נאלמו דום השבוע לאחר שחקיקתו הושלמה וההבנה שאחיזתם במוקדי הכוח מתרופפת.