ננוקס רכשה את זברה - ומשקיעי שתי החברות לא מרוצים

חברת ההדמיה ננוקס הודיעה אתמול כי תרכוש את חברת פענוח תמונות ההדמיה זברה מדיקל, ב-200 מיליון דולר במניות, מהם 100 מיליון דולר מיידית והיתר באבני דרך. בסביבת זברה סיכמו את הרכישה כאכזבה מסוימת. בתחילת דרכה של החברה, שהייתה חלוצה בשימוש בביג-דאטה בבריאות דיגיטלית, קיוו שהיא תגיע לשוויים גבוהים בהרבה, ואפילו המילה "יוניקורן" (שווי של מיליארד דולר לפחות) נאמרה בהקשרה.

גם משקיעי ננוקס לא התלהבו; מניית ננוקס  ירדה בסיום המסחר בוול סטריט 13.4%, למחיר המגלם לחברה שווי של 1.2 מיליארד דולר. ייתכן שהמשקיעים מוטרדים מן הדילול הכרוך בהנפקת המניות הדרושה למימון העסקה, וייתכן שהם רואים בשיתופי הפעולה וברכישות האחרונות סימן לכך שננוקס לא ממוקדת מספיק בטכנולוגיה שלה. עם זאת, בהחלט ניתן לראות סינרגיה בין המוצרים של שתי החברות, ובעצם שלוש - שכן ננוקס רכשה השבוע גם את חברת שירותי הרדיולוגיה USRAD.

את ננוקס ייצגו בעסקה עוה"ד איאן רוסטובסקי ועידו חזן ממשרד עמית פולק מטלון ושות'.

ננוקס מציעה מכשירי הדמיה במחיר זול ובנגישות גבוהה, אך מבול של תמונות הדמיה מכל העולם דורש גם פענוח, וקיים מחסור במפענחים בני אנוש. באמצעות העסקאות האמורות, ננוקס משתלטת על שרשרת הערך של הרדיולוגיה. היא יכולה להציע פענוח ממוחשב זול של זברה, או שירותים של רדיולוגים אנושיים מרשת USRAD, או אף שילוב בין שניהם.

"לפחות סריקה אחת לכל אדם בעולם בשנה", היא סיסמת החזון של ננוקס, ויכלה באותה מידה להיות גם החזון של זברה. ננוקס העריכה בשיחת הוועידה שלה כי תוכל לדרוש עד 14 דולר לסריקה, אך עד 40 דולר אם תספק גם את הפענוח.

לננוקס 193 מיליון דולר בקופה, והיא זקוקה לסכום זה כדי להיכנס לשלב המכירות של המוצר, בעיקר בהתחשב במודל העסקי המתוכנן שלה: ייצור והצבה של אלפי מכשירי רנטגן דיגיטליים - 1,000 במהלך 2022, ועד 15 אלף עד 2024 - ורק אחר כך גבייה הדרגתית של תשלום עבור השימוש.

לדברי ננוקס, היא כבר חתמה על הסכמים להצבה של אלפי מכשירים בניגריה, בארה"ב, בווייטנאם ובקוריאה, וכבר החלה לייצר את היחידות הללו בפס הייצור שלה. חלק מהתהליך מבוצע בישראל וחלקו במדינות שונות בעולם. ננוקס מקווה כי תקבל אישור FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) לשיווק המוצר במהלך החודשים הקרובים, אם כי בימים אלה קשה לקבל אישורים מהמינהל עבור מוצרים המיוצרים במפעלים מחוץ לארה"ב, בשל הגבלות התנועה שגוזרת הקורונה.

  

השורטיסטים פקפקו ביכולות של המוצר

בעבר הותקפה ננוקס על-ידי שורטיסטים אשר פקפקו ביכולתו של המוצר של החברה לעבוד, וברצינות החוזים שעליהם חתמה החברה. אישור ה-FDA לגרסת הביניים של המוצר הוא תחילת ההוכחה שהמוצר אכן יכול לקיים את הבטחותיו. כניסתן כעת של זברה ו-USRAD לתוך ננוקס נותנות לכך תמיכה נוספת, שכן שתי החברות מבינות את התחום, וכנראה לא היו מתמזגות לחברה שהן מעריכות כי תתגלה בקרוב כבועה.

עם זאת, לזברה יש גם אינטרסים נוספים לחתור לעסקה, טובה יותר או פחות. החברה לא הצליחה להצמיח באופן מספק את ההכנסות שלה מתחום פענוח הסריקות בבתי החולים. היא ביקשה להשתמש בפענוח אוטומטי של סריקות כדי לתעדף את החולים בתורים לרופאים, עוד לפני שעין אנושית ראתה אותם או את הסריקות שלהם.

זברה הצליחה להתברג לכמה מרשתות בתי החולים הגדולות בעולם, ואפילו ליצור שיתוף פעולה עם גוגל, אולם בראיון לגלובס לאחרונה, הסביר המנכ"ל זוהר אלחנני כי התברר שאין כל כך הרבה חולים ש"נופלים בין הכיסאות", ובית החולים לא מוכן לשלם עבור המידע הזה מספיק כדי להצדיק את החלומות של החברה.

לכן הפנתה זברה את מאמציה לשוק אחר: פענוח אופורטוניסטי של סריקות שכבר בוצעו, כדי לאפשר גילוי מוקדם של מחלות שהנסרק כלל לא ידע שהוא צריך להיבדק לגביהן. ייתכן שבשוק הזה החברה הייתה עושה חיל גם באופן עצמאי, אבל למשקיעים בחברת בריאות דיגיטלית, שמצפים לתוצאות מהירות, קשה לחכות.

זברה תמשיך להתנהל כיחידה עצמאית

בעקבות הרכישה, תמשיך הנהלת זברה להוביל את החברה כיחידה עצמאית בתוך ננוקס, ותחת המותג ננוקס. המייסד והמנכ"ל רן פוליאקין יעזוב את תפקידו, ואת מקומו יתפוס ארז מלצר, עד לאחרונה יו"ר בית החולים הדסה, ובעברו מנכ"ל בחברות מובילות כמו גדות כימיה ואפריקה ישראל.

בדרך כלל, בשלב זה של הפעילות בחברות מסוגה של ננוקס, הן נוהגות לגייס מנכ"ל שיש לו ניסיון בשיווק מכשור רפואי בארה"ב, אולם לא תמיד השידוכים הללו מצליחים. יהיה מעניין לראות אם מלצר יכול לנצח את הסטטיסטיקה ולהוביל חברת מכשור רפואי במה שהוא בדרך כלל השלב הקשה בחייה, כשהוא אינו הטייפ-קאסט של התפקיד.

 רן פוליאקין, מנכ''ל ננוקס / צילום: איל יצהר

השווי הגבוה של ננוקס בנאסד"ק, והמזומן הרב בקופתה, עשויים לעזור לו לגייס סמנכ"ל מכירות מוביל שיחזק את החברה בתחום זה, משימה שהיא בדרך כלל מאתגרת מאוד עבור חברות מכשור רפואי ישראליות בתחילת שלב המכירות.

ננוקס הונפקה ב-2020 לפי שווי של כ-800 מיליון דולר - גבוה מאוד יחסית לשלב הפעילות של החברה, וההנפקה הגדולה ביותר עד היום של חברת ביומד ישראלית צעירה. להנפקה הייתה שותפה ואף הובילה אותה חברת A-Labs, המנוהלת על-ידי בכירים לשעבר בחברת הטכנולוגיה אמבלייז.