מהחשבוניות הפיקטיביות ועד לפיקוח על הביטקוין: המלחמה האמיתית בהון השחור תחכה להזדמנות הבאה

200 מיליארד שקל: זה הסכום שמגלגלת הכלכלה השחורה לפי הערכות האוצר • אבל הפרק בחוק ההסדרים שאמור היה להילחם בהון השחור כמעט התרוקן לחלוטין • אלה התוכניות שהיו צפויות לצמצם במעט את היקף הנזק, אך ירדו מהפרק בעיקר כדי להוריד את מספר העמודים של נוסח החוק

המאבק בהון השחור שוב נדחק למגירה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
המאבק בהון השחור שוב נדחק למגירה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

ביום ראשון, השרים וחברי הקואליציה יאלצו לחתום את המריבות על מה יישאר ומה ייצא מחוק ההסדרים ולהגיש אותו לכנסת לקריאה ראשונה. אז יגיע תורן של ועדות הכנסת להיאבק על החקיקה המורכבת הנלוות לתקציב 2021-2022, לפני האישור הסופי. עד כה קוצצו 30% מחוק ההסדרים מטעמים שונים. לעתים בגלל דרישת חברי הממשלה, ולעתים בגלל דרישת הגורמים המקצועיים.

מעל פיצול המטרו והמס על ביטוחי הבריאות בולטת עובדה מרכזית אחת: המאבק בהון השחור כמעט ונעלם לחלוטין מחוק ההסדרים. פרק המאבק בהון השחור הוא לא רק הפרק שאמור להכניס למדינה את הכסף הגדול, הוא גם זה שאמור להתמקד במקומות הכי בעייתיים לגביית מס, בעבריינות מס של המיליארדים.

בשנים האחרונות סימנה רשות המסים זירות העלמות מס במשק הישראלי, בהן זירת החשבוניות הפיקטיביות שמגלגלת מיליארדים של הון שחור, זירת הנדל"ן שמהווה קרקע פורייה להעלמות מס וזירת הקריפטו החדשה יחסית שהרגולטור עוד לא לחלוטין גיבש דרך התמודדות איתה. מהפרק הדרמטי הזה כמעט ולא נותר דבר, מלבד החקיקה שמתכוונת להוריד את תקרת השימוש במוזמן ל-6,000 שקל.

התוכניות שירדו מפרק המאבק בהון השחור גילמו צפי הכנסות למדינה של יותר מ־2 מיליארד שקל וחלקן אף הוערכו בהכנסות כמעט מידיות (מ-2022) של עשרות מיליוני שקלים. החלקים שיצאו מהחוק יכולים לכאורה לעלות שוב על השולחן במושב החורף של הכנסת, אבל ההיסטוריה מלמדת כי רבים מהנושאים שיצאו מחוקי ההסדרים בעבר ו"קמו לתחייה" במושבי החורף רוקנו מתוכן, נדונו במשך שנים ארוכות בהליך החקיקה הרגיל או התמסמסו לחלוטין.

העלמת המאבק בהון השחור מחוק ההסדרים, מתקבלת יחסית בקלות בציבור. בסופו של יום אף אחד לא אוהב שרשות המסים נכנסת לו לכיס, ודעת הקהל מתקשה לחבב תוכניות שירחיבו את ההתערבות של רשות המסים בנדל"ן, בפיננסים ובמטבעות הווירטואלים ונתפסות כהכבדה מיותרת. אבל האם המדינה יכולה להרשות לעצמה למסמס את המאבק בהון השחור ולוותר על הכנסות של מיליארדים? אם לשפוט לפי הנוסח האחרון של חוק ההסדרים, בממשלה חושבים שכן.

 
  

המלחמה בחשבוניות הפיקטיביות

התוכנית שאמורה הייתה להכניס הכי הרבה כסף לקופת המדינה, הייתה הרפורמה למאבק בחשבוניות הפיקטיביות, שמוכרת בשם "המודל הצ’יליאני". במסגרת התוכנית שנחשפה בגלובס, כל בעל עסק שמוציא חשבונית בסכום של מעל 5,000 שקל אמור לקבל אישור מיידי אונליין בזמן ביצוע העסקה מרשות המסים. חשבונית שלא תאושר, לא ניתן יהיה לקזז את המע"מ בגינה.

המטרה של רשות המסים הייתה להיות נוכחת בהעברות כספים בין עסקים ולמנוע חשבוניות פיקטיביות. הדרישות החדשות אמורות היו לחול על כלל העסקים במדינה. על-פי הערכות, 15% מהחשבוניות במשק הן על סך של 5,000 שקל ומעלה.

השימוש בחשבוניות פיקטיביות נתפס ברשות המסים כמכת מדינה. על-פי ההערכות של הרשות, מיליארדים רבים מועלמים מקופת המדינה באמצעות שיטה זו, הנתפסת כשיטת העלמה פשוטה ליישום וקשה לאיתור. בשנים האחרונות נתפסו מפיקי חשבוניות פיקטיביות בהיקפים של מיליארדים, כולל ארגוני פשיעה ישראלים, שכל אחד מהם ניהל מערכים כאלה בהיקפים של מאות מיליונים ואף מיליארדי שקלים.

ברשות המסים רצו להפוך את הזירה מזירת קרב בדיעבד, שמגיעה לבעיה רק אחרי שהנזק נעשה, לזירה מניעתית שתוכל לבלום את הפסדי הענק. על-פי הערכות האוצר, מודל הדיווח החדש אמור היה להכניס כמיליארד שקל בשנה לקופת המדינה תוך שנים ספורות, אך גם הוא ספג ביקורת משמעותית מקרב מומחי מס בטענה כי הוא יעכב ויכשיל עסקאות ויעמיס על עסקים בירוקרטיה בעקבות הצורך להיות אונליין מול רשות המסים בכל רגע נתון וההסתברות הגבוהה לתקלות במערכת. כך יצאה התוכנית מחוק ההסדרים, בשל הנסיונות לצמצם את החקיקה הארוכה וגם הדיון על הנחיצות והיכולת לבצע את התוכנית הזאת, נדחה למועד לא ידוע.

ערן יעקב, מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר
 ערן יעקב, מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר

דיווח הבנקים על לקוחותיהם

נושא נוסף שירד מחוק ההסדרים כדי להעביר לחברי הכנסת חקיקה קצרה יותר מהטיוטה עבת הקרס שהוכנה תחילה, הייתה הדרישה של רשות המסים לקבל מידע ישירות מהגופים הפיננסיים על פעולות בחשבונות עסקיים, בדומה למידע שמקבלת הרשות לאיסור הלבנת הון. ב-2015 החליטה הממשלה על קידום חקיקה שתחייב העברת מידע מקוונת, של גופים פיננסיים (בנקים, חברות ביטוח, חברות סליקה, חברות להעברת תשלומים דיגיטליים וחברות המרת מט"ח ועוד) לרשות המסים בנוגע לפעילות לקוחותיהם בחשבונות עסקיים. החלטת הממשלה הפכה להצעת חוק שאף עברה בקריאה ראשונה ב-2016, אבל מאז לא קודמה.

ברשות המסים ביקשו להחיות את החקיקה כעת, בין היתר בטענה כי העובדה שהשיטה מתבססת על עיקרון הדיווח העצמי, בצירוף היכולת הנמוכה של רשות המסים להגיע למידע פיננסי של חשבונות עסקיים, פוגעת בביצוע יעיל של תהליך הביקורת והגבייה.
באוצר ציפו לעלייה של כ-800 מיליון שקל לשנה בהכנסות המדינה עם החלת חובת הדיווח וכ-100 מיליון שקל כבר ב-2022. אבל כאמור, התוכנית הזו חזרה למגירה בעקבות הצורך לצמצם את חוק ההסדרים.

פיקוח על מטבעות וירטואליים

"הגברת הפיקוח על שימוש במטבע וירטואלי", כך כונה הפרק בחוק ההסדרים שבמסגרתו רצתה רשות המסים להחיל חובת דיווח קשיחה יותר השחקנים בשוק הקריפטו: חובת דיווח על החזקת מטבע וירטואלי בשווי של 200 אלף שקל ומעלה או שעלות רכישתו הייתה 200 אלף שקל ומעלה.

בדברי ההסבר לחוק, צוין, כי חובת הדיווח החדשה מוצעת על-מנת לצמצם את היקף ההון השחור בישראל, לחשוף נכסים והכנסות לא מדווחים, ולשפר את איכות הבקרה ואיכות הביקורת של רשות המסים, מאחר ש"מטבע וירטואלי הוא מכשיר נוח ויעיל להעלמת הכנסות, צבירת נכסים לא מדווחים והלבנת הון". לפי הערכות האוצר, החלת חובת הדיווח על החזקת מטבעות וירטואליים הייתה צפויה להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-30 מיליון שקל כבר בשנת 2022.

התגובות של שוק הקריפטו על התוכנית היו קשות וכללו טענות שהמדינה מנסה ליצור מאגר של מחזיקי מטבעות וירוטאליים תוך אפליית מחזיקי ביטקוין לעומת מחזיקי נכסים אחרים, פגיעה בפרטיותם והפיכתם "לעבריינים פוטנציאליים", מאחר שערך המטבעות משתנה תדירות והדיווח יהפוך ללא רלוונטי לעתים בהפרש של ימים.

הדיון הזה לא הבשיל עד הסוף כיוון שהפיקוח על הביטקוין התפצל מחוק ההסדרים במסגרת משא-ומתן של יו"ר הכנסת, מיקי לוי, עם האוצר לאחר שלוי ביקש לצמצם את חוק ההסדרים כדי לאפשר לחברי הכנסת לדון בו בלוח הזמנים הצפוף שיהיה להם. אף אחד לא ממש נלחם כדי להשאיר את הסעיף הזה בחוק, גם לא האוצר והדיון על איך נכון לפקח על ההכנסות משוק הקריפטו נדחה למועד לא ידוע.

יו''ר הכנסת מיקי לוי / צילום: יוסי זמיר
 יו''ר הכנסת מיקי לוי / צילום: יוסי זמיר

דיווח על הכנסות משכירות מתחת לסף המס

הנוסח המקורי של פרק המאבק בהון השחור כלל סעיף שמחייב את משכירי הדירות שאינם חייבים במס לדווח על ההכנסות שהם מקבלים מדמי השכירות. מדובר במשכירי דירות ששכרן החודשי נמוך מ-5,070 שקל, ולכן נהנים מפטור ממס ובדרך גם מפטור מדיווח על הנכס וההכנסות ממנו. כך, בעל כמה דירות, שמשכיר כל אחד מנכסיו בסכום נמוך מ-5,070 שקל, אבל סך ההכנסות שלו משכירות עבר את תקרת המס, לא דיווח על הכנסותיו. חובת הדיווח אמורה הייתה לשפוך אור על שוק השכירות בישראל.

מאגר שכירות שכזה יכול היה לאפשר למדינה החלטות מדיניות גדולות לגבי שוק השכירות. סך ההכנסות ממסים מהשכרת דירות מגורים עומד כ-1.5 מיליארד שקל לשנה. בדיונים על הצעת החוק העריכו נציגי רשות המסים כי יש כ-70 אלף בעלי דירות שאינם מדווחים כיום על הכנסות משכר דירה. הפסד המסים כתוצאה מאי הדיווח נאמד בכ-350 מיליון שקל בשנה. הסעיף הזה, כאמור, נפל מחוק ההסדרים, בעקבות התנגדויות שר המשפטים סער ושר הבינוי והשיכון אלקין.  

תגובות

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המשרד רואה חשיבות גדולה בצמצום תופעת ההון השחור בישראל, שהיקפה עשוי להגיע, על-פי הערכות, עד לכדי כ־200 מיליארד שקל. זאת, על-מנת לקדם מערכת מס שוויונית וצודקת יותר, להגדיל את הכנסות המדינה, ולצמצם את הגירעון. במסגרת דיוני התקציב לקראת אישור תקציב הקרוב סוכם על הוצאת מספר צעדים מחוק ההתייעלות הכלכלית. בכוונת המשרד לקדם צעדים אלה בהמשך".

באוצר אומרים כי המאבק בהון השחור לא נפסק, אלא נמשך במקביל לחוק ההסדרים, ומוסיפים: "יש לציין כי לקראת אישור תקציב המדינה צעדים רבים בתחום ממשיכים להתקדם. צעדים המעידים על חשיבות הנושא למשרד האוצר. בניהם: הפחתת הסכום המקסימלי המותר לביצוע עסקאות במזומן, צעדים למניעת מהילת דלקים תוך התחמקות מתשלום בלו, מניעת הונאות בדיווח כוזב על הוצאות דלק, הסדרת מיסוי שותפויות וקרנות השקעה, וגביית מע"מ על שירותים דיגיטליים".

יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי, שהוביל את המאבק לקיצוץ חוק ההסדרים לפני ההעלאה שלו להצבעה בקריאה ראשונה במליאה, מסר בתגובה: "מדובר בנושאים כבדי משקל בעלי משמעות, חלקם מורכבים מבחינת היכולת של חברי הכנסת לדון בהם בסד הזמנים של חוק הסדרים וחלקם מעוררות קשיים של פגיעה בפרטיות".

לדבריו, המטרה של הוצאת הסעיפים מחוק ההסדרים, הייתה דווקא בגלל חשיבותם. "העובדה שהכנסת דחתה את חלקם בעבר רק מחזקת את ההחלטה שאינם צריכים להכלל במסלול המהיר של חוק הסדרים אלא לעבור בחינה מדוקדקת בוועדות הכנסת כשחברי הכנסת ערים לכל משמעויות החוק", הוא הסביר. "כמו כן, דווקא רפורמות כאלה חשובות צריכות לעבור במסלול חקיקה רגיל כדי שלא ייווצרו בהן חורים שלא יאפשרו את יישומם".

צרו איתנו קשר *5988