בדיקות במקום בידוד: בענף התעופה מציגים מתווה חליפי לטסים לחו"ל

המתווים של שלוש חברות התעופה הישראליות ושל איגוד הטייסים מבוססים על 3-4 בדיקות קורונה שכל נוסע יבצע על חשבונו • עם זאת, קשה יהיה להבטיח שהנוחתים יבצעו את הבדיקות, וקשה להעריך עד כמה אכיפה וקנסות יבססו הרתעה • משרד הבריאות: "המתווים נבחנים"

שדה התעופה בן גוריון. הנוסעים יממנו את הבדיקות / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
שדה התעופה בן גוריון. הנוסעים יממנו את הבדיקות / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'

בתום ישיבה שנערכה בוועדת העבודה והרווחה, שבמסגרתה אושרו התקנות שמחייבות בבידוד את הנוחתים ממרבית מדינות העולם, ציינה היו"ר ח"כ אפרת רייטן מרום כי "לדיון הבא יביא משרד הבריאות בחשבון את הצורך בקיצור חובת הבידוד למחוסנים ומחלימים, שאינה נבדלת היום מחובת הבידוד המוטלת על מי שאינם מחוסנים".

הטענה להיעדר האבחנה בין מחוסנים ללא מחוסנים נשמעה גם בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד המדינה. למעשה, בענף התעופה משוכנעים שיש דרך אחרת: בדיקות במקום בידוד. בשבועות האחרונים הוצגו לחברי הכנסת ולקבינט הקורונה שני מתווים - תו ירוק לתעופה של שלוש חברות התעופה הישראליות הגדולות, ו"מגן תעופה" של איגוד הטייסים, הנסמך על 3-4 בדיקות שכל נוסע יבצע על חשבונו.

נזכיר כי כיום החוזרים לישראל נדרשים לבצע שתי בדיקות, האחת 72 שעות לפני ההמראה והשנייה מיד אחרי הנחיתה. לאחר מכן, כל הנוסעים צריכים להישאר בבידוד למשך 24 שעות (או עד לקבלת תשובה לבדיקה). החוזרים מרוב המדינות ימשיכו לבידוד של 14 ימים, שאותו ניתן לקצר ל-7 ימים לאחר ביצוע בדיקה נוספת. במשרד הבריאות הודו כי שיעור הנבדקים בבדיקה השלישית נמוך מאוד - ומכאן מתעורר האתגר למתווה הנשען כולו על בדיקות.

"ברור שאם ניקח כל אדם שחוזר מחו"ל ומבודד אותו שבועיים, זו דרך בטוחה - כמובן, בהנחה שהבידוד מוקפד. אלא שזו דרך שיש לה השלכות כלכליות ונפשיות", אומר פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן. "במתווה הנשען על בדיקות, המטרה היא להעריך את רמת הסיכון שמטבעה גבוהה יותר, ולגדר אותה. אנחנו יודעים שבדיקות לא מספקות תוצאות שהן בבחינת 100%, ושעלול להיות מקרה שהמאומת מתגלה רק אחרי שעשה בדיקה, אבל בדיקה שלישית תורמת גם למשימה לאיתור תחלואה".

פרופ’ ערן סגל. בדיקה שלישית תתרום לאיתור התחלואה / צילום: מכון ויצמן למדע
 פרופ’ ערן סגל. בדיקה שלישית תתרום לאיתור התחלואה / צילום: מכון ויצמן למדע

פיילוט אכיפה

המתווה מציע לבצע בדיקה ראשונה לפני טיסה לישראל, השנייה לאחר הנחיתה, ובדיקה נוספת ביום השלישי או הרביעי. "השהות הממוצעת בחו"ל היא 4 ימים ולמחלה יש דגירה של 3-4 ימים - כך שאם מישהו נדבק לאחר שעשה בדיקה 72 שעות לפני חזרתו לארץ, סביר להניח שהבדיקה שלאחר הנחיתה לא תאתר את הנגיף", מסביר סגל. "לכן, לבדיקה ביום השלישי יש סיכוי גבוה יותר לאתר את הנגיף".

מי שאמון כיום על נושא אכיפת הבידוד הוא המשרד לביטחון פנים. בשבועיים האחרונים מתנהל פיילוט בהשתתפות כ-2,500 חוזרים מחו"ל למעקב באמצעות אפליקציית הסכמון - הנוסעים מקבלים הודעה, ומאשרים שימוש ב-GPS לאיתור מיקומם (קיים גם מנגנון לטלפונים כשרים/נייחים), כאשר פקחים או שוטרים אמורים לפקוד רנדומלית את ביתם.

ועדת החוקה אישרה כי ההסכמון יפעל רק עבור החוזרים ממדינות בסיכון מרבי (שאליהן הנסיעה אסורה אלא באישור חריג), ובינתיים אין נתונים המצביעים על הצלחת הפיילוט.
"אפשר גם להתאים את מספר הבדיקות על פי רמת התחלואה בכל מדינה, ובנוסף, בדיקה שלישית או רביעית תאפשר לנו לאתר האם מי שנדבק נושא וריאנט שאפשר לאתר בחקירה אפידמיולוגית מקיפה. זה נכון יותר מבחינת המטרה, ולא רק כדי לאושש את הענף", מסביר סגל. "אני בעד לעשות הפרדה, ולתת תמריץ כשכבת הגנה למי שהתחסן - על פני מי שלא התחסן".

בתוך קהילת הלא מחוסנים יש גם ילדים. האם לפי המתווה הזה הם יידרשו לבידוד?
"המטרה היא למצוא איזון בין הצורך במיגור סיכונים לבין שגרת החיים. ילדים, שכנראה נדבקים ומדבקים פחות, לא צריכים להיכנס לבידוד - וגם הם צריכים לפעול על פי מודל הבדיקות".

סגל מודה כי סימן השאלה הגדול במתווה הזה הוא כיצד מבטיחים שהנוחתים יבצעו את הבדיקה השלישית. הוא מציע לפתור את הנושא עם אכיפה וקנסות מרתיעים.

לא רק אזרחים

בענף התעופה מכירים את האתגר. מנכ"ל ארקיע, גדי טפר, אמר לגלובס כי החברות אף הציעו כי הן יקחו על עצמן את הנושא הבירוקרטי של רכישת "חבילת" בדיקות, בדומה לזו שאליה מחויבים הנוחתים בבריטניה. הצעה אחרת כללה השארת ערבון מצד הנוסע, שיוכל לקבל את כספו לאחר ביצוע הבדיקה. אמנם זו הצעה פחות ישימה, אולם אין ספק שבלי אכיפת בדיקות, המודל קורס אל תוך עצמו.

מתווה דומה הציע גם איגוד הטייסים, אלא שהוא כולל 4 בדיקות - שתיים מהן נעשות לפני ההמראה מישראל. את המתווה מגדיר יו"ר איגוד הטייסים, קברניט מידן בר, ככלי רובוסטי - כלומר כזה שלא פועל בגלים, ומגדיל את הסיכוי של המערכת לשמור על עצמה למרות שינויים בנסיבות. "המודל מבטא תפיסה כוללת במקום תפיסה גלית, שתלויה בנתוני התחלואה, והוא מבוסס על בריאות הנוסע ולא על צבע המדינה שממנה הוא מגיע או שאליה הוא נוסע".

קברניט מידן בר. בריאות הנוסע, במקום צבע המדינה / צילום: תמונה פרטית
 קברניט מידן בר. בריאות הנוסע, במקום צבע המדינה / צילום: תמונה פרטית

מתווה הטייסים מציע להתחיל את מסע הבדיקות 72 שעות לפני ההמראה מישראל, בלי קשר לדרישה של מדינת היעד להציג בדיקת קורונה בכניסה אליה (מדינות רבות לא דורשות זאת ממחוסנים). מרגע שהנוסע נבדק ועד לטיסה יחולו עליו הגבלות תנועה, וייאסר עליו להגיע למקומות שבהם יש התקהלות.

"מגן התעופה" לא מבחין בין אזרח ישראלי לבין תייר, כך שהוא יהפוך לתקן עבור חברות תעופה ישראליות וזרות שיפעלו מישראל ואליה. את הבדיקה השנייה מבצעים 72 שעות לפני החזרה לישראל, בדיקה שלישית תבוצע בטווח של 24 שעות אחרי הנחיתה, ובדיקה נוספת תבוצע שלושה ימים לאחר מכן.

גם פה המטרה היא להיפרד מחובת הבידוד, ואת האתגר של ביצוע הבדיקות מציעים לפתור כך שבמעמד רכישת כרטיסי הטיסה נוסע יידרש להציג אישור תשלום על הבדיקות שאותן הוא יחויב לבצע. "המטרה היא להטיס אזרחים בריאים בלבד", אומר בר, "ולא משנה לאן הם טסים. וזה לא רק אזרחים - אם משרד הבריאות קבע שהחוזרים מצ'כיה לא צריכים בידוד, למה לא מאפשרים לתייר מצ'כיה לבוא לארץ?".

ומה האתגר? בר מודה שהתוכנית מחייבת יציאה מהקופסה מבחינת משרד הבריאות. "זו תוכנית שאולי מקדימה את זמנה, אבל לא ניתן יהיה לעצור את התעופה לנצח. במתווה שבו חל איסור לטוס למדינות שבהן התחלואה נמוכה מפה חסר היגיון, וכשאין היגיון, אין ציות ואמון. נציגי משרד הבריאות שראו את המתווה הודו שהוא עושה שכל, וגם הם מבינים שכל מתווה חייב להיבנות על אמון הציבור".

בשלב ראשון מציע בר ליישם את המתווה ב"בנק" של יעדים בטוחים. "אחרי שנה וחצי אפשר גם לייצר תחזיות זהירות, והמתווה צריך להפוך לתקן מחייב". המתווה הזה משאיר את האבחנה בין מחוסן ללא מחוסן לשיקול משרד הבריאות.

שיקום השגרה

המתווים המוצעים נשענים לא רק על יציאה מהקופסה מצד משרד הבריאות, או על המתרחש בעולם. הפוקוס הוא על הנוסע והאמון או אי האמון שלו בנהלים ובמערכת. יש להניח שרבים מוכנים להחליף חובת בידוד בעוד שתי בדיקות, ויש להניח שגם עלות הבדיקות תובא בחשבון כחלק מעלויות הנסיעה שצמחו בימי קורונה (ביטוחים, למשל).

השאלה היא עד כמה הנוסעים מוכנים להיות ממושמעים יותר. לא רק בשביל לשקם את הענף, אלא בעיקר כדי לשקם את שגרת החיים - תוך התחשבות בסביבה ובעצמם.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מתווה הבדיקות, יחד עם מתווים נוספים, נבחנים כל העת במשרד הבריאות, וזאת על מנת לאפשר תעבורה בינלאומית לצד הקורונה, בסיכון קביל. המתווים השונים נבחנים בהתאם לקריטריונים אפידמיולוגיים, תפעוליים ומשפטיים.

"עד לתאריך 15.8.21 מחוסנים שחזרו מרוב מדינות העולם היו פטורים מבידוד. לאור העלייה המשמעותית בכמות הנוסעים החולים, החליט הקבינט להחמיר את תנאי הבידוד לחוזרים מחו"ל החל מיום 16.8.21".