לנחות על הירח? למה באוצר כלל לא מתכוננים לתרחיש של סגר בחגים

"הדיון על מה נעשה אם יהיה סגר כללי זה כמו לדון בשאלה מה יקרה אם ננחת על הירח" אמר היום (ה') מנכ"ל האוצר רם בלינקוב בשיחה עם כתבים כלכליים. המסר שביקש מנכ"ל האוצר להעביר הוא מסר של הרגעה. סגר לא נמצא על הפרק. בראיון לגלי צה"ל בלינקוב הסביר שעצם ההתדיינות הפומבית בתקשורת בשאלה האם יוטל או לו יוטל סגר - גורמת נזק, משום שהיא משפיעה על החלטות שאמורות להתקבל משיקולים כלכליים טהורים. אנשים מבטלים הזמנות בבתי מלון בחגים, משום שהם מעריכים שיהיה סגר ונערכים לכך, בתי המלון מבטלים הזמנות מהספקים ולא מגייסים עובדים חדשים - וזו רק דוגמה אחת להאטה כלכלית שמתחילה מספקולציות מיותרות.

הבעיה הראשונה היא שלצד המסר המרגיע שבלינקוב מבקש לשדר, הציבור מקבל מסרים הרבה פחות מרגיעים מגורמי המקצוע במשרד הבריאות - והניסיון (וגם אמירותיו של שר האוצר אביגדור ליברמן ש"המומחים יחליטו") מראה שדעתם היא זו שתקבע בסופו של דבר. חוסר התיאום הזה בין המסרים מביא לכרסום באמון של הציבור בכך שהממשלה פועלת בצורה מתואמת - ובסופו של דבר רק מגביר את החשש והדאגה.

הבעיה השניה שהצהרות כמו אלה של בלינקוב מעידות לכאורה על כך שבאוצר לא נערכים לאפשרות של סגר. בלינקוב מזהיר ובצדק מפני אמירות חסרות אחריות - אך מצד שני גם באי היערכות לאפשרות של סגר קרוב יש מידה של חוסר אחריות.

בלינקוב לא התייחס לכך מפורשות וייתכן שבאחד החדרים באוצר מכינים ברגעים אלה תוכניות, אבל כשהמנכ"ל משווה, תרחיש של סגר כללי לתרחיש של נחיתה על הירח, חזקה עליו שהוא אינו לוחץ במקביל על הדרג המקצועי במשרדו להיערך בכל המרץ לאפשרות שתרחיש כזה אכן יתממש. הרי אם יתברר עכשיו שיש הכנות כאלה במשרד האוצר - זה עלול להעמיד את המנכ"ל באור לא מחמיא.

למה זה חשוב להיערך עכשיו לסגר? כי הניסיון מסגרים קודמים מראה שיש חשיבות קריטית לתפקיד שימלא האוצר בדיון - שכולנו מקווים שלא יתקיים - שבו יוחלט על על תנאי הסגר. ההחלטות שהתקבלו בלחץ בכירי מערכת הבריאות בסגר הראשון היו הרסניות למשק. רק מאמצי שכנוע של הרגע האחרון של האוצר בתוספת כמה טריקים ושטיקים (במובן החיובי) הצליחו לצמצם במשהו את הנזק. לכן, אם באמת רוצים להרגיע את הציבור חשוב שיידע שלאוצר יש תכניות מוסדרות לאפשרות שמה שקרה כבר שלוש פעמים בשנה וחצי האחרונות - יקרה בפעם הרביעית.

והערה בנימה אופטימית לסיום. ייתכן שכל החששות מהסגר וההחלטות שיתקבלו (כמו גם הניסיונות להרגיע אותם) הם קצת מופרזים. ניתוח הנזק הכלכלי שגרמו הסגרים למשק מציג קו ירידה ברור ועקבי: להערכת בנק ישראל הסגר הראשון גילח מהתוצר של המשק 5.4 מיליארד שקל בשבוע, הסגר השני צמצם את התוצר בקצב שובעי ממוצע של 3.2 מיליארד שקלים והסגר השלישי הוריד רק 2.5 מיליארד שקל לשבוע. הסיבות לכך הן שתיים: העסקים מסתגלים לסגר ורמת הציות של הציבור להגבלות הולכת ופוחתת. אז אולי המסר המרגיע של האוצר צריך להיות שגם אם יהיה סגר, הוא לא יהיה נורא כל-כך.