הנוודים החדשים: כך הפכה העבודה מהבית לעבודה מכל מקום

בסדרת הטלוויזיה "אוזרק", משפחה נורמטיבית כביכול נמלטת מהחוק לעיירה בהרי האוזרק ומתיישבת על גדות האגם. עכשיו, הלוקיישן הזה הפך יעד אטרקטיבי לנוודים הדיגיטליים של עידן הקורונה.

עמותה בארקנסו מציעה עשרת אלפים דולר ואופני הרים לעובדים שיעברו לאזור. בארה"ב, ערים קטנות החלו להתחרות ביניהן מי נותנת תמריצים גבוהים יותר שיפתו אנשים לעבור אליהן, כך שייווצר בהן מאגר של עובדים מיומנים, חברות ירצו לפתוח את משרדיהן שם והן יוכלו למלא מתחמי דיור חדשים.

הסכומים יכולים להגיע גם עד 20 אלף דולר, וזה משנה את אופי העבודה של הנוודים הדיגיטליים החדשים. כבר לא מדברים על עבודה מהבית (work from home), אלא על עבודה מכל מקום (work from anywhere).

המגמה הזאת מתאפשרת בעקבות ההכרה שלא חייבים לעבוד מהמשרד, מהעיר או אפילו מאותה מדינה כדי להיות פרודוקטיביים, והיא מחלחלת גם לעובדים ולמעסיקים בישראל. 

משנה מקום מגביר יצירתיות

"יש כמה רמות של עבודה מכל מקום", אומרת מלי אלקובי, יועצת לארגונים בתחום חוויית עובד ואיזון בין עבודה לחיים פרטיים. "הרמה הפשוטה היא לעבוד ממקום אחר במדינה ואז הארגון לא נאלץ להתמודד עם אתגרים של מסים ואשרות עבודה. ה'אקסטרים' זה עבודה ממדינה אחרת, תגור איפה שאתה רוצה ותעבוד.

"היתרונות לעובד ברורים: אני יכולה לגור קרוב למשפחה שלי אם יש לי ילדים. בארץ המרחקים יותר קצרים, אבל בחו"ל זו דרמה של ממש. אני יכולה לבחור מקום שיש בו חינוך טוב לילדים או לגור ליד האוניברסיטה שאני לומד בה, אני יכול לגור בקרבה לטבע, בסביבה עם פחות זיהום אוויר או בסביבה עם יוקר מחיה נמוך יותר. אני יכולה לחיות במדינה אחרת. יש פה פוטנציאל לאיכות חיים ואפשרות לחיות את החלום".

מדוע זה כדאי גם למעסיק? לדברי אלקובי, מחקרים מוכיחים כי שינוי סביבת העבודה מביא לפרץ של יצירתיות, אם מדובר בחוף ים או בסביבה פסטורלית או עירונית אחרת. מחקר מ-2015 שערך ניקולס בלום מצא שעובדים שהועסקו במסגרת של עבודה מכל מקום העלו את הפרודוקטיביות שלהם ב-13%. אחרי תשעה חודשים מתום המחקר, ניתנה להם אפשרות להישאר בעבודה מרוחקת או לחזור למשרד, ואלה שבחרו להישאר - הראו עלייה בפרודוקטיבית של 22%.

בחברת GitLab, המספקת פלטפורמה לפיתוח תוכנה ומעסיקה מרחוק 1,300 עובדים, אומרים שההחלטה על עבודה מכל מקום תרמה לשימור העובדים בחברה. הם מאמינים שהתועלת מכך מסתכמת ב-18 אלף דולר בשנה לעובד, בזכות גידול בפרודוקטיביות וחיסכון בנדל"ן.

היתרון המיידי הוא כמובן הרחבת מנעד הטאלנטים שאפשר לגייס. יש לזה גם משמעות כלכלית, כי אפשר לגייס אנשים ממדינות שבהן השכר נמוך יותר וגם אפשרות להשיג טאלנטים.

העולם הוא אופן ספייס אחד גדול

לדברי היזם צבי פרנק, הבעלים של חברת קו פיילוט, העוסקת בתחום ה-IOT (האינטרנט של הדברים) ומעסיקה 25 עובדים בתל אביב ובניו יורק, "פעם דיברנו במונחים של מרכזי פיתוח מעבר לים, היום אנחנו מדברים על אינדיבידואלים. אנחנו מחפשים טאלנט בכל מקום בעולם. אנחנו תופרים את המשרות לאנשים ולא להפך.

"היום המסר שלנו לעובד הוא שהעולם שטוח והוא אופן ספייס אחד גדול. יש לנו מסלול שנותן בית חם לנוודים דיגיטליים: תעבוד שלושה חודשים מהמשרדים, תכיר את האנשים והטכנולוגיה ואחר כך תצא לעולם. בדצמבר נטיס אותך לכאן לשבוע כדי לפגוש את העובדים האחרים ולסכם את השנה".

איזה עובד מתאים לזה?
"זה דורש סוג מסוים של משמעת עצמית, אבל זה גם פותח אפשרויות יוצאות דופן. בקורונה למדנו לבדוק את התפוקה של האנשים ולנהל אותם מרחוק. אם העובד יושב בבית ברעננה או על החוף בהוואי אחרי סשן של גלישה, ונותן שבע או שמונה שעות עבודה - אין מבחינתי הבדל".

לדברי פרנק, לפני 15 שנה, הטכנולוגיה והאינטרנט לא היו בשלים ולא יכלו לאפשר את הגישה הזאת. "הקורונה הזיזה את הגבינה לכולם. היא המחישה לנו שהטכנולוגיה הבשילה להתרגל למצב חדש, אבל היא גם מוטטה מוסכמות ושחררה אנשים מכל מיני מגבלות, שהיו בעיקר בראש. זה לא שכל העולם עובר לעבוד מהאיים הקריביים, אבל יש אנשים שיכולים לעבוד מכל מקום.

"אנחנו צריכים את המיומנויות ואת תשומת הלב, ולא בהכרח את הנוכחות הפיזית. הרעיון שצריך לקבץ אנשים באישזהו מקום זה פאסה, למרות שאנחנו אוהבים גם להיות ביחד".

יש משמעות לגיל בבחירה לעבוד ממקום אחר?
"בדרך כלל אלה אנשים יותר צעירים שעובדים עם הלפטופ. הם היו שם תמיד, אבל הם היו חריגים. היום זה נעשה קצת יותר מיינסטרים. אני לא פוסל את האפשרות שהתופעה תתרחב גם לאנשים עם משפחות, הם ייקחו איתם את המשפחה. מה שראינו בקורונה, שאנשים אמרו בואו נשב במקום יפה או פתוח, יחלחל לעולם התעסוקה באופן יותר עמוק".

מקום שמתאים למצב הרוח שלכם היום

העבודה ממכל מקום אינה נטולת אתגרים. לדוגמה, קשה להעריך מה תהיה השפעתה על קצב התחלופה של עובדים ועל מידת המחוברות שלהם לארגון. אלקובי מעריכה שברגע שהטכנולוגיות של מציאות רבודה ישתכללו, המחוברות תשתפר.

"היכולת לקיים סיעור מוחות ולעבוד באינטראקציה אנושית נפגעת", היא אומרת. "בנוסף, זה לא מתאים לכל ארגון. לא הייתי ממליצה לאף ארגון מסורתי לעבוד מכל מקום. זה לא מתאים לארגונים שאין בהם אמון בסיסי לעובדים. מחקר שבדק את זה בתקופת הקורונה הראה שהפרודוקטיביות עלתה בארגונים עם רמת אמון גבוהה וירדה בארגונים שהיו חלשים בזה. לפני שמנהיגים מדיניות כזו צריך לטפל בהיבטים הרכים של עולם העבודה".

גיל אשכנזי, מייסד navad, פלטפורמה מבוססת מיקום שנועדה לתת לאנשים חללי עבודה בכל הארץ, ובהמשך בכל מקום אחר, חושב שהעבודה מרחוק דווקא תגביר את המחוברות של העובדים למקום העבודה. לדעתו, מערכות היחסים הן אלה שמחזיקות עובד בארגון והן דווקא יתחזקו בזכות העובדה שמקומות עבודה יאפשרו לעובדים לגוון את האתרים שמהם הם עובדים.

החברה מציעה לחברות או לפרילאנסרים מנויים לשירות שלה, שבמסגרתו הם יכולים לבחור בכל יום נתון מהיכן לעבוד. מבחינת החברה, לחוויית העבודה יש שלושה מרכיבים: סביבה מותאמת, מוד (מצב רוח) ולוקיישן. הסביבה צריכה להיות מותאמת לסוג העבודה, למשל סביבה שקטה לשיחות טלפון או לעבודת מחשב, או לחלופין לסיעור מוחות הכרוך באינטראקציה עם אנשים.

ומצב הרוח? "יש מוד של פאן: היום בא לי להתפנק וליהנות ואחר כך לעבוד על חוף הים, על חוף הכנרת, כשהרגליים שלי טובלות בים. אז יש לנו את הכוורת בכנרת, את הביץ' האב ואת כפר הנוודים בקיבוץ מורן. לחלופין, אפשר לבחור מקומות במרכזי הערים שיש להם סביבה מקצועית אבל גם מדיטציה על הגג או מכון כושר וברכה, שאליה תוכל ללכת באמצע יום העבודה".

בלוקיישן מתכוון אשכנזי לכך ש"קמתי בבוקר, הילד שלי חולה ואין לי זמן להגיע לעבודה, זה זמן מבוזבז. אני יכול לספק לו מקום שהוא יכול לנסוע או ללכת אליו 500 מטר או ק"מ".

לדברי אשכנזי, האפשרות של מנהלים לתת לעובדים חוויות כאלה היא כלי אסטרטגי, שישאיר אותם בחברה. "החופש לבחור הוא מה שיגרום לאנשים להישאר. אם הארגון מעודד דברים כאלה, אני אוהב את החוויה ואני מתחבר למנהל שיצר את החוויה הזו. כשהעובדים חוזרים מחוויית עבודה כיפית מהכוורת או מקיבוץ הנוודים, הם מדברים כאילו חזרו מחופשה".

לדבריו, המודל שהוא מציע חוסך כסף על נדל"ן ארגוני. "אחת הבעיות הגדולות ביותר בבחירת משרד היא ששוכרים מקום ביתר או בחסר. תמיד אני אקח שטח יותר גדול כי אני רוצה לצמוח. אבל אם סגרתי את החוזה לכמה שנים, באותו יום אני מבזבז כסף כי חלק מהמקומות ריקים. ואחרי שאני גדל אין לי מקום לעובדים או אני נאלץ לצופף אותם באופן שפוגע ברווחתם. החזון של חברות הוא שיהיה הום בייס קבוע לשליש עד חצי מהעובדים והשאר יוכלו לעבוד מכל מקום. זה יכול לחסוך לארגון המון כסף".

התרחקתם? אולי תספגו קיצוץ בשכר

מי שעלולות לנפץ את פנטזיית העבודה מכל מקום הן דווקא חברות טכנולוגיה גדולות כמו פייסבוק, טוויטר, לינקדאין וגוגל. שלוש הראשונות כבר הזהירו עובדים שיעברו לאזורי מחיה זולים יותר מפני קיצוץ בשכר, והשבוע פורסם שגוגל הפיצה בקרב עובדיה מחשבון מיוחד המראה לעובדים את הירידה הפוטנציאלית הצפויה בשכרם אם ימשיכו לעבוד מאזורים מרוחקים. מחשבון השכר הזה מבוסס על חלוקה למטרופולינים.

לפי צילומי מסך שהגיעו לידי סוכנות הידיעות רויטרס, נראה שעובדים שנהגו להגיע מסטמפורד למשרדי החברה במנהטן ויבקשו להמשיך לעשות זאת - שכרם יקוצץ ב-15%, לעומת עובדים שיעבדו מהבית באחד הרבעים של ניו יורק, ששכרם לא יקוצץ. צילומי המסך מראים גם קיצוצים של 5% ו-10% בשכרם של עובדים המתגוררים באזור סיאטל, בוסטון וסן פרנסיסקו. שכרם של עובדים שעברו למקומות מרוחקים יותר, כמו מסן פרנסיסקו לאגם טאהו, אזור יקר אחר בקליפורניה, עלול להיחתך ב-25%.

אשרת עבודה וביטוח בריאות: הבירוקרטיה של עבודה מכל מקום

להעסקה מכל מקום יש גם היבטים מיסויים ומשפטיים שמעסיקים ועובדים צריכים להביא בחשבון. כל מי שעובד מחו"ל, אפילו לתקופה קצרה, זקוק לאשרת עבודה. זמן השגת האשרה משתנה ממדינה למדינה ומעיסוק לעיסוק (בהייטק וברפואה, לדוגמה, קל יותר להשיג אשרה) והוא תלוי גם בשאלה אם לחברה יש עובדים נוספים המועסקים באותה מדינה. גם אם העובד "קופץ" ממדינה למדינה, על מעסיקו להשיג אשרה בכל מדינה שבה הוא עובד.

על המעסיק גם לדאוג לביטוח בריאות מקומי של העובד, גם אם הוא ברילוקיישן חלקי, כלומר, עדיין תושב ישראל. גם אם הוא מבוטח בביטוח בריאות בישראל, סל הבריאות חל רק על טיפולים בישראל.

לדברי עו"ד ורו"ח רמי אריה, מומחה למיסוי בינלאומי, תשלום המס תלוי בשאלה אם העובד נמצא ברילוקיישן חלקי או אם הוא נמצא ברילוקיישן מלא וניתק את עצמו מישראל. בכל מקרה, העובד חייב במס על הכנסותיו במדינה שבה הוא שוהה, ובמקרה של רילוקיישן חלקי, התשלום ששילם במדינה מקוזז מהמס שהוא משלם בישראל.

כללי מס מיוחדים לישראלים בחו"ל

בישראל יש כללי מס מיוחדים לעובדים ישראלים המועסקים על ידי מעסיקים ישראלים בחו"ל, שנותנים להם פטור על נסיעות מהמדינה לישראל ואליה לעובד ומשפחתו, חינוך ילדים, לינה ואש"ל.

במקרה של רילוקיישן מלא, תשלום המס נעשה במדינה שבה שוהה העובד. לפני יציאתו לחו"ל הוא יכול לבקש סימולציה מהמעסיק על המס שהוא ישלם ובהתאם לכך להגיע להסכם השכר.

האתגרים של עבודה מכל מקום

יחסים בין-אישיים: היכולת לקיים סיעור מוחות ואינטראקציות אנושיות נפגעת, ונדרשת מידת אמון גבוהה בין העובדים למנהלים

תחלופת עובדים: ההשפעות של עבודה מכל מקום על קצב התחלופה של עובדים והחיבור שלהם לארגון עדיין לא ידועות

בירוקרטיה: במעבר ממדינה למדינה, יש לדאוג לאשרת עבודה ולביטוח בריאות, וגם לוודא את חוקי המס