עבודה מהבית, מהמשרד ושוב מהבית? באירלנד מנסים לעשות סדר

עבודה מהבית הפכה בשנה וחצי האחרונות מנושא אזוטרי, שרלוונטי למעטים, לנושא מרכזי, שגם ממשלות מתחילות להתייחס להשלכותיו. לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, באפריל 2021 עבדו 28% מהשכירים (ו-65% מהעצמאים) גם מהבית, ו-6% מהם עבדו מהבית בלבד. אלא שרוב העבודה מרחוק אינה מוסדרת ומתבססת על הסכמה בין המעסיק לעובד היחיד.

לאחרונה, הקים המכון צוות חשיבה שמטרתו לגבש המלצות להסדרת העבודה מהבית, בהשתתפות נציגים מהאוצר, זרוע העבודה, ההסתדרות, נציגי המגזר העסקי וארגוני המגזר השלישי. לנגד עיניהם של מובילי הצוות, ובהם הכלכלנית דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון, ושר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן, עמית בכיר אורח במכון, עומד המודל האירי. השבוע התקיים המפגש הראשון של צוות החשיבה. 

"יש פה גם אתגר משקי וגם אתגר חברתי", אומר ניסנקורן. "צריך להסדיר את תחום יחסי העבודה, למשל מודל החזר הוצאות על עבודה מרחוק, פרטיות של העובד, זמן רווחה, שעות עבודה. אבל גם יש פה אתגר חברתי. האם מודל כזה יעלה את הפריון ומצד שני ישפר את הרווחה? האם הוא ירחיב פערים חברתיים או יצמצם אותם? האם המודל יהפוך למודל מגדרי שנשים יעבדו בו תוך פגיעה בתנאי ההעסקה שלהן או שהוא אינו מגדרי? המטרה היא שהמודל יאזן את הנטל בין בני הזוג".

"המגזר הציבורי צריך להוביל"

באירלנד, משרד העסקים, המסחר והתעסוקה יצר דף אינטרנט מתעדכן שכותרתו "הדרכה לעבודה מרחוק". הדף הזה מרכז את כל החוקים, התקנות וההנחיות למעסיקים ועובדים שאימצו עבודה מרחוק. כמו כן, יצר המשרד "צ'ק ליסט" למעסיק המעוניין לעבור למודל של עבודה מרחוק אך רוצה לוודא שהוא ערוך לכך. הרשימה הזאת כוללת, בין השאר, הנחיות למעסיקים ולעובדים לגבי בטיחות בעבודה מהבית.

בנוסף פורסם מסמך מפורט ומעמיק הכולל מידע שימושי על הערכות סיכונים, סביבת המשרד הביתי, אספקת ציוד ותקשורת נדרשת וכל היבט חשוב נוסף הנוגע לבריאות ולבטיחות בעבודה מרחוק.

את נושא העבודה מרחוק צריך להוביל המגזר הציבורי, ולסחוב אחריו גם את המגזר הפרטי, אומרת אבירם ניצן. אירלנד עצמה מעודדת מעסיקים במגזר הציבורי לעבור למודל שבו 20% מהעובדים יעבדו מהבית וכך לשמש דוגמה למגזר העסקי. מאז תחילת משבר הקורונה, עבד המשרד לרפורמות ציבוריות במדינה, בהתייעצות עם עמיתים ברחבי ארגוני השירות הציבורי, כדי לספק הנחיות לעבודה מהבית במהלך המגפה.

האירים זיהו שכדי להצליח במעבר לעבודה מרחוק, העובדים חייבים להיעזר בתמיכה ובהדרכה מצד המעסיקים בתחומים כגון תקשורת, כישורי ניהול, הובלת צוותים מרוחקים וכישורי IT. כדי ליישם את התובנות האלה, יצרו באירלנד הכשרות בשיתוף גופי חינוך והדרכה והן כבר מיושמות בארגונים רבים במדינה.

במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים גם את הצורך ביצירת סטנדרט ראוי למעקב דיגיטלי אחרי ביצועי העובדים. "מדובר בנושא חריג, אך מטריד", אומרים שם. 

  

התוכנית לצמצום פערים

אחת הבעיות שארגונים נתקלו בהם במעבר לעבודה מהבית בתחילת משבר הקורונה הייתה פערים בתנאי העבודה הפיזיים בבית ומידת ההתאמה של הסביבה הביתית לעבודה מרחוק. לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מיולי 2020, 74% מהנשאלים דיווחו על קשיים פיזיים בעבודה מהבית. בקרב בעלי הכנסה נמוכה מעשרת אלפים שקל בחודש למשק בית, שיעור המדווחים על קשיים כאלה עלה ל-84%.

בין הקשיים שצוינו היו העדר קשר אישי (34%), העדר ציוד משרדי מתאים ופינת עבודה שקטה (33%) ובעיות התחברות לרשת (16%). באפריל 2021, רק מחצית מהשכירים העובדים מהבית דיווחו שקיבלו מהמעסיק תמיכה או ציוד מהחברה.

"אנחנו יודעים שמי שנהנה כיום מהעבודה מהבית אלה עובדי הייטק ועובדים משכילים שמרוויחים שכר גבוה ועובדים בחברות גדולות", אומרת אבירם ניצן. "למעשה, האוכלוסייה החלשה נשארה מאחור. חשבנו שזה ייצור הזדמנויות תעסוקה גבוהות יותר בפריפריה, אבל התברר שלרבים מהעובדים אין פס רחב או פינה לעבודה שקטה. בעולם קבעו יעדים ולכן יש הרבה מקום ללמוד מהו תפקידה של המדינה פה".

באירלנד, לדוגמה, הממשלה פועלת לפיתוח ולמינוף תשתיות העבודה מרחוק. הממשלה  שם הקימה רשת חממות לאומית המספקות חללי עבודה לאנשים שלא רוצים להגיע למקום העבודה הרגיל, אך מוכנים לצאת מהבית. מדובר ביתרון למעסיקים המעוניינים לאפשר עבודה מרחוק, אך עדיין רוצים לשמור על סביבת משרדית עבור עובדיהם. העובדים עצמם יכולים להפחית כך את זמן הנסיעות ולקבל גישה לתשתיות משרד מפותחות (אינטרנט לדוגמה) תוך הפחתת הסיכון לבידוד או לבדידות. בשנת 2020 פעלו באירלנד יותר מ-330 חממות, והממשלה קיבלה החלטה להמשיך להשקיע במחקר תומך כדי לשפר את מערך חממות העבודה.

בנוסף, הממשלה גיבשה את תוכנית הפס הרחב הלאומי של אירלנד (NBP), שמטרתה לתת שירותי פס רחב במהירות גבוהה ל-1.1 מיליון אנשים המתגוררים ועובדים ביותר מ-544 אלף אזורים, ובהם כמעט 100 אלף עסקים ו-695 בתי ספר.

תוכנית הפריסה צופה שיותר מ-90% מהבתים במדינה יקבלו גישה לפס רחב עד 2024. עד אז הממשלה הקימה מוקדים ציבוריים ברחבי המדינה, שבהם ניתן לקבל גישה לפס רחב במקומות שנבחרו על ידי הרשויות המקומיות: אולמות, ספריות, מרכזי ספורט, מוקדי תיירות ומרחבים ציבוריים אחרים.

מה נחשב הוצאה מוכרת 

לפי הנתונים שהולכים ומצטברים במדינות שונות, משבר הקורונה והמצב הכאוטי שהוא יצר בשוק העבודה הגבירו את החיכוכים בין עובדים למעסיקים. כך, לדוגמה, דוח הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה שפורסם לפני כשבוע הראה עלייה של 40% במספר התלונות על הפליה בעקבות המשבר, רובן על רקע מגדרי וגילני, ובארה"ב הוכפל מספר התביעות שנוגעות ל"עבודה מהבית" בתקופה הזאת. דוח שפרסם עורך דין מניו יורק מזהיר מעסיקים שלא תיעדו את העבודה מהבית של העובדים בזמן המשבר יהיו חשופים לתביעות ויתקשו להגן על עצמם במצבים של תביעה על תשלום בגין שעות נוספות.

לכן, אומרים במכון הישראלי לדמוקרטיה, העבודה מהבית חייבת להיות מעוגנת בחקיקה.  באיחוד האירופי, עוד לפני פרוץ המגפה, באוגוסט 2019, נכנסה לתוקף הוראה שמטרתה להגביר את האיזון בין עבודה לחיים. למדינות החברות ניתנו שלוש שנים לעמוד בהוראה. לאחרונה, הטילה ממשלת אירלנד על הוועדה ליחסי עבודה במדינה (WRC) לגבש פרוטוקול לשמירה על הזכות להתנתקות של העובדים כך שיתאים למציאות העבודה מהבית, ואחד הסעיפים בתוכנית הממשלה להתמודדות עם מודל העבודה החדש מדגיש גם את אחריות המעסיקים לוודא שחוקי השוויון בתעסוקה מתקיימים גם בעבודה מרחוק ולפעול לצמצום תופעות שליליות לא מכוונות.

עניין נוסף הדורש חקיקה הוא הסדרי המס. בארה"ב מתנהל כרגע מאבק משפטי בין המדינות - מי מהן תיהנה מתשלומי מס הכנסה של עובד המתגורר במדינה אחת והמעסיק שלו במדינה אחרת.

הכרה בהוצאות העובד היא תחום אחר שדורש הסדרה: מי משלם על החשמל בבית העובד או על האינטרנט? על כוסות הקפה שהוא שותה? האם עובד יכול לקבל הכרה במס על ההוצאות האלה כפי שהמעסיק מקבל הכרה על הוצאות אלה במקום העבודה?משרד האוצר האירי מתכנן לבחון במסגרת תקציב 2022 את הסדרי המס הרצויים לעבודה מרחוק, הן מבחינת העובד והן מבחינת המעסיק.

מאגר נתונים לאומי ומקסום התועלת למשק

בחזון האירי, שצוות החשיבה במכון הישראלי לדמוקרטיה שואב ממנו השראה, תוכנית המסגרת תאפשר למקסם את כוחה של העבודה מרחוק בקידום מטרות ציבוריות נוספות כגון הפחתת עומסים בכבישים וזיהום אוויר. הממשלה אימצה מנגנון שיתופי מסודר הכולל הקמת מוקד מידע ממשלתי מרכזי ובין-משרדי שיאמוד את העלויות והתועלות הכרוכות באימוץ מוגבר של מודל העבודה מהבית, וההשלכות שלו על תעסוקה, תחבורה, איכות הסביבה, שוויון ועוד. לצד זה, מדי ארבעה חודשים מתכנסים קובעי המדיניות כדי ליישר קו בין המשרדים השונים בנוגע ליעדים. 

כמו כן, מפתחים כעת באירלנד מאגר נתונים לאומי מתעדכן על שכיחות ותדירות העבודה מרחוק. מטרת הכלי הזה היא לתכנן ולבסס מדיניות עתידית להסדרי עבודה גמישים.

האם ישראל תלך בעקבות אירלנד? התוכנית האירית הוצגה למשתתפים במפגש הראשון של צוות החשיבה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אבל מסגרת זמן לגיבוש המסקנות וההמלצות אין עדיין.