מטוס רה”מ, השבת רכוש יהודי והגנת סייבר: דוחות המבקר מתעכבים בגלל הכנסת

שבעה דוחות של מבקר המדינה אינם יכולים להתפרסם בשל העובדה כי הוועדה לביקורת המדינה טרם הוקמה והתכנסה על-מנת לדון בהסרת החיסיון שהוטל עליהם. הוועדה טרם הוקמה, למרות שהכנסת הושבעה כבר ב-6 באפריל, והממשלה הושבעה ב-13 ביוני. נסיבות אי הקמתה של הוועדה הן המחלוקות בין הקואליציה לבין האופוזיציה בנוגע לאיוש הוועדות ובנוגע ליתרון היחסי שיינתן לקואליציה בוועדות השונות.

בג"ץ אומנם הקציב לכנסת שבועיים כדי להגיע לפתרון. אולם לעת עתה, נראה שאין פתרון מוסכם בין הצדדים ואין צפי קרוב לפתרון. מכל מקום הכנסת ביקשה ארכה להשיב לבג"ץ ביום שלישי השבוע במקום ביום שני. המגעים בכנסת לפתרון צפויים להתחדש בשבוע הבא. 

דוחות המבקר, כך נודע לגלובס, נוגעים לסוגיות כלכליות וביטחוניות אקטואליות. בין שבעת הדוחות נמצא דוח של החטיבה הפיננסית במשרד המבקר שבחן את הדוחות הכספיים של התעשייה האווירית. דוח המבקר ביקש לבחון את המגמות והסיכונים שעולים מתוך הדוחות הכספיים.

דוח ביקורת נוספת שממתין לפרסום עוסק בהליכי הרכש של מטוס רה"מ, המכונה "כנף ציון". במאי 2014 אישרה ממשלת נתניהו את קניית והפעלת המטוס שיוצר לפני למעלה מ-20 שנה, ובאוגוסט 2015 אישר הקבינט את תקציבו בגובה של למעלה מ-700 מיליון שקל. בהמשך, העלויות האמירו, אולם המטוס נותר מקורקע.

 רה''מ נפתלי בנט / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בימים הקרובים צפוי ראש הממשלה, נפתלי בנט, לטוס לוושינגטון לפגישה עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. אולם כיוון שמטוס רה"מ טרם מבצעי באופן סופי - בנט לא יוכל להשתמש בו. אגב, שר החוץ וראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, אמר בעבר כי צריך למכור את מטוס רה"מ וכי אין בו צורך.

תפקוד ועדת הבחירות

דוח נפיץ נוסף נוגע למערכות המידע של ועדת הבחירות המרכזית. על הדוח הוטל חיסיון לפני הבחירות האחרונות בלחץ של מנכ"לית ועדת הבחירות, אורלי עדס. לגלובס נודע כי בין הקביעות החמורות של המבקר היא הקביעה כי במערכת הבחירות לכנסת ה-23 נרשמו כמצביעים 1,600 אנשים שכלל לא שהו בארץ, ולכן לא יכלו טכנית להצביע בקלפיות בארץ. ועדת הבחירות טוענת מצידה כי המבקר מתניהו אנגלמן טועה בדרך החישוב של הנתונים והמספר נמוך בהרבה.

לפני הבחירות לכנסת ה-24 פורסם בגלובס כי ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), שכיהן זמנית כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה, מונע פרסום של דוח העוסק בתפקוד ועדת הבחירות בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. לגלובס נודע כי ועדת הבחירות התנגדה נחרצות לפרסום הדוח לפני הבחירות, בטענה כי הדבר יפגע באמון הציבור בטוהר הבחירות ובוועדה עצמה. ח"כ שטרן אימץ את עמדת ועדת הבחירות וטען כי אין לפרסם את הדוח לפני הבחירות.

הדוח מותח ביקורת משמעותית על ועדת הבחירות, וטוען כי מערכות המחשוב של הוועדה מיושנות ואף חשופות לסכנת איומי סייבר. עוד נמתחת ביקורת משמעותית על כך שההצבעה ממשיכה להתקיים באמצעות פתקים פיזיים חרף ההתקדמות הטכנולוגית. בנוסף, מתייחס הדוח לאינפלציה בשימוש במעטפות הכפולות שגורמת לשיבוש ספירת הפתקים ותוצאת הבחירות. יש לציין כי בדוח המבקר לא נטען כי הבחירות זויפו בצורה שיטתית וכן לא הוטל פקפוק בנכונות תוצאות הבחירות.

מיקור חוץ בצה"ל

דוח מעניין נוסף נוגע לשירותי מיקור חוץ בצה"ל. הביקורת בחנה היבטי ציות, יעילות ויעילות בניהול פרויקטים שונים בצה"ל, שמופעלים במתכונת של מיקור חוץ על-ידי גורם אזרחי. גם כדי לפרסם דוח זה, כקודמיו, דרוש אישור של ועדת המשנה לענייני חיסיונות בוועדה לביקורת המדינה, שתפקידה להטיל חיסיון על דוחות המבקר.

בנוסף, מבקר המדינה אנגלמן כתב דוח העוסק בהיערכות לשמירה על חומרים מסוכנים בעת לחימה. הביקורת בחנה את ההיערכות הנדרשת למקרים של פגיעה במתקנים ומפעלים אזרחיים המחזיקים חומרי מסוכנים בעת חירום של לחימה.

השבת נכסי ניצולים

דוח מבקר נוסף שממתין לגאולת הוועדה לביקורת המדינה עוסק בנכסי ניצולי השואה. בשל הרגישות של היבטי יחסי חוץ, הדוח דרוש את אישור הוועדה לביקורת המדינה לצורך פרסומו.

בחודשים יולי 2018 עד יולי 2020 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין את הטיפול הממשלתי בהשבת רכוש יהודי ממדינות אירופה בהיבטים של יישום החלטות הממשלה מתחילת שנת 2003 בנושא השבת הרכוש היהודי; אתגרי הטיפול בהשבת הרכוש היהודי לניצולי השואה וליורשיהם; והטיפול הממשלתי בהשבת הרכוש היהודי.

לגלובס נודע כי הבדיקה נערכה במשרד לשוויון חברתי ובמשרד החוץ, בעקבות תלונה שהוגשה למשרד מבקר המדינה ביוני 2018 בעניין הפעילות הממשלתית בנושא זה.

הרגישות של הדוח התעצמה במיוחד בעקבות חוק הרכוש הפולני שאושר לאחרונה בפרלמנט בוורשה ושסותם את הגולל על דרישות יהודים להשבת רכוש. החוק קובע תקופת התיישנות של 30 שנה על ערעור בנוגע להחלטות מינהליות בנוגע לרכוש, כולל נכסים של יהודים שהולאמו אחרי הכיבוש הנאצי.

בגלובס פורסם לאחרונה כי החוק סותם את הגולל על אפשרויות של יהודים להגיש תביעות רכוש חדשות על בסיס הלאמת הנכסים. החוק גם מתעלם מהעובדה שהסיבה שיש מיעוט בקשות להשבת רכוש היא ההשמדה השיטתית של יהודי פולין, כך שלא נותרו אפילו קרובי משפחה להגיש את הבקשות.

בנוסף, בניגוד למדינות כמו גרמניה, אוסטריה ואחרות, פולין לא הקימה קרן לפיצוי סמלי של צאצאי המשפחות שנרצחו או שנמלטו, לגבי רכושם. הממשלה הפולנית מאשימה את הכיבוש הגרמני וטוענת כי מדינת פולין אינה צריכה להיות אחראית לפשעים שביצעו הנאצים.

שר החוץ לפיד טען בתגובה כי פעולות פולין גבולות בהכחשת שואה. לדבריו, "זו חרפה שלא תמחוק את הזוועות ואת זיכרון השואה. מדינת ישראל תעמוד כחומת מגן להגנה על זיכרון השואה ועל כבוד ניצולי השואה ורכושם". גם רה"מ בנט הגיב בחריפות ופרסם כי "ישראל רואה בחומרה את אישור החוק שמונע מיהודים לקבל פיצוי על רכוש שנגזל מהם בתקופת השואה, ומצרה על העובדה שפולין בוחרת להמשיך לפגוע במי שאיבדו את עולמם. מדובר בהחלטה מבישה ובזלזול מחפיר בזיכרון השואה. זהו צעד חמור שישראל לא תוכל לעמוד מולו בשוויון נפש".

הגנת סייבר בחברת החשמל

לבסוף, הוועדה לביקורת המדינה תצטרך לדון בפרסום דוח נוסף של המבקר אנגלמן שעוסק בהיערכות חברת החשמל לכל הנוגע בהגנת סייבר. אנגלמן הקים מחלקת סייבר במשרד המבקר, ודוח זה אחד מהדוחות הראשונים שהמחלקה מוציאה מתחת ידיה.

ממשרד מבקר המדינה נמסר: "איננו מתייחסים לדוחות שטרם פורסמו".