השבוע יירשם אירוע היסטורי עם פתיחת נמל חדש בישראל. איך זה ישפיע על הכיס שלנו?

נמל המפרץ הוא היחיד בישראל שמסוגל לקלוט אוניות ענק של עד 18 אלף מכולות • הנהלת הנמל הסינית טרם חתמה עם חברות הספנות הגדולות על קווים קבועים, והפעילות המלאה תתחיל רק ב־2022 • הצל שמעיב: כביש הגישה לנמל החדש יהיה מוכן רק בעוד כשנתיים, והעורף הלוגיסטי שלו מתעכב

אוניית המכולות COSCO SHIPPING ALPS עוגנת בנמל המפרץ / צילום: אברהים גובראן, חברת א.ג.מדידות בע''מ
אוניית המכולות COSCO SHIPPING ALPS עוגנת בנמל המפרץ / צילום: אברהים גובראן, חברת א.ג.מדידות בע''מ

אוניית המכולות הענקית COSCO SHIPPING ALPS שנבנתה בשנת 2018 ובעלת הקיבולת של 14.5 אלף מכולות (14,568 TEU) הגיעה בשבת לחופי ישראל ועומדת לעשות היסטוריה קטנה. זו האונייה הגדולה הראשונה שתפקוד את נמל המפרץ החדש שהוקם בחיפה, ושמופעל על ידי הזכיינית SIPG משנגחאי. גודלה העצום של האונייה שקשורה כעת לרציף בנמל החדש, ממחיש בפעם הראשונה את הפוטנציאל של הנמל בטיפול באוניות כאלה ואף גדולות יותר שטרם נראו בישראל: הוא מסוגל לקלוט אוניות ענק של עד 18 אלף מכולות - פעילות שנכון להיום אף נמל אחר בישראל לא יודע לספק.
האוניה צפויה לסייע במאמצים להוציא עשרות אלפי מכולות ריקות, לאור הצטברותן החריגה.

מתחילים בהילוך נמוך

למרות שכבר לא מדובר רק ב"הרצה" של הנמל כפי שחזינו בשבועת האחרונים אלא בפעילות מסחרית ממש, ה-COSCO SHIPPING ALPS תעסוק אך ורק בהוצאת מכולות ריקות מישראל, כאשר להגעתה היה מניע נוסף: הגעתה תוזמנה לא מעט בכדי לשמש מעין "תפאורה" בטקס פתיחת הנמל החגיגי שתוכנן ליום רביעי ושאליו הוזמנו כאלף אורחים. עם זאת, בשל העלייה בתחלואה הטקס יועבר בצורה מקוונת וללא השתתפות קהל.

למרות החגיגיות, נכון לעכשיו הנהלת הנמל החדש טרם חתמה עם חברות הספנות הגדולות על קווי ספנות קבועים שיפקדו את הנמל. גורם מתחום הספנות הסביר לגלובס כי חלק מכך טמון בפעילות של חברות הספנות שקובעות את לוחות הזמנים לתקופות קצובות פר שנה, דבר שמנע השקת קווים כבר כעת, ולכן אלה מתוכננים לתחילת 2022. משכך, ב-SIPG מעריכים כי עד סוף השנה קצב הגעת האוניות לנמל יעמוד על 2-4 לחודש.

את הנמל תפעיל החברה הסינית SIPG שזכתה במרץ 2015 במכרז של חברת נמלי ישראל (חנ"י), שאחראית מטעם המדינה על הפרויקט. מבדיקת גלובס עולה כי החברה תעסיק כ-250 עובדים, כאשר רק 25 מתוכם סינים וכל השאר מקומיים.

 
  

יתרון - לא לאורך זמן

נמל המפרץ מתוכנן לשרת אוניות מכולות בלבד - לפחות בשלב הראשון. לצורך כך הוא כולל רציף (רציף 6) באורך של 800 מטר, שיופעל באופן אוטומטי לחלוטין, דבר שאמור להבטיח יעילות גבוהה הן בשינוע המכולות (פריקה וטעינה) והן בחסכון בכוח אדם.
לצד זאת, יחודיות הנמל לאכלס אוניות ענק לא תישמר לאורך זמן, שכן גם הנמל הפרטי השני שנבנה בישראל - נמל הדרום באשדוד שצפוי להיפתח בחודשים הקרובים - יכלול רציף מים עמוקים. בנוסף, גם בנמל אשדוד פועלים להעמיק את אחד הרציפים כדי שיקלוט אוניות ענק בעתיד.

תשתיות לא מוכנות

דבר נוסף שמעיב על הפתיחה החגיגית הוא הרוח הקרה שנושבת מכיוון הנהלת העיר המארחת - חיפה. ראשת העיר, עינת קליש-רותם, התנגדה בעבר לפרויקט בטענה שלפיה היא מעדיפה לקדם פרויקט תשתיתי אחר - נמל תעופה לעיר. בעירייה גם נמנעו מלקדם את ביצוע כבישי הגישה לאזור הנמל החדש, ומי שנכנסה בנעליהם היא חברת נמלי ישראל. בעירייה נמנעו מלהתייחס לנושא מול גלובס.

התוצאה היא שכביש הגישה לנמל החדש אומנם סלול בחלקו, אך כלל המערכת התחבורתית שמתוכננת לעטוף את הנמל וסביבותיו ושתשרת את אלפי המשאיות שיפקדו את המקום בכל שבוע, תהיה מוכנה רק בעוד כשנתיים. גם העורף הלוגיסטי שמתוכנן לשרת את הנמל ושהינו חלק מתוכנית של חנ"י מתעכב, כשברקע נמצאת עתירה שהגישה רשות נחל הקישון לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד קידום המתחם הלוגיסטי בטענה לפגיעה סביבתית.

בדרך להוזלת מחירים?

99% מהסחורות המיובאות לישראל מגיעות דרך הנמלים, ופתיחתו של נמל נוסף עשויה להגדיל את התחרות. מנגד, בתקופה שבה עלות הייבוא טמונה בעיקר במחירי השינוע הימי העולמיים שנסקו לגבהים עצומים (כ-18 אלף דולר למכולה מהמזרח), פתיחת הנמל לא תביא בטווח הקרוב להורדה משמעותית במחירים עבור היבואנים, ולהוזלה של מוצרים. מי שכן ירגישו את השינוי יהיו היבואנים והיצואנים שכעת תהיה להם ודאות גבוהה בכל הנוגע להגעה של סחורות ארצה ולשילוח סחורות מישראל. לוודאות זו חשיבות רבה בתחומי השירות מול לקוחות מכל הסוגים - הן עבור רשתות השיווק והן עבור גורמים פרטיים, ובדרך זו להגדיל תחרות שעשויה להוביל להורדה מסוימת במחירי מוצרים.

הקשר שבין מחירי ההובלה הימית לפקק המכולות הריקות בישראל

כשמדברים בחודשים האחרונים על "פקק" שקשור לתחום הנמלים בישראל, נהוג להזכיר בעיקר את עומס האוניות מחוץ לנמלי חיפה ואשדוד, שנוצר בעיקר בשל תפקוד איטי של הנמלים מול כמות כלי השיט שמגיעים לישראל. במקביל מתקיים פקק נוסף בענף, שאומנם מקומו על הקרקע אך כל כולו קשור להובלה הימית: פקק המכולות הריקות.

בחודשים האחרונים הצטברו בישראל עשרות אלפי מכולות ריקות שבבעלות ענקיות הספנות כמו MSC ,Cosco ואחרות, דבר שיוצר בעיות לוגיסטיות עבור מגזרים רבים ובעיקר עבור חברות ספנות שנדרשות לשלם עשרות אלפי דולרים ביום עבור אחסנה ושינוע שלהן, בזמן שנוצר לעיתים מחסור בנמלים אחרים בעולם באותן המכולות. העומס החריג נוצר כתוצאה משילוב של שתי סיבות: התפרצות נגיף הקורונה ששיתקה נמלים רבים, בעיקר בסין, באופן שהפר את מערך השינוע העולמי. סיבה שנייה קשורה לחוסר בהיצע של האוניות, שמביא להתייקרות במחירי השינוע הימי.

שתי סיבות אלה הובילו לכך שהבאת מכולה כיום מהמזרח עולה 18 אלף דולר, במקום 2,000 כפי שהיה לפני כשנה. שכשאוניות כבר מגיעות לנמלים בעליהן מעדיפים להתמקד בשינוע של מכולות מלאות, ולא בהובלה של מכולות ריקות, שהן פחות רווחיות. לכן אונייה יכולה להגיע לישראל ולפרוק 500 מכולות, אך להעמיס באותו הביקור כמות זעומה של עשרות מכולות ריקות בלבד - כך הצטברו בישראל עוד ועוד מכולות ריקות.