התוספת לאנשי הקבע אושרה: למה ליברמן טוען שזה יחסוך כסף?

שר האוצר טען כי רק עשו סדר בפנסיות של אנשי הצבא. המאזינים התבלבלו • המשרוקית של גלובס

ההסכמה אליה הגיעו השרים אביגדור ליברמן ובני גנץ לגבי הפנסיה של אנשי הקבע בצה"ל גררה ביקורת חריפה בעיתונות הכלכלית ובציבור. אבל כששר האוצר הגיע להתראיין בנושא בכאן ב' היו לו בשורות אחרות לגמרי. "אף אחד לא העלה (את הפנסיות לאנשי הקבע)", הוא עדכן את המגיש אריה גולן, "אם לפני ההסדר הזה, השירות הסדיר היה נכלל בפנסיה - כרגע זה לא נמצא שם… פשוט עשינו סדר… ובסך-הכול התשלום הכולל לפנסיה יירד בכמה עשרות אחוזים בצורה ברורה".

אז בואו נעשה סדר. מזה עשרות שנים נהנים אנשי קבע שפורשים מצה"ל בגיל הקבוע בחוק (או אחריו) מרכיב בגמלת הפנסיה שלהם המכונה "השלמת תקופת שירות", או בכינויו המוכר: "תוספת הרמטכ"ל". למה הכוונה? האנשים הללו נהנים מפנסיה תקציבית שתלויה בוותק. כל שנה נוספת שנכללת בחישוב מעלה את סכום הפנסיה הכולל שלהם. החוק מאפשר במקרים חריגים לרמטכ"ל לקבוע כי תקופת השירות שתחושב לצורך קביעת הפנסיה תהיה ארוכה יותר מהתקופה בפועל. בצה"ל ניצלו את הסמכות החריגה הזאת כדי להכיר ל-98% מאנשי הקבע בתקופת שירות ארוכה יותר - למשל, על ידי תחילת החישוב מגיל 18 - כך שהפנסיה שלהם גדלה בשיעור ממוצע של כ-9%. אגב, המדינה כבר הודתה בעבר בעקבות עתירות בעניין לבג"ץ כי מדובר בהתנהלות שאין לה בסיס חוקי.

ומה יקרה מעכשיו? ליברמן צודק לכאורה שההסדר החדש מבטל את ההכרה בשירות הסדיר לצורך חישוב תקופת הפנסיה, הוא רק שכח לציין שני פרטים חשובים. ראשית, השינוי לא יחול על אנשי הקבע שהם כבר בני 40 ומעלה. ומה לגבי הצעירים יותר? אלה יהיו זכאים כעת לתוספת של לא יותר מ-7% (במקום 9% כיום), כשחלקם - לוחמים ועתודאים, למשל - יוכלו להגיע גם ל-10% ו-11%.

גם הטענה השנייה של ליברמן - לפיה ההוצאה הכוללת על הפנסיות תרד משמעותית - היא בעייתית. אמנם, בנוסח הצעת ההחלטה לממשלה נכתב כי "המודל החדש מפחית את גמלת הפרישה של משרתי הקבע ועל כן צפוי להביא לחיסכון תקציבי ביחס למצב הקיים", אבל שוב יש כאן קאץ'. "תוספת הרמטכ"ל" שהזכרנו היא רלוונטית רק לבעלי פנסיה תקציבית, מסלול שההצטרפות אליו נחסמה ב-2004. כלומר, ההסדר הזה היה אמור ממילא לגווע בחלוף השנים. ההסדר החדש עשוי לחול גם על הדור הצעיר יותר, שזכאי רק ל"פנסיית גישור".

מהי אותה "פנסיית גישור"? למעשה מדובר בפנסיה תקציבית זמנית. היא לא משולמת לפורשים מגיל הפרישה ועד סוף חייהם, אלא רק מגיל הפרישה (הממוצע עומד כיום על 45) ועד לגיל הפנסיה (67 לגברים). ומכיוון שגם זאת פנסיה תקציבית, אמנם זמנית, עולה החשש שההסדר החדש יחול גם על מי שנכללים בתוכנית כזאת. במקרה כזה, יש מי שמתריעים, לא רק שההסדר החדש לא יחסוך למדינה כסף, הוא יעלה לה הרבה יותר.

מי מתריע? אנשי משרדו של ליברמן. בחוות דעת כלכלית שכתבו הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, והממונה על השכר, קובי בר-נתן, הם קובעים כי "אין מדובר בצעד שמטרתו לצמצם את עלויות הפנסיה, אלא בצעד שמייצר עלות עודפת של כ-400 מיליון שקל ב'שנה יציבה' (כלומר, בשנה שבה כל הפורשים מצה"ל יהיו זכאים רק לפנסיית גישור - מה שצפוי לקרות בסביבות 2049)".

אם כך אכן יקרה, מתריעים גרדוס ובר-נתן, לא רק שהמהלך לא יוביל לצמצום העלות התקציבית של הפנסיה לפורשי צה"ל - הוא עתיד להגדיל אותה מ-1.3 מיליארד שקל בשנה ל-1.5 מיליארד. וגם זה לא הכל. השניים אף מזהירים כי מדובר בתקדים שעלול להיות בעל השלכות תקציביות גם על פורשים לפנסיה בגופים נוספים בזרועות הביטחון ובשירות המדינה "דבר העשוי להביא לעלויות נוספות ניכרות של תקציבי הגמלאות של הגופים".

בשורה התחתונה: דבריו של ליברמן מטעים. ההכרה בשירות החובה לצורך חישוב הפנסיה אכן בוטלה, אך היא הוחלפה בהסדר אחר שלא פוגע משמעותית בשווי הפנסיה, ובחלק מהמקרים אף מגדיל אותה. בנוסף, אם ההסדר החדש יאפשר להמשיך לשלם את התוספת גם לדור הצעיר, הוא יגדיל משמעותית את עלות הפנסיה למדינה, ובוודאי שלא יקטין אותה בעשרות אחוזים כפי שטען ליברמן.

תחקיר: עמירם ברקת ויונתן כיתאין