מהפכת הדיגיטציה משאירה את ההורים שלנו מאחור

אל תשאירו את הורינו או את החוליות החלשות בחברה מאחוריכם, כשאתם מסתערים על עולם הקידמה • עלינו להביא אותם קדימה להמשך המסע איתנו, לא לאפשר להם להיזרק מחוץ לעדר

דיגיטציה / צילום: Shutterstock, ESB Professional
דיגיטציה / צילום: Shutterstock, ESB Professional

בימים אלה מקודמת במסגרת חוק ההסדרים רפורמה חשובה לחברה הישראלית, רפורמת הדיגיטציה. המשמעות: עולמנו יהפוך להיות עולם ממוחשב, דיגיטלי, תלוי באפליקציות למיניהן ובעיקר מכני, אוטומטי, לא אנושי, יש שיאמרו קר ומנוכר.

נכון, חדשנות היא צו השעה ולמחשב את מה שרק נוכל, הרי זו ברכה מצד אחד. אך מצד שני, בדרך אל הישגים טכנולוגים ואל עולם של יוצאי 8200, הרי זו תעודת הצטיינות, אך על כך נאמר ''אל תוציא ישן מפני חדש''.

בדרכנו להתחדש, לא רק שאנו מבטלים את המגע האנושי עם, לדוגמה, זקנינו, הלא הם הורינו, אלא שאנחנו מונעים ממגזרים שונים את היכולת להיות חלק מהמהפכה המדוברת, ומהקדמה המיוחלת, וזאת מסיבות שמהן לצערי, התעלמו או פשוט שכחו אלו המתיימרים להציב את ישראל בקדמת הבמה הטכנולוגית העולמית. בפועל, בירכתי הבמה הזו נמצאים לא פחות ולא יותר כמעט חצי מהאוכלוסין בישראל.

אין כותב שורות אלו מחפש למנוע את האבולוציה הטכנולוגית. אבל באותה מידה, אני מתכוון שאילו שאינם נגישים לאפליקציה של דואר חכם, למכונית או קורקינט חכמים בתל אביב או שרותי בנקאות ללא מגע יד אנושית, זכאים גם הם לקבל את מלוא השירותים ועל כך אני זועק.

ארבעה מגזרים בולטים, עומדים לשלם מחיר בלתי נסבל על הצורך שלנו להתקדם בכל מחיר ויש ליתן את הדעת על הצרכים שלהם, ללמדם, להכשירם ולהכין אותם לעולם המתקדם . זהו הפתרון הפשוט ולא הריצה המטורפת לדיגיטציה בכל מחיר.

מגזר בני הגיל השלישי שמונה מיליון ושלוש וחמישים אלף איש, מגזר האנשים עם צרכים מיוחדים, שמונה כמיליון איש, מגזר האוכלוסייה הדתית/ החרדית שבה כחצי מיליון איש והמגזר הלא יהודי, שבו יש כמיליון איש שאינם נגישים למחשבים או אמצעים דיגיטליים אחרים.

כלומר, סה''כ כשלושה מיליון בני אדם, שחטאם היחיד הוא מצבם הביולוגי, גילם הכרונולוגי, דתם ואמונתם או מקומם הפריפריאלי. מעבר לעולם דיגיטלי ללא כל הכנה והתאמה יביא לידי כך שאוכלוסיות, שאינן בעלות האמצעים הטכנולוגיים, פשוט לא יוכלו להשתמש עוד בשירותים בסיסיים.

כותב שורות אלה, מתמחה בעולם הזקנה. ואני מבקש שבמילים אלה נבטא את העובדה הפשוטה שאדם בן 75 ומעלה במדינת ישראל, מירב הסיכויים שאינו יודע ואינו מכיר את העולם הטכנולוגי החדש. אנחנו לא יכולים, למנוע מאדם כזה את זכותו האלמנטרית לקבל שירותים אנושיים, קריאים, מובנים ומוכרים לו בשפתו - בשפת הנייר, בשפת החשבונית, בשפה שבה מדברים אליו עין מול עין.

הרפורמה המקודמת תביא לידי כך שלמגזרים אלה לא תהיה דרך חזרה ממנה . שהרי מי שמתקשה בכניסה לעולם הדיגיטלי בוודאי שיתקשה לצאת ממנו. הם ימצאו עצמם נלחמים מול מערכות בירוקרטיות בתקווה להתחקות אחר חשבונית שהגיעה לחשבון אימייל שמעולם לא ביקרו בו.

פני הגיל השלישי אותם תיארתי הם דוגמא לכל שאר המגזרים שהזכרתי, ולכל מי שחושב שהכותב הינו ''מתנגד חיסונים'' (בהשאלה כמובן), הרי אני חוזר ומציג את הפתרון שסובב את הנושא, והוא למידה, הכשרה, אימון ותרגול של כלל מרכיבי המגזרים אותם הזכרתי כחלק מתקופת הכנה פסיכולוגית, קוגניטיבית, מעשית, וערכית לקראת ישראל החדשנית של שנות השלושת אלפים. הרפורמה היא מבורכת וחשובה - אך לא כל החברה מוכנה לה והיא בוודאי אינה יכולה לעבור במסגרת חוק הסדרים מבלי שהמחוקק עמד על כל השלכותיה .

על דברים מסוג חדשנות זו נאמרו הביטויים, שכבר שכחנו, כ''אל תשליכני לעת זקנה'', כ''מפני שיבה תקום'', וכ''אל תוציא ישן מפני חדש''. אל תשאירו את הורינו או את החוליות החלשות בחברה שלנו מאחוריכם, כשאתם מסתערים על עולם הקידמה, ושוכחים שלכל קידמה יש בסיס, ולכל עתיד יש הווה שנשען על עבר מוצק ומפואר, שמוטל עלינו להביא אותו קדימה להמשך המסע איתנו. לא להיזרק מחוץ לעדר.

הכותב הוא ראש לימודי הזקנה, המכללה האקדמית בית ברל, כיהן כמנכ"ל הראשון של המשרד לענייני גמלאים בשנים 2007 - 2009