S&P | ראיון

בין האינפלציה לגל הרביעי: האיש שאחראי על דירוג האשראי של ישראל מדבר

מקסים ריבינקוב מחברת הדירוג הבינלאומית S&P אומר בראיון לגלובס כי השפעתו של כל סגר פחותה משל קודמו, ומציין לחיובי את אמינות בנק ישראל לטובת הדירוג • לדבריו, "אנו רואים בחיוב את התקציב שהציגה הממשלה ואת תוכנית הרפורמות המלווה אותו, וסבורים שהם יאפשרו לרשויות לתכנן לטווח הבינוני והארוך ולא רק לטווח הקצר"

מקסים ריבניקוב, הממונה על דירוג החוב הריבוני של ישראל, S&P / צילום: יח''צ
מקסים ריבניקוב, הממונה על דירוג החוב הריבוני של ישראל, S&P / צילום: יח''צ

למרות משבר הקורונה ועל אף הפלונטר הפוליטי שהגיע לפתרון עם הקמת הממשלה החדשה, בסוכנות הדירוג S&P הבינלאומית, שמרו על הדירוג אשראי של ישראל לאורך התקופה. הדירוג הנוכחי של מדינת ישראל הוא ' AA-' עם תחזית יציבה, זהו דירוג גבוה בהשוואה גלובלית, אפילו בהשוואה לשווקים מערביים מפותחים.

הדירוג הגבוה מתאפשר בין היתר בשל התחסנות האוכלוסייה והתאוששות המשק, שנמשכת ביתר שאת ברבעון השני של השנה עם צמיחה של 15.4%, כפי שפרסמה היום הלמ"ס, לצד התאוששות משוק העבודה (כששיעור האבטלה הרחב ירד ל-7.6% במחצית השנייה של יולי).

יחד עם זאת, על רקע האיומים לסגר נוסף, מקסים ריבניקוב, האיש שאחראי על הדירוג של ישראל בחברת הדירוג S&P הבינלאומית, אומר בראיון לגלובס כי האפקט מסגר נוסף יהיה נמוך לעומת סגרים קודמים, ומציין את האופן שבו נקבע הדירוג אשראי והאם הרכב הממשלה משנה בכלל לדירוג.

"הסיכונים ממגפת הקורונה עדיין לא חלפו, כולל התפשטות וריאנטים מדבקים יותר שיקטינו את יעילות החיסונים. אולם זה אינו החשש המרכזי שלנו לגבי ישראל כרגע. שיעור האוכלוסייה המחוסנת הוא בין הגבוהים בעולם, מה שצפוי להאט משמעותית את התפשטות הנגיף. יתר על כן, המשק והשחקנים שבתוכו נוטים להסתגל לנסיבות הקיימות, וכפי שראינו בישראל ובמדינות אחרות, השפעתו של כל סגר פחותה משל קודמו. לכן, באופן היפותטי, אם יהיה סגר נוסף בספטמבר, אנו צופים שהשפעתו תהיה פחותה משמעותית מהשפעת הסגרים הקודמים".

אילו גורמים תומכים בדירוג של ישראל?
"הראשון הוא חוזקה של הכלכלה הישראלית, שאנו סבורים שהיא עשירה ומגוונת. בשנים שלפני התפרצות מגפת הקורונה, הציגה ישראל צמיחה כלכלית חזקה של 3.5% בממוצע בשנים 2016-2019. גם התכווצות התוצר ב-2020 הייתה נמוכה משמעותית מבמדינות דומות.

"אנו סבורים שהמסגרת הכלכלית - כולל התפקיד המרכזי של ענף ההייטק - תוכניות התמיכה הממשלתיות וייצוא הגז ההולך וגדל תומכים בצמיחה. מבצע החיסונים המהיר והאפקטיבי והמשך הביצועים החזקים של ענף ההייטק תומכים גם הם בצמיחה בעתיד הקרוב. הגורם השני התומך בדירוג הריבוני של מדינת ישראל הוא איתנות מאזן התשלומים שלה. ישראל שומרת על עודפים בחשבון השוטף, כולל בשנה שעברה.

"מצבת הנכסים החיצוניים של ישראל ממשיכה להתחזק, ויתרות המט"ח של בנק ישראל גם הן צומחות בקצב מהיר - כמעט 60%, במונחים נומינליים, מסוף 2019 עד היום. למעשה, יתרות אלו מכסות כמעט פעמיים את החוב החיצוני הכולל של ישראל - לא רק חוב ממשלתי אלא גם חוב חיצוני של בנקים ושל תאגידים.

"הגורם השלישי שיש לציין הוא המדיניות המוניטרית האמינה של בנק ישראל. לבנק יש מגוון רחב של כלים לשימושו והוא מפעיל אותם ביעילות כדי למתן את השפעת מחזורי העסקים ולהקל על התנאים הפיננסיים במידת הצורך, כפי שראינו שעשה בשנה שעברה.

אילו גורמים מגבילים את הדירוג של ישראל?
"ישנם שני גורמים מרכזיים, הראשון, הוא הגירעון התקציבי. לישראל חוב גבוה, גם אם מבנהו תקין, ואנו צופים שהחוב הממשלתי נטו יעמוד על 75% מהתמ"ג בסוף 2021. ממשלת ישראל נזקקה לעשור, בשנים 2009-2019, כדי להפחית את החוב מ-70% מהתמ"ג לפחות מ-60% מהתמ"ג בסוף 2019, ובשנה אחת כל זה למעשה נמחק - בסוף 2020 עמד החוב הממשלתי הכולל נטו על מעל 70% מהתמ"ג. אנחנו צופים שהחוב יגדל מעט בטווח הבינוני, ואז יתייצב.

"הגורם השני הוא הסיכונים הביטחוניים הפנימיים והאזוריים, שבאו לידי ביטוי בהסלמה האחרונה בלחימה מול החמאס ובמתחים פנימיים בישראל. למרות הפסקת האש, הסיכונים עדיין קיימים, ואם בעתיד יתלקחו עימותים מתמשכים יותר, התוצאות יהיו משמעותיות".

ניתוח דירוג האשראי של חברת הדירוג מתייחס גם למצב הפוליטי בישראל, שהיה עד לא מזמן בפלונטר בין בחירות לבחירות. בניגוד למה שנהוג לחשוב, חברת הדירוג S&P לא מדרגת את הממשלה המכהנת באותו זמן אלא את חוזקם של המוסדות השלטוניים ואת איכות קבלת ההחלטות.

איך אתם רואים את התקציב שעבר בממשלה לאחרונה?
"אנו רואים בחיוב את התקציב שהציגה הממשלה ואת תוכנית הרפורמות המלווה אותו, וסבורים שהם יאפשרו לרשויות לתכנן לטווח הבינוני והארוך ולא רק לטווח הקצר. אך עדיין ישנן כמה משוכות בדרך: הכנסת צריכה לאשר את התקציב, מה שאינו מובן מאליו בהינתן הרוב הצר שיש לקואליציה".

האם הדירוג מתחשב במצבן של מדינות אחרות בעולם?
"לא שינינו את הדירוג או התחזית של ישראל מאז תחילת המגפה בתחילת 2020 בדומה לשווקים מפותחים אחרים, כמו אירופה, ארה"ב ובמקומות אחרים. בעוד שהמגפה הגלובלית גרמה להידרדרות המדינות נוכח העלייה בגירעונות ורמות חוב - מדיניות מוניטרית גמישה ויעילה שנפרסה על ידי הבנקים המרכזיים של הכלכלות המתקדמות ריפדה משמעותית את ההידרדרות הזו על ידי הקלה בתנאים הפיננסיים, הבטחת תפקוד שוק חלק ושמירה עלויות הלוואות ממשלתיות יורדות. וזה מה שקרה בעצם גם בישראל.

"וזה שונה למדי משווקים מתפתחים רבים, שבהם במקרים רבים גמישות המדיניות המוניטרית אינה קיימת באותה מידה, דבר שמגביל את האפשרויות של המדיניות. בשנה שעברה נרשמו 33 הורדות דירוג, כולם לשווקים מתפתחים ולגבי שווקים מפותחים - אף לא אחד. גם אם הדירוג הריבוני אינו מושפע, כמובן שישראל עדיין מושפעת ממה שקורה במדינות אחרות".

מה לגבי השקל החזק הפגיעה ביצואנים בשוק המקומי, בעיקר בתעשיית ה"לואוטק"?
"התחזקות השקל, הפוגעת בתחרותיות הייצוא, היא גורם שיש לעקוב אחריו, אך איננו רואים חשש כזה כרגע. בנק ישראל הגיב בתחילת השנה באמצעות רכישות מט"ח גדולות על מנת למנוע תיסוף מוגזם במטבע המקומי".

נציין כי התאריך שנקבע לפרסום הבא של דירוג מדינת ישראל הוא ה-12 בנובמבר.

צרו איתנו קשר *5988