הרפורמה במערכת הפיננסית חשובה, אך הסיכוי שתיושם קטן

הצרכנים הישראליים צפויים להיות (שוב) הנפגעים המיידיים מאי שינוי מבנה הרגולציה הפיננסית

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: איל יצהר
שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: איל יצהר

תקציב 2021-2022 טרם אושר סופית, אך בשורה דרמטית שעולה ממנו כבר מעוררת עניין רב. רפורמה שמציע משרד האוצר שעשויה להיות משמעותית מאוד, היה ותאושר, תבחן את שינוי מבנה הפיקוח במערכת הפיננסית, ויתכן שאף העברתו ממודל ענפי מבוזר למודל פיקוח מאוחד הדוגל בצמצום מספר הגופים המפקחים או עד כדי איחודם לגוף רגולטורי אחד. צעד ראשון כבר סוכם במסגרת חוק ההסדרים, והוא מדבר על הקמתה של ועדה ציבורית לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי, הצפויה לפרסם את המלצותיה תוך פחות משנה.

מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל הוא מודל מבני מורכב המחולק בין שלושה גופים עיקריים - הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, והרשות לניירות ערך. המודל המבני הקיים של הפרדה מבנית ברורה ומבוזרת בין הגופים המפוקחים, הנהוג במדינות נוספות כמו סין ומקסיקו, דוגל בפיקוח בהתאם לזהות הגוף המפוקח. אולם, משנות ה-90 נזנח המודל במרבית המדינות המפותחות לאור היטשטשות התחומים בין הגופים הפיננסיים, בין היתר בשל מתן היתרים לגופים מסוימים בשוק ההון להיכנס לתחומי פעילות נוספים שבעבר היו נחלתם הבלעדית של גופים אחרים.

לצערנו, מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל אינו ענה על דרישות השוק המשתנות בישראל ובעולם. שינויים משמעותיים שהתרחשו בעולם, לרבות התפתחות של טכנולוגיות המאפשרות יצירת פעילויות פיננסיות חדשניות, משפיעים באופן מהותי על המערכת הפיננסית בישראל. התפתחויות אלה עשויות לתרום רבות להגברת התחרות במערכת הפיננסית, אולם מה שמהווה חסם לקידומן הוא דווקא מבנה הפיקוח הפיננסי הקיים כיום. גם היום, 13 שנים אחרי המשבר הפיננסי העולמי ב-2008, מספר הגופים המפקחים על השוק הפיננסי בישראל גדול יחסית למקובל בעולם, ובמיוחד לנוכח המגמה הנהוגה במדינות רבות בעולם לצמצום מס' גופי הפיקוח.

המטרה של האוצר, אם כן, ברורה: שיפור מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל, הגברת התחרות בשווקים הפיננסיים, עידוד חדשנות ופיתוח שירותים ומוצרים פיננסיים.

מחד, המצדדים ברפורמה יטענו כי השוק המוניטרי בישראל מתפתח בקצב מהיר מאוד וכי מבנה הפיקוח הפיננסי הקיים עלול להוות חסם משמעותי לקידום התחרות, ולכן בשלה השעה להקים גוף רגולטורי אחד שירכז תחתיו את הפיקוח על כל אותם גופים בשוק - גוף זה יהיה יעיל יותר ורזה. מאידך, המתנגדים לרעיון ישיבו כי מבנה מבוזר מאפשר התמחות רבה יותר בשוק ספציפי, ולכן הוא מעצים את אפקטיביות הפיקוח.

אז נכון, לכל מבנה היתרונות והחסרונות שלו, וגם אם נרצה לבצע השוואה למדינות מפותחות אחרות על הגלובוס לא נמצא מבנה ברור וחד משמעי, אלא נגלה ריבוי של פתרונות. עם זאת, המגמה הרווחת בעולם היא לצמצם את מספר הגופים המפקחים ולעבור למודלים של רגולציה הממזגים בין מספר רשויות פיקוח לכדי רשות מאוחדת אחת. אני סבורה כי מגמה זו טרם הוכיחה עצמה באופן מובהק. די להסתכל על אנגליה, שעברה למודל פיקוח מאוחד בזמן המשבר הפיננסי של 2008, כדי להבין שמצבה הפיננסי לא היה טוב יותר מזו של ארה"ב, למשל, שנשארה תחת מודל הפיקוח המבוזר.

עבור הצרכן הישראלי, השינוי במבנה הפיקוח הפיננסי הוא בבחינת בשורה של ממש, שכן במבנה הפיקוח הנוכחי קיימים לעיתים קשיי תיאום בין הרגולטורים השונים, לצד קשיים של הגופים הפיננסיים להתרחב לתחומי פעילות חדשים. ברור לכל כי הנפגעים המיידיים מקשיים אלו הם הצרכנים הישראלים, שנמנעת מהם האפשרות ליהנות משירותים חדשניים ותחרותיים. אולם, היה ותאושר רפורמה במבנה הפיקוח הפיננסי צפויה המערכת להיות יעילה יותר ולהוביל בהמשך גם להורדת יוקר המחיה, להעלאת הפריון והפחתת הנטל הרגולטורי העודף.

מדובר ברפורמה חשובה, אך הסיכוי ליישומה קטן לאור החסמים הרבים שעלולים להכשילה. ראשית, פוליטיקאים ואף פקידים בעלי עוצמה עלולים לנצל את התהליך כדי להעצים את כוחם וסמכויותיהם.

שנית, עלינו לקחת בחשבון כי מבנה פיקוח חדש, הכולל איחוד הגופים המפקחים או צמצומם, עלול ליצור אי-ודאות באשר למעמדו של כל עובד ולמסלול קידומו העתידי. גם התרבות הארגונית של הגוף המאוחד עשויה להיות שונה מזו של כל אחת מהרשויות שהרכיבו אותו. זו עשויה להיות גם הזדמנות להנהלת הגוף המאוחד החדש "להיפטר" מעובדים לא יעילים. אולם, טמונה בו גם הסכנה שיפרשו דווקא העובדים הטובים ביותר.

אז, לפני שמדברים על מפץ במערכת הפיננסית חשוב יהיה לתת את הדעת לכל אותם גורמים שעלולים להכשיל את האיחוד במבנה השוק הפיננסי המחייבים תכנון משכיל וסט של פתרונות שימנעו את אי יישומו, היה וייצא אל הפועל. ובישראל כמו בישראל, זה עלול לקחת זמן. והרבה.

הכותבת היא יועצת תקשורת ואסטרטגיה