ישראל מהדקת קשרים עם מרוקו: שיתוף פעולה באקדמיה, בחקלאות ובפינטק

הסכמי הנורמליזציה עם מרוקו כמעט ולא יצאו אל הפועל בגלל גורם פוליטי בממשלה ב-2018 - כך גילה השבוע יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ רם בן ברק, שהיה מעורב במגעים הראשונים שהחלו לפני שלוש שנים. בתפקידיו במוסד היה בן ברק אחראי על האזור הזה של העולם, וקשריו נשמרו מאז. בקיץ 2018 לאחר שעזב את המוסד, פנה אליו גורם מרוקאי, שעמו היה בקשר, ובדק איתו אפשרות לסיוע ישראלי אל מול האמריקנים בסוגיית סהרה המערבית, הנמצאת כיום כמעט כולה בשליטת מרוקו, שכבשה אותה ב-1979 ולא קיבלה עד היום את הכרת הקהילה הבינלאומית.

המרוקאים העריכו כי קשריו הטובים של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו עם ממשלו של נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, עשויים לסייע בנושא. בן ברק הבהיר כי זה לא ייעשה ללא תמורה, לרבות חזרה לנורמליזציה עם ישראל, והמרוקאים הסכימו. בן ברק פנה לגורם פוליטי בממשלה, ולהפתעתו גילה שהעניין לא קודם, נתקע. בשלב זה נעשתה פניה ישירה לאמריקאים, שכללה פגישה עם ג’ייסון גרינבלט, השליח המיוחד של טראמפ למזרח התיכון. גרינבלט התלהב, אבל דרש בתמורה את התמיכה של מרוקו בתכנית המאה של טראמפ - התכנית הכלכלית-אסטרטגית שנועדה לפתור את הסכסוך המדיני בכלים כלכליים. המרוקאים הסכימו גם לזה, לאחר עוד פגישה בהשתתפות משרד החוץ בוושינגטון ושר החוץ המרוקאי נאסר בוריטה.

כעת, כשהאמריקאים נרתמו - והפניה הגיעה מהם, בישראל התחילו לפעול. גורמים מדיניים אמרו לגלובס כי אז סוכמו צעדי ההתקדמות, כשהוחלט שמרוקו תצטרף למהלכי הנורמליזציה, לאחר האמירויות ובחריין, ושלצד זה תשוב ותכריז על המחויבות שלה לפתרון שתי המדינות מול הפלסטינים.

פתרון שתי המדינות

אתמול, במהלך פגישה עם שר החוץ יאיר לפיד במרוקו, שב וחזר בוריטה על מחויבותם לפתרון מדיני במסיבת העיתונאים המשותפת. בן ברק, שהצטרף לביקורו של שר החוץ "כדי לסגור מעגל", כדבריו, אומר כי ההצהרה הזו היא אכן העמדה המדינית המרוקאית, אבל בפועל ברור לכל שלא תהיה התקדמות מדינית במישור הפלסטיני בממשלה הנוכחית. "הממשלה הזו לא תעשה שום דבר שימנע הסדר בעתיד או ימנע סיפוח מהממשלה הבאה שתקום", אמר בן ברק והתכוון לממשלה אחרי הבחירות הבאות, לא ממשלת החילופין של לפיד.

בן ברק נפגש אתמול עם יו"ר הפרלמנט של מרוקו, עמו סוכם על ביקור של חברי פרלמנט בכנסת בחודשים הקרובים. הוא מדגיש כי מרוקו חשובה לישראל הן מדינית בשל מעמדה בעולם הערבי, ולא פחות מכך ואף יותר - ביטחונית - בגלל מיקומה האסטרטגי בצפון מערב אפריקה, וגבולה עם אלג'יריה, בעלת הקשרים המצוינים עם חיזבאללה ואשר מחזיקה בסיסים שלו במדינה.

וגם לישראל יש מה לתת בהיבט הביטחוני לטובת מרוקו: הממסד הביטחוני המרוקאי הוא אחד מהתומכים העיקריים בהתקרבות לישראל וכפי שתואר בפתיחה - היה זה שיזם למעשה את הקשר הראשוני שהוביל לחידוש היחסים בין ירושלים לרבאט.
פרט מעניין נוסף לגבי השונות של מרוקו ממדינות ערב אחרות נוגע לעילית האקדמית במדינה, שהיא מהדוחפות העיקריות לקידום היחסים עם ישראל - הפוך מרוב מדינות ערב, שם גורמים אקדמיים הם המחרימים של ישראל. בשבועות הקרובים ייחתם הסכם שת"פ אקדמי ראשון בין האוניברסיטה העברית בירושלים לפוליטכניום - המוסד האקדמי המוביל במרוקו.

הקשר החקלאי

ביקור לפיד התמקד בחיזוק הקשר המדיני, ולידו הנחת תשתית לשיתופי הפעולה הכלכליים בעלי הפוטנציאל הרחב. בחודשים הקרובים צפוי זרם של ביקורי שרים כלכליים ישראליים במרוקו, הראשונה שבהם תהיה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי וכן משלחת של משרד האוצר שאמורה לחתום על הסכמים בעניינים פיננסיים - בנקאיים ומיסוי, שני הגורמים המעכבים העיקריים בהרחת הקשרים הכלכליים בין המדינות.

בהיבט הכלכלי, כפי שהרחבנו בגלובס השבוע, התחומים הם חקלאות מתקדמת, שימוש במים, אנרגיה מתחדשת, פינטק ועוד. ולא פחות חשוב מכך הקשר לאפריקה: למרוקו קשרים כלכליים ואינטרסים עמוקים במדינות אפריקה, והקשר דרכה ועמה אליהן הוא פוטנציאל עסקי ומסחרי חשוב. ועוד משולש מדינתי כלכלי הוא עם איחוד האמירויות, שמשקיעה מיליארדים במרוקו, השקעות שהחלו עוד טרום הסכמי אברהם והתרחבו אחריהם. בין השאר מחזיקות חברות אמירתיות קרקעות בהיקפי ענק לגידולים חקלאיים, ולגלובס נודע כי יותר מחברה ישראלית אחת כבר נכנסו לעסקאות עם חברות אלה בתחום ההשקיה וטכנולוגיות גידול מתקדמות.

דונם לי, דונם לך

אחד מעקרונות הממשלה הנוכחית - שהפער האידאולוגי בתוכה עצום - הוא שלא משנים יותר מדי לשום כיוון: לא יוצרים מציאות חדשה אלא רק דואגים לקיימת. ואיך עושים את זה? נותנים לאלה וגם לאלה. מצד אחד האמריקאים שלוחצים להקפאת בניה בהתנחלויות, ומנגד המתנחלים והימין שמי שעמדו בראש המחנה שלהם הם כעת בראשות הממשלה וכמה משריה.

בלשכותיהם של ראש הממשלה, שר החוץ ושר הביטחון עסקו במציאת הפיתרונות, שבהן היה מעורב גם שר המשפטים גדעון סער. הפתרון שהוצג לראשונה בפני הממשל האמריקאי כולל בניית 2,200 יחידות דיור בהתנחלויות ומולן אישור לבניית 1,000 יחידות דיור עבור פלסטינים בשטחי C, שם ישראל מחזיקה בסמכויות התכנון והבניה. ישראל לא אישרה תוכניות בניה לפלסטינים בשטחי C כבר שנים רבות והמהלך נועד גם לשמש כמחווה כלפי הפלסטינים וגם כאיזון להחלטה על הבניה בהתנחלויות. גורם מדיני ישראלי מדגיש כי מדובר באותן תוכניות שקידמה ממשלת נתניהו אך בסופו של דבר לא אושרו בלחץ מהימין.

שר הביטחון בני גנץ נפגש ביום שני עם ממלא מקום השגריר האמריקני מייקל רתני ועדכן אותו מבעוד מועד על הכוונה לאשר את תוכניות הבניה בהתנחלויות ולתת אישורי בניה לפלסטינים. מסר מקדים הועבר גם מלשכת ראש הממשלה.

בכיר ישראלי אמר שבישראל רצו לסיים את אישור התוכנית מוקדם ככל האפשר - לפני הפגישה של בנט עם ביידן. אישור התוכניות אחרי הפגישה עם ביידן היה עלול להתפרש בבית הלבן כפגיעה בנשיא, אמר בכיר ישראלי.