האם רשות הרגולציה תצא מחוק ההסדרים הקרוב? הממשלה דנה בשעה זו במספר רפורמות שנויות במחלוקת בחוק ההסדרים. בלב הדיון והמחלוקת בין השרים, הרפורמה להקמת רשות רגולציה, אותה מבקשים שר האוצר, ראש הממשלה ושר המשפטים להקים בכדי שתפעל להפחתת הנטל הרגולטורי על העסקים בישראל.
הרפורמה מעוררת מחלוקות כבדות בין השרים וכך גם בכנסת, כאשר שרים וחברי כנסת מהקואליציה מנסים לפעול לפיצולה מחוק ההסדרים למסלול חקיקה רגיל, "על דרך המלך", היות והיא מהווה שינוי של סדרי השלטון בישראל.
את ההתנגדות בממשלה מובילים השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, שר הבריאות, ניצן הורביץ, שרת התחבורה, מרב מיכאלי והשר לביטחון הפנים עמר בר-לב. השרים כתבו הבוקר לבנט, ליברמן וסער כי "מדובר בתזכיר חוק המשנה מהיסוד את אופן עבודת משרדי הממשלה כרגולטורים. אנו סבורים כי המנגנון המוצע יחטא למטרתו ויביא לקושי בטיוב רגולציה והפחתת הנטל הרגולטורי, וייצר למעשה רגולציה עודפת וסרבול בירוקרטי. החוק המוצע יוצר הפרדה מלאכותית בין אחריות לסמכות, פוגע ביכולת של המשרדים ליישם את אחריותם בתחומים עליהם הם אמונים, מעביר את קבלת ההחלטות לגוף חסר מומחיות בתחומי התוכן הרלוונטיים, ומעמיד לנגד עיניו שיקולים כלכליים של הרגולציה על חשבון שיקולים מהותיים".
על כן, הם דורשים להסיר את תזכיר החוק מסדר יומה של וועדת השרים לתיקוני חקיקה עד לקיום ישיבה דחופה בנדון, בטרם יקודם תזכיר החוק במסגרת חוק ההסדרים.
רפורמת הדגל הראשונה שהציגה הממשלה הפכה למוקד להתנגדות
לפני מספר חודשים, הכריזו בחגיגיות ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר המשפטים גדעון סער: בישראל תקום רשות רגולציה, כחלק מתוכנית רחבה להפחתת הרגולציה בישראל, ומתוך תקווה שצעדי הפחתת רגולציה יובילו גם להפחתת יוקר המחיה.
הרשות נועדה לשמש "רגולטור על", שיקשר בין הגופים השונים וימנע כפל דרישות. ואולם, בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה בסוף יולי, היא בלטה בהיעדרה , ונשלחה לסבב נוסף של ניסיונות להגיע להסכמות. למרות זאת, בנוסחי החוק עליהם עבדו משרדי הממשלה, הרפורמה אכן הופיעה ונידונה לפרטיה.
חברי כנסת ושרים, לצד ארגוני חברה אזרחית, מחו על הכוונה לקדם רפורמה שמשנה באופן מהותי את סדרי השלטון בישראל ומפקיעה סמכויות ממשרדי הממשלה, ובכך גם עלולה לתעדף אינטרסים צרים של עסקים, על חשבון אינטרסים רחבים יותר הנוגעים לבריאות הציבור, סביבה ועוד. כך למשל, ארגוני סביבה רבים ובהם "שומרי הבית" והחברה להגנת הטבע פנו לחברי הממשלה, והזהירו כי הרשות עלולה להחליף את שיקול דעתו של הגורם המקצועי הרלוונטי, ותרוקן מתוכן הרגולציה המקודמת כיום שמטרתה שמירה על בריאות הציבור והגנה על הסביבה.
בשל המחלוקות העזות, על הפרק נדונות שתי אפשרויות מרכזיות; פיצול הרפורמה מחוק ההסדרים למסלול חקיקה שגרתי בכנסת, ככל חוק אחר.
האפשרות הנוספת היא להותיר את הרפורמה בחוק ההסדרים, אך להפוך את הרשות למעין ועדה מייעצת של הממשלה, ללא סמכויות קצה. כלומר, הקמת גוף הדומה מבחינת סמכויותיו לגופים דוגמת המועצה הלאומית לכלכלה, ללא "שיניים" מול המשרדים השונים.
גם הרפורמה ברישוי עסקים מעוררת תרעומת בקואליציה, אך גורם בממשלה אומר לגלובס כי אחת ההתנגדויות העיקריות של השרים היא סביב רשות הרגולציה. "היא על המוקד ולשם מנותבת האש, למרות שזו רפורמת הדגל הראשונה שהציגה הממשלה. עכשיו, מדברים על או לא להעביר אותה, או להרוג אותה בפרטים ולרוקן אותה מסמכויות. בכנסת, אין סיכוי שהיא תתקדם ללא חוק הסדרים. במהלך העבודה על חוק ההסדרים המגזר הציבורי עובד כמו בהייטק, תחת לוחות זמנים קצרים. כל מה שיפוצל משם - לא יזוז בהמשך, ויהיה קשה מאוד לגבש סביבו הסכמה כשהוא לא חלק מתקציב שהממשלה כולה מרגישה מחויבת לו".
התוכנית להקמת רשות רגולציה כוללת חקיקה של חוק מסגרת שימסד תשתיות לגיבוש רגולציה בישראל, וכן פיקוח של הליכי הרגולציה החדשה על ידי הרשות שתוקם. בין היתר, מתוקף הרפורמה נקבע כי הרשות תפנה לרגולטורים עם בקשות לתיקון רגולציה ישנה שהיא רואה בה גורם המכביד על העסקים, ותבקש מהרגולטורים לתקן או לנמק מדוע להותיר את הרגולציה כפי שהיא. אם רגולטור יימנע מלתקן רגולציה ישנה, ועדת שרים לרגולציה תוכל לבטל אותה תוך שנתיים.
זנדברג: "הרפורמה פוגעת ביכולת שלנו להגן על האינטרס הסביבתי"
בחודשים האחרונים, חברי כנסת וארגוני חברה אזרחית מנסים לפעול כדי להוציא את הרפורמה הרחבה מחוק ההסדרים. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, טוענת כי "הרפורמה פוגעת ביכולת שלנו להגן על האינטרס הסביבתי כמו מניעת זיהומי אוויר וקרקע. לא יעלה על הדעת שבעידן הנוכחי של משבר האקלים, כשכל העולם נערך לאסונות והמדינות המפותחות עוברות לכלכלה תומכת סביבה - ודווקא בישראל מקלים ברגולציה הסביבתית".
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג / צילום: יוסי זמיר
גם ארגוני הסביבה התגייסו לנושא, והזהירו את חברי הממשלה במכתב עליו חתומים ארגונים רבים וביניהם שומרי הבית וצלול: "מתן האפשרות לגוף מרכזי לעסוק בענייני רגולציה, תביא לכך כי שיקול הדעת והידע והניסיון המצטבר רב השנים של המשרד להגנת הסביבה, יוחלפו בשיקולים ובאינטרסים של גופים בלתי מיומנים ובלתי מקצועיים, ואולי אף פוליטיים. אסור לאפשר את הגבלת שיקול הדעת המקצועי של המשרד להגנת הסביבה, שמטרת העל שלה כאמור הינה הגנה על האינטרס הציבורי ולא על אינטרס ממוני".
מנכ"ל "אדם טבע ודין", עמית ברכה, פנה לשר החוץ במכתב חריף, בו פירט כיצד למעשה, אילו תוקם רשות רגולציה, הצהרותיו של לפיד בדבר משבר האקלים יוותרו כגרינווש ותו לא. לדברי ברכה, "רשות רגולציה, בבחינת רשות על, סותרת לחלוטין את מכלול התחייבויותיך לבוחרים בדבר החובה להתמודד עם משבר האקלים, לקדם חקיקת אקלים ולפעול למען סביבת חיים ראויה. בתוך כך, רגולטור על, אשר יוכל בין היתר לבטל חקיקת משנה שיקדם המשרד להגנת הסביבה לשם הגנה על הסביבה והאדם, יחתור תחת חובתה של מדינת ישראל לפעול למען בריאות וסביבת תושביה. סמכויותיה של הרשות הרגולטורית החדשה כה רחבות עד שנדמה שהיא באה להחליף כל שיקול דעת המסור כעת לרגולטורים הקיימים".
כך או כך, כאשר תגיע הרפורמה לדיונים בכנסת, היא צפויה להתקל לא רק בקשיים מול האופוזיציה - אלא גם מול חברי הקואליציה עצמם, שמתקשים לישר קו עם מטרותיה והשלכותיה האפשריות.
עד כה, חברי הכנסת הנושאים את הדגל הסביבתי בקואליציה ניסו להוביל מאחורי הקלעים לשינויים ברפורמות, אך ללא כל הצלחה, גם לא בסיעות הבית שלהם. על השאלה האם יצביעו בעד התקציב בכנסת אילו יוגש כשהוא כולל את הרפורמות שעלולות לפגוע ביכולתו של המשרד להגנת הסביבה לבצע את עבודתו, אמר ח"כ מוסי רז ממרצ כי הוא אינו מאמין שהסעיפים המדוברים בחוק ההסדרים יוותרו כפי שהם, אך אילו כך יהיה, "נתכנס כל הסיעה ונחליט איך להצביע".
חברי הכנסת הסביבתיים, ובהם ח"כ ד"ר אלון טל, ח"כ רם שפע וח"כ יוראי להב הרצנו, טוענים כי יפעלו ליצירת "אסטרטגיה משותפת" סביב הנושא לקראת הדיונים וההצבעות בכנסת.
המשרד להגנת הסביבה מפקח על סוגים שונים של עסקים, שפעילותם מותירה חותם בסביבה ומשפיעה על בריאות הציבור: מטמנות פסולת, תחנות דלק, מכבסות המשתמשות בחומרים המזיקים לבריאות בלב אוכלוסייה אזרחית ועוד. המשרד להגנת הסביבה ניסה להיאבק במשך חודשים נגד הרפורמות שבמסגרתן תוצב ועדה מאסדרת שתוכל לבטל דרישות אותן מציב המשרד לעסקים מזהמים, אך כשל בכך.
למרות זאת, בלשכת שר החוץ, יאיר לפיד, מסרו לגלובס כי "מדובר על רפורמות שבאות להקל על עסקים קטנים בהתנהלות מול המדינה. המשרד להגנת הסביבה הוא שותף מלא וחשוב בקביעת הרגולציה בישראל ועמדתו תישמע היטב במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים. שר החוץ לפיד אכן רואה במאבק במשבר האקלים יעד מרכזי של הממשלה הזאת. לכן העברנו החלטת ממשלה תקדימית הקובעת יעדים בנושא של צמצום פליטת הפחמן. חשוב גם לציין שחוק ההסדרים עצמו הוא 'חוק ירוק' שכולל בתוכו בין היתר מס על משקאות ממותקים, הוצאה פועל של פרויקט המטרו הלאומי, מס פחמן, אגרת גודש וקידום אנרגיות מתחדשות".
בארגוני הסביבה הופתעו מתגובתו של לפיד. יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", מסר: "תגובתו של יאיר לפיד היא לא פחות מגרינווש - התהדרות במהלכים סביבתיים חלקיים כמו מיסוי כלים חד פעמיים, שעה שנושאים אקוטיים לחיים של אזרחי ישראל כמו כיבוי אש, זיהום אוויר ושירותי רפואה בעידן של משבר אקלים, משבר קורונה ומשבר זיהום, מועברים לאחריותם של פקידים בלתי מקצועיים וחסרי ניסיון, חלקם מינויים פוליטיים, מה שפותח פתח לשחיתות שתפגע בחיי אדם. מדובר בלא פחות משינוי משטרי, שרק יסרבל את ההתנהלות במקום להקל עליה ויעקר את סמכויות המשרדים המקצועיים, אך יותיר בידיהם את האחריות. לא ברור לי כיצד לפיד לא רואה זאת ולא ברור לי לטובת מה נעלמה הנחישות שלו להגן על האינטרס הציבורי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
