במשרד החינוך הימרו על בדיקות סרולוגיות. האם הן יאפשרו את פתיחת שנת הלימודים?

הפיילוט לסקר הסרולוגי של משרד הבריאות ומפקדת אלון, שמטרתו למפות את מספר הילדים המחלימים מקורונה, החל ביום שני. הפיילוט נפתח בערים החרדיות אלעד, מודיעין עלית וקריית יערים. בינתיים הסתבר, כי 20% מהילדים בגילאי 3-12 שניגשו לבדיקה הם חיוביים - כלומר נחשפו לקורונה בעבר ברמה המספיקה לפתח נוגדנים. מדובר בילדים שלא אומתו בעבר כחולים, אחרת כבר היו מוגדרים רשמית כמחלימים ולא היה להם צורך בבדיקה.

 שרת החינוך ד''ר יפעת שאשא ביטון / צילום: רמי זרנגר

הסקר החל בערים חרדיות משום שהן כבר חוזרות ללימודים בימים אלה. "אבל אם הפיילוט יצליח, נתרחב לכל הערים בארץ", אומר ניר נובק, שותף בחברת טרגט מרקט אשר מבצעת בפועל את הסקר תוך שיתוף פעולה עם בית החולים שיבא. כרגע נראה שהסקר מצליח מעל למצופה. הביקושים לבדיקות גבוהים מאוד ונובק מספר כי המשפחות מציפות את העמדות וכרגע נראה כי הביקור באלעד, למשל, יארך אפילו כמה שבועות. כמו כן התוצאה, 20%, היא גבוהה מספיק כדי להצדיק את המאמץ. מיליוני שקלים שיושקעו בבדיקות הסרולוגיות, על חשבון משרד החינוך, צפויים להיחסך מתוך בדיקות הסקר והבדיקות המהירות למניעת בידוד.

שתי טיפות דם מהאצבע ותשובה ברבע שעה

לדברי נובק, "הסקר הוא חלק מיוזמה של בית החולים ספרא לילדים בקמפוס שיבא, יחד עם פרופ' יצחק קרייס, מנכ"ל ופרופ' גילי רגב, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים, שמובילה את מחקרי הסרולוגיה בשיבא. התוכנית אומצה על ידי משרדי הבריאות והחינוך.

 שר הבריאות ניצן הורביץ / צילום: אורון בן חקון

"המטרה היא לשלוח כמה שפחות ילדים לבידוד בשנת הלימודים הקרובה. התוכנית כוללת שלושה חלקים. הראשון - לפטור מבידוד כל מי שמוגדר כמחלים. השני - לבצע בדיקות PCR אחת לשבוע בבתי ספר בערים אדומות וכתומות, כדי לתפוס התפרצויות בתחילתן. השלישי - אם ילד מתגלה כמאומת, שאר הילדים, מחלימים ולא מחלימים, יוכלו להמשיך ללמוד, תוך ביצוע של בדיקה מהירה יומית במשך שבעה ימים. אבל, ככל שנגלה ילדים מחלימים רבים יותר, כך יחסכו בדיקות ה-PCR והבדיקות המהירות עבור ילדים אלה, וזה יוזיל את העלות של כל התוכנית, ויחסוך לילדים המחלימים בדיקות רבות".

איך מתבצע הסקר בפועל?"
הסקר מתחיל בכך שמפקדת אלון בראשון תת אלוף רלי מרגלית, ששייכת למשרד הבריאות, יוצרת קשר עם הרשויות המקומיות ודואגת שהן יידעו את הציבור היכן אנחנו נמצאים. אנחנו פורשים את הציוד במקום כמו מגרש כדורסל או מתנ"ס, ומתחילים לדגום. הבדיקה מבוצעת באמצעות נטילת שתי טיפות דם מן האצבע, כמו בדיקת סוכר אצל חולי סוכרת. אחרי רבע שעה, התוצאה מתקבלת אצלנו, משודרת למשרד הבריאות ובמקביל הנבדק מקבל אותה במייל, כבר עם התו הירוק בפנים במקרה שהוא זכאי לו".

מה התגובה של נבדקים שקיבלו תוצאה חיובית?
"הם שמחים. כמו לזכות בהגרלה".

סימן השאלה הגדול: האם הערים מייצגות? 

שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון תשמח כנראה לגלות כי חלק גדול מן הילדים כבר נדבקו, ולאפשר להם להמשיך ללמוד כרגיל גם במקרה של חשיפה לחולה מאומת. כך, ניתן יהיה לעמוד בהבטחות של המשכיות שנת הלימודים גם תוך כדי המגפה, ואולי לא יהיה טעם להשבית את מערכת החינוך אפילו תוך כדי סגר.

אלא שסימן שאלה משמעותי הוא האם הערים שנבחרו לפיילוט, אכן מייצגות את התחלואה בכלל המדינה. המגזר החרדי נפגע יותר מן המגזר החילוני בגלי הקורונה הראשון והשני, ובמידה רבה גם בשלישי. "זה נכון שאולי התחלנו את הסקר בערים שבהם אנחנו צופים לראות מחלימים רבים במיוחד, אבל בינתיים בעודנו מדברים, ילדים נוספים מכל המגזרים נחשפים לקורונה, ולכן אנחנו לא מצפים למצוא הבדלים מאוד משמעותיים. אנחנו מעריכים כי 20% יהיה הממוצע", אומר נובק.

הסתייגות נוספת היא לגבי הבדיקות הסרולוגיות עצמן. ידוע כי מחלימים מוגנים יחסית מתחלואה, אולם לא ברור מאיזה רף של נוגדנים מתקבלת הגנה, האם ההגנה עומדת גם בחשיפה לכמויות גדולות של וירוס, ולכמה זמן ההגנה הזו מספיקה. בינתיים התו הירוק ניתן למחלימים למשך חצי שנה.

לא נראה שנערכים לתרחישים פחות חיוביים

אם יסתבר כי הערים שנבחרו לפיילוט ונדגמו עד כה אינן מייצגות את המדינה וביישובים אחרים מספר המחלימים נמוך, יהיה קשה יותר להוציא לפועל את התוכנית להשאיר את מערכת החינוך פתוחה. במקרה כזה נשאלת השאלה, האם משרד החינוך מתכונן אקטיבית למצב של בידודים רבים וכן לתרחיש של השבתת מערכת החינוך במקרה של סגר. כרגע משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות רואים בסגר תרחיש קיצוני אבל לא בלתי אפשרי לספטמבר או אוקטובר.  

משרד החינוך מסר בעבר כי בכוונתו להחריג את מערכת החינוך מסגר, אולם במקרה כזה, ברור כי הסגר יהיה משמעותית פחות אפקטיבי, עד כדי כלל לא אפקטיבי, ולכן קשה לראות את משרד הבריאות ואת ראש הממשלה מסכימים לכך. אלא שבעוד המשרדים סומכים על תוכנית ספרא, לא נראה שהם נערכים לתרחישים פחות חיוביים.

עדיין לא ברור גם מה יהיה מעמדו של המורה שאיננו מחלים (מחוסן או לא מחוסן) בכיתה שממשיכה לפעול למרות שנמצאו בה מאומתים. 

הורים חוששים מיצירת "מעמדות" בקרב הילדים

במצב של המשך פעילות מערכת החינוך גם בסגר, החשש של חלק מן ההורים הוא מהיווצרות של שני "מעמדות" בקרב הילדים בשל תוצאות הסקר. כבר היום ישנה בעיה כזו בקבוצת הגיל שיכולה לקבל חיסון, כאשר חלק מן הנוער מחוסנים, חלק מחלימים, וחלקם הם בחזקת בלתי ידועים, וחייבים בכל המגבלות.

ברגע שמצטברת כמות גדולה של מחוסנים ומחלימים בכיתה, ניתן להמשיך את הלימודים גם במקרה של חשיפה. אלא שאז ילדים שאינם מחלימים או מחוסנים, חייבים לבחור בין בידוד לבין בדיקה יומיומית שתאפשר להם להמשיך להשתתף. גם בפעילויות הדורשות תו ירוק, מחלימים ומחוסנים פטורים מבדיקות, ואילו ילדים שלא חוסנו חייבים לעבור בדיקות תדירות כדי להשתתף, ואפילו אם הילדים מוכנים, לא כל ההורים מסכימים לכך.

אבל אם בשכבת בני הנוער הברירות הן עדיין סבירות, ונער או נערה יכולים לבחור בין חיסון, בדיקות או בידוד, הרי שבשכבה הצעירה העניינים מסובכים יותר. בכיתה שיש בה 20%-30% מחלימים, ניתן להפעיל את הכיתה ולטעון שישנו רצף לימודים. אך הילדים הצעירים אינם יכולים להתחסן, קשה יותר להשאיר אותם בבית, ונותרה להם בעיקר האופציה של הבדיקות היומיומיות.

האם מערכת החינוך תוכל לפעול בסגר?

במקרה של סגר, לא בטוח שיהיה תקציב לספק בדיקות יומיומיות לכלל מערכת החינוך כדי להשאיר אותה פתוחה, ולכן בתרחיש כזה הברירה תהיה בין לבטל את הלימודים עבור כולם כולל המחלימים, לבין להמשיך את הלימודים תוך סיכון הילדים שטרם חלו, כאשר ההערכה היא שמתוך אלפי ילדים חולים, יהיו גם מאושפזים וחולים קשה. ילדים עם מחלה קלה, עלולים גם להמשיך להפיץ את המגפה, באופן שעלול למעשה לייתר את הסגר. אפשרות אחרת היא הפרדה בין התלמידים - מי לכיתה ומי לזום.

ישנו חשש כי במקרה כזה יופעל לחץ על ילדים שטרם חלו להידבק ולחלות. על פניו - פתרון מושלם לבעיה, כך יהפכו כולם למחלימים. אבל יש כמה הסתייגויות. האחת - הילדים ידביקו מבוגרים ומערכת הבריאות תקרוס, אותו תרחיש שכל המאמצים סביב הקורונה נעשים כדי להימנע ממנו.

השנייה - התחלואה הקשה שיכולה להצטבר גם אצל ילדים לכמה עשרות או מאות, השלישית - תופעות ה"קורונה המתמשכת" או "לונג קוביד", אשר עדיין איננו יודעים בדיוק כמה היא עלולה להיות נפוצה בילדים. ורביעית - אין לדעת האם הווירוס הנמצא בגוף עלול להתפרץ בהמשך למחלה קשה יותר או שהנזק המלא שלו יתגלה בהמשך. יש דוגמאות לתופעות מאוחרות מפתיעות כאלה שנבעו מווירוסים אחרים, כמו חצבת, HIV, אבעבועות רוח או אפילו, במקרים נדירים, שפעת.